ריבוע 1
נחשף קיר שדה שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח, בנוי משני פנים של אבני גיר, שנשתמר לגובה נדבך אחד (2 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.2–0.4 מ' גובה). בסביבת הקיר, בעיקר ממזרח, נחשף נדבך של מפולת אבני גיר.
סמוך לקיר השדה נמצאו שבר קערה (איור 2: 1) המתוארכת לשלהי התקופה הרומית ותחילת התקופה הביזנטית (המאות הב'–הד' לסה"נ) ושבר קנקן (איור 2: 2) המתוארך לתקופה זו לערך (המאות הג'–הד' לסה"נ).
ריבוע 2
מתחת לפני השטח, בתוך שכבת קרקע טרה רוסה (4 מ' עובי לפחות), נחשף גיבוב של אבני גיר (2 מ' עובי), ללא ממצא נוסף, אולי תוצאה של חפירה בת זמננו.
ריבוע 3
נחשף קיר שדה שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח, בנוי שני פנים של אבני גיר (3.5 מ' אורך לפחות, 1.1–1.6 מ' רוחב, 0.45 מ' גובה; איור 3) ומילוי אבנים קטנות בתווך, שהשתמר לגובה נדבך אחד.
במילוי הקיר נמצא שבר סיר בישול (איור 2: 3) המתוארך לשלהי ימי בית שני (המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ). ייתכן שהקיר נבנה בתקופה זו או מאוחר יותר, עד ראשית התקופה הביזנטית, בהתאמה לתיארוך השרידים האחרים בשטח.
ריבוע 4
נחשף קטע קיר שדה (7.5 מ' אורך, 0.7 מ' גובה; איור 4) שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב, בנוי מפן כפול של אבני שדה בינוניות (0.2×0.3×0.4 מ' בממוצע) עד גדולות (0.4×0.5×0.6 מ' בממוצע) ומילוי אבנים קטנות, ונשתמר לגובה שלושה–ארבעה נדבכים.
נמצאו ארבעה שברי כלי חרס: קערת מורטריה (איור 2: 4), קנקן (איור 2: 5) ופך (איור 2: 6) שתוארכו לתקופה הפרסית–הלניסטית, ושבר פך (איור 2: 7) שתוארך לתקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ) ושנמצא בבסיס הקיר. אפשר להציע שהקיר נבנה בימי החשמונאים או מעט מאוחר יותר.
){kind=link}
){kind=link}
){kind=link}
){kind=link}