שכבה 2 (התקופה ההלניסטית)

השכבה זוהתה בשלושה ריבועים (C2–C0).
בריבוע C0 נחשפו בדל קיר (W921; איור 3) ומפולות אבנים. מקיר 921 (1.2 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה), הנמשך לצפון-מזרח אל מחוץ לשטח החפירה, שרד רק נדבך יסוד שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב. הקיר נבנה שתי שורות של אבני גזית גדולות מסלע כורכר
(0.20×0.29×0.47 מ') המונחות לאורך, ובתווך אבני גוויל (0.15×0.18×0.36 מ'). אף שרק מעט שרד מן הקיר, נראה כי טכניקת הבנייה מזכירה את בניית ה'ארגזים' השכיחה בתקופה ההלניסטית (BASOR 267, Fig. 2). מסביב לקיר 921 ובמפלס נמוך ממנו בכל שטח הריבוע, נחפר מילוי אדמה חומה כהה (L924–L922) ובו מפולות אבני גוויל ומעט אבנים מסותתות ברישול במגוון גדלים, שלא הצטרפו לקיר, והתגלו שברי כלי חרס מן התקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ; להלן).
במהלך הבדיקות המקדימות, נמצא צמוד ממזרח למפולת 923 מטבע נומוס קטן מברונזה (מס' ר"ע 119527) המתוארך למאה הד' לסה"נ.
 
בריבוע C1, בחלקו הדרומי-מזרחי, נחשפו אבני כורכר אחדות פזורות (איור 4), ככל הנראה חלק ממפולת מבנה שלא אותר.
בריבוע C2 נחשפה מפולת אבני גוויל (איור 5) והתגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה ההלניסטית.
 
שברי כלי החרס שהתגלו כוללים קערה פשוטה (איור 1:6) עם שפה מקופלת פנימה
(Incurved rim), שפות של קערות מחופות אדום בהיר (איור 2:6–5), אף הן עם שפה מקופלת פנימה, בסיסי טבעת (איור 6:6, 7) של קערות, קנקנים (איור 8:6–12) ואמפורה (איור 13:6), המתוארכים כולם למאה הב' לפסה"נ. כן נמצאו חרס (איור 1:7) שצורתו הכללית מלבנית שמשני צדיו חריץ רדוד לאורכו, שימושו לא ידוע, ושלושה שברי גוף שחוקים (איור 2:7–4) שכנראה שימשו למירוק כלי חרס.
נמצאו שני שברים של אבני שחיקה מבזלת: לאחד שקע שדופנותיו משופעים למרכז ומסתיימים בתחתית בפתח מאורך (איור 1:8), ויש לזהותו כחלק רכב מטיפוס הריחיים האולינתיות (ר' קתדרה 110: 44–46); השני (איור 2:8) אינו ניתן לזיהוי.
 
שכבה 1 (סוף התקופה העות'מאנית–ראשית התקופה המנדטורית)
בריבועים C3 ו-C4, כ-1.5 מ' לערך מתחת לכביש הנוכחי, נחשפה דרך לבנה (8 מ' אורך לפחות; איור 9) שכיוונה מזרח–מערב, עשויה גיר כתוש ומהודקת היטב, שבחלקה התחתון פזורות מעט אבני גוויל קטנות. מעל לדרך נחפר מילוי חום בהיר (L912; כ-0.2 מ' עובי) שמעליו הובחנו בחתך שני רבדי אדמה (0.5 מ' עובי; איור 2: חתך 1–1). מעליהם נמצאת תשתית כביש בנויה אבני גיר 'ירושלמיות' מהוקצעות מונחות על צדן הצר משנות ה-30 של המאה הקודמת, ומעליה אספלט בן ימינו.
במילוי 912 נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית ובהם שפת קדרה (איור 1:10) ושפת פך (איור 2:10) מטיפוס 'כלי עזה', שבר ראש נרגילה עם מעט שרידי חיפוי אדום ומירוק (איור 3:10) המתוארך למחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ, ושבר רעף (איור 4:10).
ממערב לריבוע C4 הדרך הלבנה לא השתמרה והובחנה שוב רק בקצה המערבי של תעלת הבדיקה, כחצי מטר מתחת לפני הכביש. באזור זה נמצאה פרסת ברזל (איור 11).
בריבועים C3 ו-C4, מתחת למפלס הדרך באזור שבו לא השתמרה, נחפרה אדמה חומה כהה וקשה שבתוכה התגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית, שברי זכוכית בת ימינו ומפתח ברזל (L908; איור 12). במרכז ריבוע C3 נמצאה עצם גדולה של בעל חיים שלא זוהתה. בריבוע C2, בפינה הדרומית-מערבית, התגלה בור (L901) שחדר לשכבת החמרה הכהה ובו מצבור של לסתות בעלי חיים (איור 13; להלן), כנראה מסוף התקופה העות'מאנית.
 
שרידי בעלי חיים
משה שדה
 
מקור החומר הארכיאוזואולוגי בתשעה לוקוסים, כולם מסוף התקופה העות'מאנית–ראשית התקופה המנדטורית. מלבד שש צדפות של נעמית מצויה (Glycymeris violacescens), שאר השרידים הם של בעלי חיים מבויתים (טבלה 1): בקר (Bos taurus), חמור הבית (Equus asinus) וצאן (Ovis aries/Capra hircus).
 
טבלה 1: התפלגות עצמות בעלי חיים מבויתים
 
צאן
בקר
חמור הבית
סה"כ
גולגולת
 
2
 
2
שמורת העין
 
1
 
1
לסת תחתונה
12
4
1
17
חותכות
20
 
1
21
טוחנות
33
17
 
50
טרום טוחנות
29
5
5
39
עצם חישור
 
1
 
1
שוק
 
 
1
1
גף לא מזוהה
 
 
1
1
פרק אצבע II
1
 
 
1
סה"כ
95
30
9
134
%
70.89
22.39
6.72
100.00
 
מעצמות הגפיים התגלו רק אמה קטנה (חלק עליון, צד ימין) של בקר ושוק (חלק תחתון, צד שמאל) של חמור הבית. לכן נבחן מספר הפרטים המינימלי על פי הלסתות התחתונות, מתוכן נספרו 12 לסתות תחתונות שלמות של צאן: שבע שמאליות וחמש ימניות, שתי לסתות תחתונות שלמות של בקר: אחת ימנית ושנייה שמאלית, שברי לסת תחתונה ימנית נוספת של בקר, ולסת תחתונה של חמור (טבלה 2). בבור האשפה 901 התגלו ארבע לסתות בקר ותשע לסתות צאן.
 
טבלה 2: מספר פרטים מינימלי של בעלי חיים מבויתים
מינים
צאן
בקר
חמור הבית
סה"כ
מס' פרטים
7
2
1
10
%
70
20
10
100
 
מהרכב המכלול, שעיקרו חלקי שלד דלים בבשר, עולה כי מקורו בעיקר בהשלכת שיירים שלא נלקחו לאכילה.
 
ממצאי החפירה מצביעים לראשונה על פעילות אנושית בתקופה ההלניסטית בשטח המישורי המרוחק מתל יפו. השרידים הדלים מתקופה זו עשויים להעיד כי במקום ניצב מבנה, אולי בית חווה, שרק חלקו הקטן נחשף ושרובו עדיין חבוי מתחת לאספלט באזור צומת שדרות ירושלים–רחוב יהודה הימית. החפירה מצביעה על פער בפעילות האנושית בשטח זה בין התקופה ההלניסטית לבין סוף התקופה העות'מאנית.