בחודש יולי 2002 נערכה חפירת הצלה בתוואי כביש מס' 1, סמוך לצומת הרחובות הנביאים, חיל ההנדסה ובן שדאד (הרשאה מס' 3728-A; נ"צ — רי"ח 22164-9/63237-97; רי"י 17164-9/13237-97), בעקבות עבודות תשתית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת 'מוריה', נוהלה על ידי ע' ראם, בהשתתפות א' האג'יאן (מדידות), י' נגר (אנתרופולוגיה), נ' זאק (שרטוט), א' דה-וינסנס (כלי חרס), נ' כצנלסון וי' גורין-רוזן (זכוכית), א' שור (רפאות זכוכית) וכ' הרש (ציור כלי חרס וזכוכית).
בחפירות קודמות באזור נחשף מכלול מנזרים, כנסיות ואכסניות מן התקופה הביזנטית:ממערב לשטח החפירה נמצאו מנזר ארמני וקריפטה (איור 1; שטח
D-S; חדשות ארכיאולוגיות ק: 68–69) ומצפון לו התגלו מנזר (שטח D-N; חדשות ארכיאולוגיות ק: 70–71), מנזר נוסף ובו אכסניה עם קפלה וקברים (שטח A; חדשות ארכיאולוגיות צז: 63–65), חדרים וקברים ערוכים סביב חצר (שטח C; חדשות ארכיאולוגיות ק: 67–68) וקבר ביזנטי מעוטר בתמשיחי קיר (שטח E; עתיקות 29: *71–*75).
בחפירה הנוכחית נחשפה מערת קבורה חצובה, ככל הנראה קריפטה, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית (סוף המאה הו'–תחילת המאה הז' לסה"נ).
נחפרה רצועה צרה (1.0×5.5 מ'; איורים 2, 3) ונחשף ריצוף אבן(לוקוס 200; 0.6×1.0 מ', 0.1 מ' עובי; איור 4) שהונח בחלקו ישירות על סלע האם ובחלקו על מילוי פסולת חציבה ואדמה (לוקוס 260). בחלקו הצפוני ניגש הריצוף לתעלת שוד (לוקוס 100; כ-1.3 מ' רוחב; איור 5). חפירת תשתית הריצוף ותעלת השוד לא העלתה כל ממצא מתארך.
ממפלס הריצוף יורד גרם מדרגות בנוי אבן המסתיים בחדר מבוא צר (לוקוס 250; 0.7×1.5 מ', 1.8 מ' גובה; איור 6). קירות החדר בנויים אבני גוויל ומושתתים על הסלע ותקרתו היא לוחות הריצוף. בחלקו הדרומי של הקיר המערבי נמצא פתח ומעליו חקוקים שני צלבים (0.6×0.7 מ'; איור 7). מדרגה חצובה מוליכה אל חלל מערה (3×3 מ', 1.1 מ' גובה) שנחצבה ברישול בסלע גיר קשה ובתקרתה זוהו תיקונים באבני שדה מלוכדות בטין.
על רצפת המערה (לוקוס 300) נמצאו עצמות במצב שימור דל, חלקן בארטיקולציה המעידה על קבורה ראשונית. הנקברים הונחו זה לצד זה בכיוון מזרח–מערב וראשם במערב. הובחנו לפחות עשרה פרטים, מהם שמונה בוגרים ושני ילדים. מבין הבוגרים זוהו שתי נקבות ולפחות שלושה זכרים. גיל אחד מהזכרים 40–50 שנה, גילאי הילדים 2–4, 5–8 שנים.
על רצפת המערה (לוקוס 300) ובחדר המבוא (לוקוס 250) נמצאו פזורים שברי כלי חרס ונר תמים האופייניים למחצית השנייה של המאה הו' לסה"נ–תחילת המאה הז' לסה"נ ובהם ספל פשוט ממשפחת FBW (איור 8: 1), אגנים ולהם שפות מדף (איור 8: 2, 3), בסיס פך (איור 8: 4), קנקן 'שק' שמקורו בצפון הארץ (איור 8: 5) ונר תמים גדול (איור 8: 6).
סמוך לפתח הכניסה למערה ומתחת לגל אבני שדה (לוקוס 310) נאספו כלי זכוכית ושברי זכוכית (איורים 9, 10): בקבוקים עם גוף כדורי פחוס וצוואר דמוי משפך (איור 9: 1–4), בקבוקים עם גוף כדורי וצוואר גלילי (איור 9: 5–8) ופכית (איור 9: 9). הבקבוקים עם הצוואר דמוי המשפך דומים זה לזה והוכנו כנראה בבית יוצר אחד. הכלים הוכנו בניפוח חופשי ובניפוח לתבנית; סימן למוט הזגג התגלה רק על הפכית. מכלול כלי הזכוכית מתוארך לסוף התקופה הביזנטית (סוף המאה הו' לסה"נ–תחילת המאה הז' לסה"נ) ודומה לו התגלה בקריפטה סמוכה השייכת לאותו מכלול אדריכלי (Ancient Jerusalem Revealed: 295).
המערה משולבת במבנה שהוא חלק ממכלול מנזרים, קפלות וקריפטות ולכן נדמה שאין זו מערת קבורה רגילה אלא קריפטה. עם זאת, למערה מתאר שונה משל שכנותיה, הקריפטות עם התקרה הקמורה ושקתות הקבורה, והיא מכילה נקברים רבים ובהם ילדים, אולי עדות לשימוש נוסף בה. ממצא כלי החרס והזכוכית שהתגלה במערה וסמיכותה למכלול מבנים המתוארך היטב מתארכים את זמן השימוש בה לסוף התקופה הביזנטית (סוף המאה הו' לסה"נ–תחילת המאה הז' לסה"נ).