|
|
|
|
|
|
|
בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2008 נערכה חפירת בדיקה בארד אל-סמרה (הרשאה מס' 5507-A; נ"צ 21637/75586), לקראת נטיעה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ יסעור, נוהלה על ידי נ' גצוב (מדידות וצילום), בסיוע י' לבן (מנהלה), א' שפירו (GPS), י' מחג'נה (רישום), ל' פורת (רפאות), ח' טחן (ציור), ע' מרדר (מחקר כלי צור), י' מילבסקי (מחקר כלי אבן), ג' לה-דושיר (מחקר כלי עצם), ע' קטלב (מחקר קונכיות), ופועלים עובדי רשות העתיקות. כן סייעו א' שטרן וי' לרר בבדיקת תחום השתרעותו של האתר.
|
ארד אל-סמרה הוא אתר יישוב פרוטו-היסטורי נרחב בשוליים המזרחיים של עמק עכו, המשתרע בין אפיק נחל חילזון לבין קיבוץ יסעור, לא הרחק מתל בירה (איורים 1, 2; Mitekufat Haeven 39:81–158); לאורכו סלול כביש 70. באתר נערכו בעבר שלוש חפירות: י' סלומון מטעם אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות (רשיונות מס' 263/2002-B-267/2003 ,B); ע' ברזילי (חדשות ארכיאולוגיות 122), וא' נתיב מטעם אוניברסיטת תל אביב (רישיון 319/2007-B), שבהן נתגלו שרידים שזמנם למן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ועד תקופת הברונזה הביניימית. האתר משיק לאתר גבעת יבור שמצפון-מזרח לו, שעל מדרונותיו נלקטו שברי כלי חרס המיוחסים ברובם לתקופת הברונזה הקדומה 2.
|
נפתח שטח חפירה בן שני ריבועים (5×10 מ'; איור 3) ונתגלו בו ארבע שכבות, ששתיים מהן נושאות שרידי יישוב קדום. בתחתית החפירה נמצאה שכבת קרקע בתולה (שכבה IV), המורכבת מגרומוסול חום כהה. בבור שנכרה אל תוך הקרקע הבתולה נמצאה הצטברות של עפר בהיר (שכבה III), ובו כלי צור, כלי אבן, עצמות בעלי חיים ששמשו כמזון ועצם יחידה של אדם. ממצא כלי הצור מעיד כי זמנה של ההצטברות הוא התקופה הנאוליתית הקדם-קרמית, אך אין בו די לקבוע שלב מסוים בתקופה זו.
מעל הקרקע הבתולה והבור נמצאה שכבת הממצא העיקרית: הצטברות של עפר ואבנים קטנות (שכבה II; 0.3–0.7 מ' עובי) ובה שפע של ממצאים מיישוב קבע השייך לתרבות הירמוכית, מראשית התקופה הניאוליתית הקרמית. אלה כללו שברים אחדים של כלי חרס הנושאים רצועות של עיטור חרוט בדגם אידרה; להבי מגל מצור עם שינון עמוק; וכן צלמית אלה שעוצבה בחריטה על שבר של כלי חרס (76 מ"מ גובה; איור 4), הדומה מאוד לצלמיות החרוטות על חלוקי נחל שנמצאו בשער הגולן.
את האתר כיסתה שכבה של קרקע סחופה (I; כ-0.7 מ' עובי), המכילה ממצאים ארכיאולוגיים ספורים, שאין בהם כדי להעיד על שרידי יישוב.
בבדיקה שנערכה סביב שטח החפירה נמצא ששטחו כ-200 דונם. עיקר הממצא שנלקט לאורך גבולות האתר מיוחס לתקופות הניאוליתית הקרמית והכלקוליתית הקדומה, ואילו בחלקו הדרומי-מזרחי של האתר מיוחס עיקר הממצא לתקופת הברונזה הביניימית. כן נמצאו באתר חרסים אחדים מתקופת הברונזה הקדומה 2, שמקורם ככל הנראה באתר גבעת יבור הסמוך.
|
|
|
|
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
|
English Version
|
|
){kind=link}
){kind=link}
){kind=link}
){kind=link}