|
|
|
|
|
|
|
בחודש נובמבר 2003 נערכה חפירת בדיקה באתר ספסף (הרשאה מס' 4040-A; נ"צ 24202/76830), בעקבות פגיעה קשה של כלים כבדים. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ה' ברון, בסיועם של י' יעקובי (מנהלה), ו' אסמן (מדידות) וח' טחן (ציור חרסים).
|
האתר של ספסף, בגליל העליון, בין מירון לגוש חלב ומול היישוב ספסופה, מוכר מסקרים וממקורות היסטוריים. ספסף נזכר בתלמוד הירושלמי וחוקרים זיהו אותו עם האתר של ספסף בגליל. בסקרים שנערכו באתר (IAA Reports 14, Site 308) נאספו שברי כלי חרס מתקופות הברונזה התיכונה והברזל וכן מהתקופות הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית עד לנטישת האתר בשנת 1948. בשנות ה-50 של המאה שעברה נמצאו באתר פריטים ארכיטקטוניים אחדים, בהם מסגרות של דלתות, כרכוב גדול ופריט מעוטר בדגם של צדף המצביעים על מבנה ציבורי גדול, ייתכן אפילו בית כנסת.
נפתח שטח (43×6 מ') בקצה של מדרון האתר הדרומי וזוהו ארבע שכבות משלוש תקופות: בשכבה 4 נחשפו שרידים של בית עמודים הבנוי על סלע האם ומתוארך לתקופת הברזל; בשכבה 3 נמצא רובד של מילוי אבנים קטנות במבנה (לוקוס 103); בשכבה 2 נחשפו שרידי קיר מהתקופה הממלוכית ובור אשפה שירד עד לסלע האם וחתך שכבות קדומות ובשכבה 1 – פני השטח, נמצאו שרידים של הכפר הערבי וחרסים מעורבים.
|
בשכבה 4 נחשפו שלושה קירות (W13 ,W11 ,W10) ורצפה (לוקוס 106; איור 1). קיר 10 בנוי מאבני גוויל בינוניות, כיוונו צפון–דרום והוא מקביל לקיר 11 – מסד אבן נמוך מאבנים מרובעות ושטוחות. על גבי המסד הונחו עמודים מאבני גוויל שטוחות זו מעל זו
(0.6 מ' גובה השתמרות). רצפה 106 בין שני הקירות עשויה מאבני גוויל שטוחות (איור 2) על סלע האם; בינה לבין הסלע היה רובד דק של אדמה כהה ומהודקת. את קיר 11 חותך בחלקו הצפוני קיר W12 וקיר 13 ניגש לקיר 10 ממזרח, לשם כנראה נמשך המבנה. שברי כלי החרס מעל רצפה 106 מתארכים את המבנה לתקופת הברזל. נמצאו שבר זרבובית (איור 1:3), שבר גוף עם עיטור חום על רקע לבן (איור 2:3) ובסיס עם שלוש רגלי זיזים (איור 3:3).
מעל רצפה 106 נמצאה חרפושית (איור 4:3) עשויה מאבן שחורה ועליה עיטור גיאומטרי פשוט המורכב מקווים מאונכים ואופקיים, אולי ייצוג של עקרב או זוחל קטן אחר. גב החרפושית חלק ללא סימני כנפיים, חור מנוקב לכל אורך החפץ.
מרצפה 106 הוסרו שני לוחות כדי לבדוק את שברי כלי החרס תחתיה. נמצאו שברים ספורים, בהם שבר שפת קערה טיפוסית מחומר כתום בהיר ועליו חיפוי אדום (איור 5:3) המתוארכת לתקופת הברזל הקדומה.
בשכבה 3 נמצאה מפולת אבנים גדולה (לוקוס 103) שמקורה בשכבות מגורים מאוחרות שלא שרדו. נמצאו בה אבנים גדולות רבות ושברי כלי חרס ממגוון התקופות שבהן היה האתר מיושב: סיר בישול מתקופת הברזל (איור 1:4), אמפורה מהתקופה הפרסית (איור 2:4), קנקן מהתקופה ההלניסטית (איור 3:4) וכן שפות רבות של קנקנים העשויים מחומר גלילי גס (איור 4:4, 5).
שכבה 2 מייצגת את התקופה הממלוכית באתר. ממערב לקיר 11 נחשף קיר 12 הבנוי ברישול בכיוון צפון–דרום מאבנים קטנות ובינוניות. המסד שלו הונח על רצפה 106 משכבה 4. בחפירת הקצה הצפוני של קיר 11 (לוקוס 105) נמצא כלי חרס ממלוכיים, בהם קערה (איור 1:5) וסיר בישול שלם (איור 2:5).
בצפון-מזרח השטח נחפר בור אשפה (לוקוס 102) שפגע בצד הצפוני של קיר 10 ונמצאה בו כמות גדולה של קרקע אדומה ושפע של שברי כלי חרס ממלוכיים.
שכבה 1 היא פני השטח – רובד של אדמה חומה בהירה, מהודקת וקשה שכללה שברי כלי חרס מהתקופות העות'מאנית, הממלוכית והברזל.
|
הגילוי החשוב בחפירה בספסף הוא חשיפתו של מבנה העמודים המתוארך לתקופת הברזל הקדומה, הנדיר באזור. המבנה השתמר טוב יחסית ועל רצפתו נמצאה חרפושית המתוארכת לתקופה.
האתר ניטש לאחר תקופת הברזל ויושב שוב בתקופה הממלוכית, אז נבנה לפחות קיר אחד שחתך את המבנה הברזלי.
היעדרם המוחלט של כלי חרס מהתקופות הרומית והביזנטית מעלה ספק לגבי זיהויו של האתר.
|
|
|
|
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
|
English Version
|
|
){kind=link}
){kind=link}
){kind=link}
){kind=link}
){kind=link}