נפתחו חמישה ריבועים (15; איור 1) בשני שטחי חפירה (B ,A) המרוחקים כ-200 מ' זה מזה ונמצאים בשטח החקלאי של ח' אל-בירה. נחשפו שני קירות לתיחום חלקות חקלאיות (W20 ,W10; איור 2) וארבע מדרגות עיבוד חקלאי (W60 ,W50 ,W40 ,W30; איור 3) האופייניות לחקלאות בשיפולי ההר. כל הקירות הושתתו על האדמה, נבנו מאבני שדה לא מהוקצעות והשתמרו לגובה 1–3 נדבכים. רובם נבנו משורה אחת של אבנים, למעט קיר 30 שנבנה משתי שורות אבנים.

הממצא הקרמי מרוב הריבועים דל, והוא כולל שברי גוף מצולעים של קנקני שק. בריבוע 5 התגלה גם בסיס של קערת LRCIII (איור 12:4) וקדרה עם שפה מקופלת ועיטור סרוק בקווים אופקיים (איור 14:4) השכיחה מסוף התקופה הביזנטית ועד סוף התקופה האסלאמית הקדומה. הממצא הקרמי מריבוע 2 עשיר יותר כיוון שהתגלתה בו שכבה
(L201; עד 0.48 מ' עובי; איורים 3: חתך 1–1, 5) הכוללת אבני גוויל קטנות וכמות גדולה של חרסים שחוקים ובהם קערות ממשפחת כלי LRC (איור 1:4–11), קדרות (איור 13:4), שברי גוף מצולעים, ידיות, מעט בסיסים ושפות של קנקנים מצולעים, קנקן שק (איור 14:4), וידית של פיטס (איור 15:4). על השפה של אחת הקערות (איור 6:4) יש עיטור מקדה. קנקן השק שהתגלה בריבוע נפוץ מאוד במכלולים מסוף המאה הו' עד המאה הח' לסה"נ.
 
הממצא מחפירה זו, וכן קיומם של מתקנים חקלאיים חצובים כמו בורות, בריכות מים, גתות ובתי בד, שנחפרו ממזרח לשטח החפירה (חדשות ארכיאולוגיות עח–עט:49–50), מצביעים על אופיו החקלאי של האתר. המתקנים החקלאיים מעידים על ייצור יין ושמן זית, שהיו מענפי המפתח בחקלאות של ארץ ישראל, ובית מלאכה שנחשף בח' אל-בירה היה מיועד ככל הנראה לעיבוד דגנים. סביר שהדגנים גודלו בחקלאות שלחין בשטח שנחפר בחפירה זו.
הממצא הקרמי שהתגלה בחפירה מעיד כי הפעילות החקלאית בעמק הקטן שליד ח' אל-בירה התקיימה בתקופה הביזנטית.