עוד נבדק אחד משני המתקנים הרבועים שנחשפו בעונת 2005 ממזרח ל'מונומנטים'. מתקנים אלה הם כבשנים חפורים ומדופנים באבן, שתוארכו לתקופה הרומית (שלב D1/2). בסביבתם התגלו בעונה הקודמת סיגים מעטים בלבד שלא העידו על השימוש בהם. בעונה זו נלקחה דגימה נרחבת של חומר מתוך הכבשן ומסביבתו, ובה התגלו ריכוזים גבוהים של עופרת ונחושת. מניתוח הדגימה עולה כי הכבשן שימש כנראה ליציקת פסלי ברונזה, אך סביר להניח כי השימוש במתקן לתעשיית מתכת הוא שימוש משני.

בתקופה הרומית המאוחרת (שלב D1/1) נבנה על גבי המבנים הקדומים מבנה רבוע רחב (כ-8×8 מ'), שממערב לו מרחב נוסף וממזרח לו חצר פתוחה. נראה שהחצר הפרידה בין המבנה הרבוע למבנה תעשייה מהתקופה הרומית המאוחרת שנחשף בעונות האחרונות בשטח D4. במבנה ובחצר נחשפו שתי רצפות הישר מתחת לפני השטח (שלב D1/0). בתחילה היה נדמה כי אלה הן רצפות של המבנה, אך בממצאים שמתחת לרצפה העליונה התגלה שבר שיש ועליו כתובת יוונית, כנראה מהתקופה הביזנטית. אפשר שרצפה זו קשורה לשלב שימוש מאוחר, ממנו לא השתמרו קירות; אולי היא הייתה חלק מכניסה למצד מן התקופה הצלבנית שניצב בדרום-מערב התל, או שזמנה אף מאוחר יותר.

בהסרת השרידים המאוחרים נחשפה תעלת שוד גדולה במיוחד בכיוון צפון–דרום של הקיר המערבי של המבנה הנרחב. התעלה הכילה חומר של לבני בוץ ובתוכו שברי כלי חרס מהתקופות הפרסית וההלניסטית. בתחתית התעלה התגלה קטע של קיר רחב, שנבנה בדומה לקירות המבנה האחרים מאבני גזית קטנות (כ-0.12×0.25×0.35 מ') ורוחבו שלושה 'ראשים' (איור 5). שלא כמו הקיר הדרומי של המבנה הנרחב, שנבנה בשיטת 'ארגזים משולבים' (interlocked boxes), הקיר המערבי נבנה בבניית גזית טיפוסית (בניית תאים – compartment building), שבה נבנו מסגרות מרובעות של אבני גזית שמולאו באבני שדה ובוץ/טיח. תעלת השוד של הקיר המערבי נמשכת לצפון עד לקצה שטח החפירה, ומכאן עולה כי שטחו של המבנה הנרחב עולה על 500 מ"ר (18×26 מ' ויותר), ויחד עם המבנה הקטן יותר, הצמוד לו מדרום-מערב, נראה שזהו אחד ממבני הציבור הגדולים ביותר מן התקופה ההלניסטית המוכרים בלבנט (27×48 מ' לכל הפחות).

במהלך החפירות בשטח נחשפו גם כמה קירות, השייכים לשלבים מאוחרים יותר, וכן נחשף קטע קטן של פסיפס, השייך לפסיפס המסכה והגרלנדות המפואר מן התקופה ההלניסטית שהתגלה כאן בשנת 2000.

 

שטח D2 (תקופת הברזל 2א). בעונה זו התברר באופן סופי כי שני קירות הגזית הגדולים

(W10606 ו-W04D2-065) ומפלסי הכורכר שלצדם אינם שייכים למבנה אחד או לשלב בנייה אחד (איור 6). קיר 04D2-065 ומפלסי הכורכר הקשורים אליו שייכים לשלב D2/7a ואילו קיר 10606 שייך לשלב D2/7b. בחפירה התגלה כי לפחות מפלס כורכר אחד מתייחס אל קיר 04D2-065, ובהמשכו הוא חותם את קצהו הדרומי של קיר 10606. מצפון לקיר 04D2-065 נחשף מפלס כורכר אחר, מעל לקו הממשיך את מתארו של קיר 10606, ללא רמז לתעלת שוד. למרות שמעדויות אלו עולה כי שני הקירות שייכים לשני שלבים סטרטיגרפיים שונים, שהמעבר ביניהם מציין שינוי מוחלט באדריכלות, הרי שקביעת החלוקה הסטרטיגרפית המדויקת בתוך שלב 7 אינה פשוטה. בעיקר נוגע הדבר לחלוקת מפלסי הכורכר הרבים לשלבי המשנה השונים. בעוד שבמקום אחד התגלו ארבעה מפלסי כורכר, במקומות אחרים התגלו רק שניים. מפלסים אלו משתפלים לכיוונים שונים (אם כי לרוב מצפון לדרום וממערב למזרח) והם אינם רציפים. לפחות במקום אחד התגלה כי מספר מפלסים מתאחדים לכדי גוש כורכר עבה, ובהיפרדם שוב הן נשזרים בעדשות של חומר לבנים חום. אופיים של מפלסים אלה והממצא בתוכם, הכולל לרוב חרסים קטנים, רובם בהרבדה משנית, מלמדים כי אלו הם מילויים קונסטרוקטיביים. יתכן שהמפלסים העליונים שימשו כבסיס יציב לבנייתו של המבנה שקיר 04D2-065 מהווה חלק ממנו. מאידך יש לציין כי בין מצבורי הכורכר התגלו לעתים שכבות פיטוליתים, רצועות חול וכן כיסי בלייה וסחף. אלו מלמדים כי בין תהליכי המילוי היו תקופות בהן השטח נותר פתוח וחשוף, ונראה כי תהליך המילוי נמשך זמן רב. החרסים מן המפלסים העליונים של הכורכר מתוארכים ברובם הגדול לתקופת הברזל 2א. החרסים מן המפלסים התחתונים מתוארכים ברובם למעבר מתקופת הברזל 1 לתקופת הברזל 2 (אופק Ir1/2).

השכבה הקדומה ביותר שנחשפה בחתך היא שכבת הרס שנגרמה משרפה עזה (שלב D5/11). על רצפת החורבן התגלו כלי חרס רבים באתרם, שלמים או כמעט שלמים (בעיקר קנקנים), ובהם שברים של שני פיטסים להם עיטור גלי מטיפוס קפריסאי (איור 7) שבחפירתם הוחל בעונה שעברה וכן מצבור משקולות. מתחת לאחד הפיטסים התגלה מצבור של עדשים, כנראה תכולתו. לעת עתה רצפת חורבן זו אינה קשורה לשרידים אדריכליים משמעותיים. על אף שאין ספק כי יש לתארך את שכבת החורבן לתקופת הברזל 1, עדיין לא ברור אם יש לתארכה לתקופת הברזל 1א המאוחרת (אופק Ir1a late), בדומה לשכבות חורבן בשטחים אחרים בדור, או לשלב מעט מאוחר יותר. אם התאריך המוקדם הוא הנכון הרי שמשך הזמן של השתכבות משטחי הפיטוליתים שמעל שכבת החורבן היה ארוך או שחסרים (בקטע החפור לפחות) שרידים מתקופת הברזל 1ב.

המשך חפירת משטחי הפיטוליתים המכסים את שכבת החורבן (שלב D5/10) העלה כי המתקנים שבתוכם מצויים הפיטוליתים נחפרו בתחילה כתעלות להן דפנות אנכיות. ככל שהלכו תעלות אלו והתמלאו בחומרים אורגניים הן הפכו רדודות ומשופעות יותר. כדי לשמר את תפקודם של מתקנים אלו, היה אשר היה, נבנתה סביבם שפה מוגבהת מלבני בוץ. שפה זו כוסתה גם היא עם הזמן בחומר אורגני ועל כן תוקנה והוגבהה כמה פעמים (איור 8). עדיין לא הוברר שימושם של 'מתקנים' אלה, ולא מן הנמנע שמתחילה היו אלה תעלות שוד של קירות משלב D5/11 ומאוחר יותר נעשה בהן שימוש אחר. תיארוכם של משטחי הפיטוליתים הוא תקופת הברזל 2א או המעבר מתקופת הברזל 1 לתקופת הברזל 2 (האפשרות השנייה סבירה יותר).

בעונה זו הובהר סופית כי בית החצר וקירות האבן האיתנים שלו נבנו בשלב D5/9, וכי הם מאוחרים לרבדים האחרים בשטח. תעלת יסוד ברורה נחשפה לכל אורכו של קיר צפון–דרום (W10817), והיא חותכת את כל משטחי הפיתוליתים וכן את שכבת החורבן שמתחתם (ראה באיור 8 בצד שמאל, מימין לקיר האבן). בחלקו הדרומי של השטח נחפרה רצפת כורכר יחידה, הניגשת אל קירות בית החצר, והכלים שהתגלו מעליה מתוארכים לתקופת הברזל 2א.

בחתכים הגבוהים המקיפים את מרכז שטח D5 ניכרות בברור רצפות הכורכר העבות השייכות לשלב D5/8, ונראה כי הן חותמות את בית החצר. בפעם האחרונה בה נחפרו רצפות אלה הן שויכו לתקופה הפרסית, אולי בגלל הבורות הרבים מתקופה זו החותכים אותן שלא זוהו בעבר. בחפירה בחלק המערבי הגבוה של השטח התברר כי המילויים שמעל רצפות אלו מתוארכים לסוף תקופת הברזל.

בחלקו המזרחי הגבוה של השטח נחשפו כמה קירות ורצפות משלב D5/5, היוצרים מערכת של ארבעה חדרים לפחות (איור 9). החומר מעל הרצפות ומתוכן מתארך אותן לתקופה ההלניסטית. אחת הרצפות הכילה כמות רבה של שברי צדפים, בעיקר קונכיות ארגמן. רצפה זו נמצאת מתחת למפלס מתקן הארגמן שהתגלה בשטח זה בעבר (ר' חדשות ארכיאולוגיות צ:27–30), והיא מעידה על משך זמן ארוך שבו ייצרו באזור זה צבע ארגמן.

ברווח הצר שנותר בין קיר צפון-דרום (W16846) לבין המחיצה המזרחית של ריבוע החפירה נחשפה שורת אבנים המונחת בחצי מעגל, שנחשבה תחילה חלק ממתקן הקשור לקירות המבנה, אך עתה נראה שהאבנים קדומות למבנה. כאשר הוסרו האבנים התברר כי הן מכסות על שורת עצמות המונחת באותו מתאר (איור 10). צורת החיתוך וסידור העצמות מעידים כי הן הונחו כך במתכוון. בבדיקת העצמות זוהו לפחות ארבעה מיני בעלי חיים, ובהם סוס, חזיר, בקר ועז או כבש. בשלב זה לא ברור עדיין מה טיבו של מצבור עצמות אלה.

מן התקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית (שלבים D5/3–1) נחשפו בדרום-מזרח השטח שרידים מעטים ודלים, ובהם שתי מערכות קירות שנבנו זו על זו, כמה מתקנים, תעלות שוד ומערכת מסובכת של בורות שבהם הובחנה סטרטיגרפיה פנימית. חלק מבורות אלו חותכים את מערכת הקירות הנמוכה והממצא שהתגלה בהם מתוארך ברובו לתקופה ההלניסטית.