נפתחו שלושה שטחים (F–D) סמוך לחפירות קודמות (שטחים C–A; ר' חדשות ארכיאולוגיות 119, חדשות ארכיאולוגיות 120, חדשות ארכיאולוגיות 121).

שכבה D4. נחשפו פינה של מבנה גדול (W14 ,W12) וקיר נוסף (W19) שנבנה במקביל למבנה. הקירות נבנו על הסלע ונחשפו סמוך לפני השטח. בשטח שבין קיר 14 לקיר 19

(L21) ובשקע בסלע ממזרח לקיר 14 (L17) התגלו חרסים רבים מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 3: 1–6) ומטבע ארד שחוק מהמאה הא' או הב' לסה"נ (ר"ע 102886).

 

שכבה D3. נחשפו מתקנים חצובים רבים וקירות של בית בד, שנפגעו בשלבים מאוחרים של הכפר ששכן במקום. רצפות בית הבד שימשו גם בתקופות מאוחרות. אי אפשר לשחזר את התוכנית הכללית של בית הבד, ואפשר שהיו בו כמה שלבי שימוש. קיר 12 המשיך לשמש גם בשכבה זו, ותחם כנראה את בית הבד מצפון. בחלקו הצפוני של בית הבד התגלה בור (L25; כ-1.1 מ' עומק), שבצדו הצפוני התגלתה משקולת של בית בד מטיפוס בית העמק, שלה מגרעת טרפזית לקיבוע בורג. בסיס המשקולת התגלה כ-0.3 מ' מעל קרקעית הבור, ובעפר מתחתיו התגלו מעט חרסים מהתקופה הביזנטית. ממערב לבור 25 נחשף בור מלבני (L20; מידות 1.3×2.5 מ', 0.6 מ' עומק), שנחסם בשתי אבנים גדולות שבהן נחצבו חורים רבועים מפולשים; האבן המערבית הוזזה על ידי דחפור במהלך עבודה, ולאחר מכן נגנבה מהאתר. באבן המזרחית חצובה תעלה קשותה, והחור הרבוע נסתם במכוון באבן. אפשר שאבנים אלה היו חלק ממכבש בורג שהופעל בלחץ ישיר, ואפשר שהן שימשו כאן בשימוש משני ליצירת משטח ישר. מדרום לבור 25 נחשפה בריכה חצובה ומטויחת (L28). ממערב לבריכה נחשף מכבש שפעל בלחץ ישיר (L24, L23; איור 4). המכבש כולל מצע כבישה מעוגל (L23) מוקף בתעלה חצובה, שהתחברה אל תעלה אחרת, שהוליכה אל בור שיקוע קטן וממנו אל בור איגום עמוק (L24). משני צדי מצע הכבישה נחצבו שקעים רבועים שבסיסם מתרחב לכיוון אחד והם נועדו לקיבוע מסגרת המכבש. בבור איגום 24 הובחנו שני שלבים; בשלב הראשון נחצב בור (1.1 מ' עומק) ובשלב השני הוא הועמק (1.7 מ' עומק כולל). דופנות הבור טויחו לאחר העמקתו בטיח שחוזק בחרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית. סמוך למצע הכבישה מדרום-מערב נחשף בור איגום מטויח נוסף (L31), דומה מאוד לבור 24, שהובחנו גם בו שני שלבים וסמוך אליו נחצב בור שיקוע קטן. לא אותר מצע כבישה הקשור אל בור 31. בדרום החפירה נחשף משטח סלע (L30; איור 5) שעליו הותקן אגן פריכה ('ים'). בסיס האגן היה אבן ריסוק עגולה ('ממל') בשימוש משני, עשויה מדולומיט קשה ובמרכזה שקע רבוע וחור עגול מפולש. מסביב לאבן הפריכה הונחו אבני כורכר שטוחות, קעורות ומוארכות, שבחלקן העליון הותקנה מדרגה ששימשה דופן לאגן; רק שלוש אבנים השתמרו באתרן. אבן הפריכה והאבנים מסביב לה קובעו בטיח. חלקו הדרומי-מזרחי של שטח החפירה (L33) נמוך מגובה הסלע שממערב לו, והחפירה בו לא הסתיימה.

שכבה D3 מתוארכת על סמך החרסים שהתגלו בלוקוס 25 לתקופה הביזנטית. כן יש לשייך לשכבה חרסים רבים שהתגלו בשכבה D2, ובהם קערה (איור 3: 7), וכן מטבע ארד מהמאה הו' לסה"נ בעריך פוליס (ר"ע 102885).

 

שכבה D2. נחשפו שרידי ארבעה קירות (W32 ,W29 ,W27 ,W26), שנבנו ברישול באבני גזית בשימוש משני מעל המתקנים של בית הבד משכבה D3. בחלקו המערבי של השטח נחשפה תעלה חצובה עמוקה (L18; כ-1.2 מ'), שהוליכה כנראה אל מרתף מדרום לחפירה. אגן הריסוק של בית הבד נותר במקומו ושימושו שונה כנראה. נראה שהשרידים בשכבה שייכים ליישוב שהוקם לאחר שכל מתקני בית הבד יצאו מכלל שימוש.

הממצא הקרמי בשכבה D2 מגוון וכולל קדרה עם כתף מודגשת מעוטרת בחריתה גלית (איור 6: 1), קערה מחרס ורדרד, שלה בסיס דיסקוס ועליו חריתות מעגליות (איור 6: 2), קערה מיובאת ממצרים, עשויה מחרס בהיר, מחופה באדום וממורקת, מטיפוס Egyptian Red Slip Ware (איור 6: 3), קערה מעוטרת בחיתוך (קרבשניט; איור 6: 4), ספל מטיפוס FBW (איור 6: 5), כלי בישול פתוחים וסגורים (איור 6: 6–11), קנקנים מצולעים שלהם צוואר גבוה ושפה פשוטה (איור 6: 12–14), צפחת (איור 6: 15), פכיות ופכים עם מסננת מחרס צלהב, רבים מהם מעוטרים בחריתה (איור 6: 16–20), נר עם ידית דמוית חרוט (איור 6: 21) וכלי זואומורפי עשוי מטין מפולם היטב (איור 6: 22). הממצא הקרמי מתוארך למאה הח' לסה"נ. העדר פכים בהירים שמעוטרים בציור אדום ואופייניים למאה הז' והעדר קערות מזוגגות הנפוצות למן המאה הט' לסה"נ מחזקים את התיארוך למאה הח' לסה"נ.

ממצא כלי הזכוכית כולל שברי כלים וכן פסולת תעשייה ובה גושי זכוכית גולמית שהובאו להתכה וגושי זכוכית עם שרידים מתחתית הכבשן ומדופנותיו. כלי הזכוכית כוללים גביע יין שלו בסיס מוצק (איור 7: 1), גביע יין שלו בסיס טבעתי חלול, נרות כלילה שלהם רגל מוצקה, צבוטה בקצה או לאורכה, היוצרת מעין רכס או חרוזים, בקבוק קטן ששפתו מקופלת פנימה ומשוטחת, צווארו גלילי קצר וגופו כדורי (איור 7: 2), בקבוקים שלהם צוואר גלילי מעוטר בחוטי זכוכית אופקיים או בחוט גלי ושפה מעוגלת או מקופלת פנימה, קערות מעוטרות בעיטור צבוט דו-צדדי שלהן שפה המעוטרת מתחתיה בדגם סגלגל צבוט (איור 7: 3) ושבר גוף מעוטר בעיטור מחזורי של שני טורי קווים קצרים אופקיים (איור 7: 4). כלי הזכוכית מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית (המאה הז' והמחצית הראשונה של המאה הח' לסה"נ).

זמנה של שכבה D2 על סמך הממצאים המאה הח' לסה"נ — שלהי התקופה האומיית וראשית התקופה העבאסית.

 

שכבה D1 נפגעה מפאת קרבתה לפני השטח. נחשפו יסודות של מבנה (W15 ,W13), שרצפתו הייתה כנראה גבוהה מפני השטח הנוכחיים. לא התגלה ממצא מתארך.

שטח E (כ-2.5×3.0 מ') נפתח במרחק של כ-25 מ' ממערב לשטח D, במקום שבו פגע דחפור בקיר גזית. בחפירה נחשפה רצפת אבן, המושתתת על הסלע וניגשת אל הקיר. הממצא הקרמי דל ואינו תורם לתיארוך השרידים.

 

כ-100 מ' ממערב לשטח D נחפר מאגר מים תת-קרקעי (כ-90 מ"ק), שנפגע בעבודת דחפור. המאגר חצוב בסלע קירטון, פרט לדופנו המערבית שנבנתה באבני גזית. דופנות המאגר וקרקעיתו טויחו בשלוש שכבות של טיח שהוחלק בקפידה. בשכבה האמצעית של הטיח שוקעו חרסים רבים מהתקופה הביזנטית, המתארכים כנראה את זמן בניית המאגר. בשלב מאוחר נבנתה במאגר רצפה מאבנים בינוניות, ונראה שהמאגר הוסב לשמש לאחסון או למגורים. על רצפת האבנים לוקטו מעט חרסים מהתקופות הצלבנית והממלוכית.