שטח A. במישור שמצפון למדרון התל נפתחו שני חצאי ריבועים (1, 1A; מידות כל אחד 3×4 מ'), המרוחקים כ-50 מ' זה מזה בציר מזרח–מערב; ריבוע 1A נבדק במחפרון. בשניהם נחשפו פני הסלע, המשתפלים צפונה במעין מדרגות הישר מתחת לפני השטח (בעומק של 0.17 מ'; איור 2). בהצטברות הקרקע שעל הסלע נמצאו כמות מזערית של שברי חרס שחוקים מן התקופה הרומית המאוחרת ומטבע חשמונאי. נראה כי שטח זה היה מחוץ לתחום היישוב לאורך כל תקופות קיומו, וכי החרסים המעטים שנמצאו בו נסחפו מן התל הסמוך.

 
שטח B נפתח לאורך דרך שנפרצה בשוליים הצפוניים של התל ויצרה חתך בגובה 1.5 מ'. החתך יושר ונוקה; לרגליו, במקום שבו הובחן ריכוז של שברי כלי חרס, נחפר בור בדיקה קטן (1×2 מ', 0.3–0.4 מ' עומק), שהעמיק עד לסלע האם; וכ-1 מ' ממזרח לבור נחפר חצי ריבוע (3×4 מ'). הובחנו שתי שכבות. השכבה העליונה (כ-0.5 מ' עובי) מורכבת מאדמה עם מעט אבנים וכמות קטנה של שברי כלי חרס. זוהי ככל הנראה שכבת פני שטח שעובדה חקלאית במרוצת הדורות. מתחתיה שכבה (כ-1 מ' עובי) המורכבת מאדמה עם שברי סלע רבים בגודל בינוני (0.2–0.3 מ') וכמות גדולה של שברי כלי חרס, רובם מן המאות הג' והד' לסה"נ. על גבי שכבה זו הושתתו שני קירות טרסה, הבנויים כל אחד משורה אחת של אבני גוויל קטנות (0.3 מ' רוחב) אשר שרדו לגובה של כ-0.5 מ' (איור 3). השכבה התחתונה נחה על סלע האם, המתרומם במדרגות רחבות מזרחה. על פני הסלע הסדוקים והמתפוררים נמצא מטבע ברונזה גדול שנטבע בבניאס בימי קרקלה
(211–217 לסה"נ).
 
בשטח C נפתחו שני חצאי ריבועים (3×9 מ' סה"כ) בשליש התחתון של המדרון, כ-10 מ' מדרום לשטח B.
סמוך לפני השטח נחשפו שני קירות, ככל הנראה קירות טרסה (איור 4): האחד מהם דו-פני והשני בנוי שורה אחת של אבנים. מאחורי הקירות נמצאה הצטברות של קרקע חקלאית. הקירות הושתתו על ראש מערכת שכבות נטויות הכוללות אבנים קטנות ועפר ומשתפלות בתלילות צפונה (איור 4). נמצאה בהן כמות גדולה של שברי כלי חרס, מרביתם מן המאות הג' והד' לסה"נ ומקצתם מתקופות קדומות יותר: תקופת הברזל 1, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית הקדומה. בכמה מקומות נמצאו בהן גם פיסות רבות של טיח, רובן בצבע לבן אך חלקן עשויות פרסקו צבעוני (איור 5). בשל הסיכון הבטיחותי העמיקה החפירה כדי 4 מ' בלבד, מבלי שנחשף סלע האם.
 
שטח D (מידות 3×4 מ', 2.3 מ' עומק) נפתח בראש המדרון, על קו הגבול המשוער של היישוב שהתקיים בראש התל. הישר מתחת לפני השטח נחשפה שכבה של אדמה (1 מ' עובי) ובה שברי כלי חרס גסים; לא נמצאו בשכבה זו כלי כפר חנניה, אף שהם שכיחים מאוד בשאר השטחים. מתחתיה נחשפה שכבה המורכבת מאדמה קשה ובה פיסות טיח ורובד שרפה. השכבה מסתיימת מעל אבן בנייה אחת, היחידה שנמצאה בחפירה. הממצא הקרמי בשכבה זו מועט ומתוארך לתקופה הרומית הקדומה. בשל אילוצי זמן, החפירה בשטח זה לא העמיקה עד לסלע האם.
 
שטח E (מידות 3×4 מ', 4.5 מ' עומק) נחפר במחפרון ממערב לשטח C. נחשפו שתי מערכות של שכבות נטויות, שראש העליונה בהן נמצאה בגובה פני השטח, אך ברור כי במקור התרוממו שכבות אלו לגובה רב יותר (איור 6). השכבות מורכבות מאדמה ומאבנים הממוינות על פי גודל, משברי סלע בתחתיתן ועד לאבנים קטנות בחלקן העליון. בתוך חומר זה נמצאו שברים גדולים של כלי חרס מן המאות הג' והד' לסה"נ ופיסות של פרסקו. השכבות התחתונות משתפלות בשיפוע מתון למדי מדרום-מערב לצפון ולמזרח. השכבות העליונות יורדות בתלילות רבה מן הפינה הדרומית-מערבית לצפון-מזרח וחותכות את השכבות התחתונות.
 
שטח F (מידות 3×4 מ') נחפר במחפרון בחלקו המזרחי של המדרון, ממזרח לשטח C. גם בו נמצאו שכבות של אבנים ואדמה, המשתפלות מצפון-מזרח לדרום-מערב, שראשן בפני השטח אך ברור כי במקור היה גובהן רב יותר. בעומק של 4.5 מ' נפתח בפינה הדרומית-מזרחית של הריבוע בור בדיקה (2.7 מ' עומק) ובו אותר המשכן של השכבות, מבלי שנחשף סלע האם. רוב כלי החרס שנמצאו בשכבות התחתונות מיוחסים למאות הג' והד' לסה"נ. בשכבות שמעליהן נמצאו לצד כלים אלה גם כלי חרס קדומים – שזמנם תקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, ההלניסטית והרומית הקדומה – בכמות רבה יותר מבשטחים אחרים.
 
מאחר ששטחי החפירה קטנים, אין בממצא כדי לקבוע בוודאות את אופי האתר באזור זה. למעט קירות תמך של מדרגות חקלאיות מאוחרות לא נתגלו כל שרידי בנייה. בשכבות הנטויות על המדרון נתגלתה כמות רבה של שברי כלי חרס, שרובם מן המאות הג' והד' לסה"נ, ומקצתם מתקופות קדומות יותר; כמעט שלא נמצאו שברי כלי חרס המאוחרים למאה הד' לסה"נ.
השכבות בכל שהשטחים שעל המדרון (שטחים FC) נטויות. עם זאת, נראה כי ראש המדרון (שטח D), שם השכבות מהודקות יותר מאלו שבמורד המדרון ונחשפה שכבת שרפה מן התקופה הרומית הקדומה, נמצא בשולי התל, אולי בקרבת הביצורים מימי המרד. המשך המדרון, בין שטח D לשטח B, מורכב משכבות תלולות של אבנים ואדמה. מאחר שסלע האם שנחשף בשטח B, בשוליים הצפוניים של המדרון, אופקי למדי, נראה כי השכבות הנטויות הצטברו לגובה של חמישה מטרים ויותר על גבי שטח מישורי. אפשר להסיק מכך שאם התל עצמו נוצר על גבעה המתרוממת מעל סביבתה, המדרון המקורי שלה היה תלול למדי. אולם רק בדיקות נוספות יוכלו לקבוע את הטופוגרפיה המקורית של המקום לפני היווצרות התל.
במהלך החפירה לא נמצא הסבר ארכיאולוגי להיווצרות השכבות הנטויות. זווית הנטייה של השכבות העידה כי לא נועדו למילוי או לפילוס השטח. יתרה מכך, כמות החומר העצומה בשכבות אלו והרבדתן הממוינת על פי גודל אבנים מעידות כי הן תוצר של פעילות טבעית וכי לא יכלו להיות מעשה ידי אדם. כמו כן נראה כי השכבות הורבדו בפרק זמן קצר יחסית, אולי תוצאה של גלישת קרקע, שכן הן דחוסות זו מעל זו ואין ביניהן הצטברויות קרקע שהיו נוצרות לו נותרו חשופות על פני השטח לאורך זמן. לפיכך, לא נותר אלא להסיק כי כל החומר גלש באירוע אחד או שניים ולא בגלישה הדרגתית לאורך שנים.
חפירה שנערכה בשנת 2008, ובה הורחב שטח D (חדשות ארכיאולוגיות 122), סייעה בהבנת הממצאים בשטח זה ומקורן של השכבות הנטויות. התברר כי השכבה מן התקופה הרומית הקדומה בשטח D שייכת לחלקה העליון של סוללת הגנה מתקופת המרד נגד הרומאים, כפי שהציע מ' אביעם בעקבות חפירתו במדרון המערבי של התל (חדשות ארכיאולוגיות פד:11; 10:109–11). לפיכך, נראה כי מקורן של השכבות הנטויות בעבודות העפר של הסוללה בראש התל ובהצטברויות של פסולת שהושלכה במקום בדורות שלאחר המרד, במאות הג' והד' לסה"נ. מאחר שהממצא המאוחר בשכבות אלו הוא מן המאה הד' לסה"נ, נראה כי לפחות חלק מגלישתן של השכבות במורד המדרון – וככל הנראה האירוע המסיבי – אירע במהלך רעש האדמה של שנת 363 לסה"נ. גלישת הקרקע חשפה את השכבות מן התקופה הרומית הקדומה בראש המדרון, שם הן נתגלו הישר מתחת לפני השטח.