שטח G

תחילה נחפרו שני ריבועים ובהמשך הורחב שטח החפירה ונחפרו ארבעה ריבועים נוספים. מתחת לשכבת אספלט של כביש נחשפו רובד של חול ים המכסה שרידי גת נרחבת. נראה כי רובד החול הונח בעבר במכוון במטרה לכסות את שרידי הגת. אפשר שבעת סלילת הכביש בימי המנדט הבריטי נחשפה הגת והונח עליה רובד חול כדי לשמר את שרידיה. בבדיקה בארכיון העיר רמלה מימי המנדט הבריטי, שנמצא ברשות העתיקות, לא נמצא תיעוד לפעולה זו. חלק נוסף של ארכיון העיר שנמצא בידי רשות העתיקות הירדנית טרם נבדק.
הגת (כ-18 מ' אורך השתמרות; איור 1) כוללת שמונה מכלולים, שמרכיביו של כל אחד תא דריכה (2.0×3.2 מ') וצמוד אליו בור איגום (כ-1×2 מ'). המכלולים צמודים זה לזה בטור, ונראה שכל אחד פעל בנפרד שכן אין חיבור ביניהם. תאי הדריכה מרוצפים באבני פסיפס ותחומים במחיצות נמוכות שנבנו בדבש וטויחו (0.3–0.4 מ' גובה). מפלסם של בורות האיגום נמוך מזה של תאי הדריכה, והם מטויחים בטיח הידראולי. בשטחו של כל בור איגום נחשף בור שיקוע מעוגל מטויח (0.4–0.6 מ' קוטר, כ-0.5 מ' עומק; איור 2). במחיצה המזרחית של משטחי הדריכה נחצבו תעלות, המוליכות אל תעלות בנויות בבורות האיגום המוליכות אל בורות השיקוע.
נראה שארבעת המכלולים הדרומיים קדומים מארבעת המכלולים הצפוניים. הבנייה של התאים הדרומיים טובה ומדויקת יותר מזו של הצפוניים, וכן המחיצה המפרידה בין שני התאים האמצעיים רחבה מיתר המחיצות. בארבעת המשטחים הדרומיים הונחו אבני הפסיפס בקווים ישרים במקביל לקירות התא, ואילו במשטחים הצפוניים הונחו אבני הפסיפס באלכסון. המכלולים הצפוניים השתמרו פחות טוב מאלה הדרומיים, ולא מן הנמנע כי במקור היו מכלולים נוספים שלא השתמרו מצפון לשמונה שנחשפו.
בבדיקה שנערכה ממזרח למכלולים נחשפה רצפת עבודה עשויה דבש אבנים, הניגשת לקיר התוחם המזרחי של המכלולים; נראה שרצפה זו סיפקה חיזוק למכלולים.
האזור שממערב לגת נפגע ברובו בעבודות שנערכו במקום במשך השנים. למרות זאת נחשפו ממערב למכלול הצפוני של הגת שרידי משטח דריכה שהשתמרותו גרועה (3.0×3.2 מ'), שטויח ורוצף באבני פסיפס בדגם אלכסוני בדומה למכלולים הצפוניים. מדרום למשטח זה נחשפו שרידים דלים של מכלול, ממנו השתמרו מעט אבני פסיפס באתרן ובור שיקוע מעוגל (0.4–0.5 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק), שמרוצף באבני פסיפס (איור 3) להבדיל מבורות השיקוע המטוייחים במכלולים המזרחיים. לא ברור כיצד השרידים באזור המערבי נקשרו למכלולים המזרחיים.
במכלולי הגת התגלה ממצא קרמי מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאה הח' לסה"נ), המתארך את סוף השימוש במתקן. תיארוך זה מתאים לשינוים התרבותיים והכלכליים שהתרחשו בארץ עם התחזקות האסלאם ושינוי הרגלי הצריכה, בהם הימנעות משתיית יין מסיבות דתיות. תיארוך תחילת השימוש בגת קשה יותר, שכן תיארוכו של הממצא הקרמי שנחשף מתחת לרצפות הגת אינו חד-משמעי. גתות דומות, שהן ייחודיות ונדירות, נחשפו באכזיב, בתל חפר, ביפו ובבחן. הגת באכזיב מתוארכת למאה הד' לסה"נ (עתיקות 34: 99-85) ואילו שלוש הגתות האחרות מתוארכות לשלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ). יש לציין כי מבין הגתות מטיפוס זה שנחשפו עד עתה, הגת ברמלה היא הגדולה והשמורה מכולן.

שטח H

בשלושת ריבועי החפירה נחשפו רצפות, קירות ומפלסי חיים, המתוארכים לשלבים שונים בתקופה האסלאמית הקדומה. בריבוע הצפוני נחשפו כמה שלבי בנייה זה מעל זה, המבטלים האחד את הקדום לו, ובהם שלוש רצפות טיח, זו מעל זו, וקירות. הממצא המרשים ביותר בשטח, בריבוע הצפוני, הוא רצפת אבן עשויה מאבנים שטוחות מסותתות בקפידה (0.3×0.4 מ' מידות מרביות; איור 4), שהונחו בקווים ישרים, שבהיקפה מסגרת של אבנים קטנות יותר. רצפה זו לא נחשפה בזיקה למבנה כלשהו, והיא מבטלת לפחות שני שלבי בנייה קדומים יותר, בהם נחשפו רצפות בנויות באבנים קטנות. הרצפה התחתונה ביותר נחשפה בזיקה למבנה תת-קרקעי שלו קמרון, ובתוכו נחשף קנקן אגירה שהשתמרותו בינונית. בריבוע הדרומי בשטח התגלה בור ספיגה שנבנה באבן ותקרתו קמורה, כמוהו מוכרים רבים ברמלה בכלל ובאתר זה בפרט. בבור הספיגה התגלה ממצא קרמי רב, הכולל כמה נרות שמן תמימים הנפוצים בתקופה האסלאמית הקדומה (איור 5). בכל השטח התגלה ממצא כלי חרס וכלי זכוכית המתוארך למאות הח'–הט' לסה"נ. עוד התגלו בשטח עצמות רבות של בעלי חיים, מסמרי ברזל וחפצי ברונזה זעירים.