רשות העתיקות

מערת הקבורה (איור 1) חצובה בסלע גיר בחלקה התחתון של שלוחה, כ-20 מ' מעל ערוץ נחל אצל. מעל לתקרת המערה נסלל לפני שנים רבות כביש אספלט שכיסה וחסם את הכניסה למערה. אל המערה הוביל פיר מלבני חצוב (0.6×0.8 מ', 1 מ' עומק; איור 2). את פתח הכניסה לפיר כיסו חלקית שתי אבנים שטוחות (0.45×0.70 מ') שנמצאו באתרן. בפיר הוכשרו בחציבה שתי מדרגות (0.2×0.3×0.6 מ'); מדרגה שלישית ותחתונה נבנתה מאבן שטוחה (0.2×0.4×0.4 מ') שהונחה מעל מסד בנוי של אבני גוויל קטנות בקרקעית המערה.

לחדר הקבורה מתאר טרפזי (1.7 מ' ו-2.7 מ' אורך הבסיסים, 1.7 מ' אורך הצלעות), שצירו הכללי צפון– דרום; רצפת הסלע בחדר נוטה בשיפוע מצפון לדרום. לאורך שלוש מדופנותיו – הצפונית, המזרחית והדרומית – נחצבו ארבעה משכבי קבורה דמויי שוקת; מחיצות חצובות מפרידות בין המשכבים לחדר הקבורה. לאורך הדופן המזרחית נחצבו שני משכבים (0.5×1.5 מ', 0.2 מ' עומק; איורים 3, 4); דופנם המזרחית נפגעה מן הכלי המכני. במשכב הדרומי (0.5×1.5 מ', 0.1 מ' עומק; איור 5) הושלמה המחיצה החצובה בבנייה באבנים קטנות. מעל משכב הקבורה הצפוני (0.5×1.9 מ', 0.4 מ' עומק; איורים 6, 7), הגדול מהארבעה, עוצב מקמר. ברצפת החדר, לצד משכבי הקבורה המזרחיים, הותירו החוצבים בליטת סלע מוגבהת (0.3×0.5 מ', 0.1 מ' גובה), אולי משום שהתכוננו לחצוב משכבי קבורה נוספים ברצפה.

במשכבים לא נתגלה כל ממצא ואף לא שרידי עצמות, ככל הנראה בשל הרטיבות הרבה ששררה במערה; תכולתם של המשכבים המזרחיים רוקנה קודם לחפירה ואין לדעת אם היה בהם ממצא כלשהו. על קרקעית החדר נתגלו שברי כלי חרס מעטים מן המאות הד'–הה' לסה"נ, המתארכים את השימוש במערה לתקופה הביזנטית. כן נמצאו בתוך המערה שברי כלי חרס מעטים מתקופת הברזל 2–3, שנסחפו פנימה דרך פיר הכניסה.