ריבוע 1. התגלו שלושה מפלסי חיים:

המפלס העליון (לוקוס 100) הוא משטח עשוי עפר כבוש ומעליו ממצא מן התקופה העבאסית מעורב בחומר בן זמננו.
במפלס הביניים ובמפלס התחתון התגלו רצפות טיח לבנות ופריכות (לוקוסים 106, 109).
 
ריבוע 2. נחשפו חמישה מפלסי חיים:
במפלס העליון נחשפה רצפת טיח פריכה מעורבת עם גיר ומעט חצצים (לוקוס 101). בפינה הדרומית-מזרחית של הריבוע התגלה בור עגול (לוקוס 103; איור 3) ובו שברים של קנקן שק גדול. נראה כי הקנקן היה שקוע בבור כך שחציו העליון בלט מעל לרצפה 101 וייתכן ששימש לאגירת מים. כן התגלו בבור שברי כלי חרס ובהם קערה (איור 6: 10) ופך (איור 7: 3) וכלי סטיאטיט (איור 7: 10).
במפלס השני נחשפה רצפת טיח דקה (לוקוס 104) ומעליה אבן ריצוף מסותתת; ייתכן לפיכך שרצפה 104 שימשה תשתית לריצוף אבן שנשדד ברובו.
בשלושת המפלסים התחתונים התגלו רצפות טיח מעורב עם גיר (לוקוסים 105, 107, 110).
נראה כי הפרש הזמנים בין המפלסים קטן מאוד. ייתכן שהם מייצגים הרמת רצפות במבנה אחד.
 
ריבוע 3. נחשפו שני מפלסי חיים:
במפלס העליון התגלתה רצפת טיח לבנבן מעורב עם גיר (לוקוס 102) ועל גביה חלק ממתקן קשתי בנוי אבנים קטנות שמהותו לא הובררה (איור 4). בחלקו הדרומי-מזרחי של הריבוע נחשפה תעלת שוד (RT1) של קיר שממנו שרדו באתרן שתי אבני גזית. מעובי הקיר לא ברור אם הקיר פנימי או חיצוני.
במפלס התחתון התגלתה רצפת טיח לבנה (לוקוס 108) שמעליה נחשף ראש של אבן גזית הנושאת מעין מגרעת מוארכת שמהותה אינה ברורה (איור 5). האבן נשענת על כמה אבנים קטנות וייתכן כי הוצבה בשימוש משני כבסיס עמוד.
 

הממצא הקרמי שמעל רצפות הטיח ומתחתיהן כלל בעיקר כלי חרס לשימוש ביתי: קערות (איור 6: 1–9, 11–14), קדרות (איור 6: 15, 16), מעט קנקנים (איור 7: 1), פכים (איור 7: 2, 4), פכי מסננת (איור 7: 5, 6), ספל (איור 7: 7) ובקבוקון (איור 7: 8) וכן שבר נר שהתגלה על גבי המפלס התחתון בריבוע 1 (איור 7: 9). שברי יתדות של כבשן לצריפת כלי חרס (איור 7: 11–13) עשויים לרמז על בית יוצר בקרבת מקום. כל הממצאים מתוארכים לתקופה העבאסית (מחצית שנייה של המאה הח' לסה"נ–מחצית ראשונה של המאה הט' לסה"נ). כן התגלו שברים אחדים של כלי זכוכית וגושים קטנים של זכוכית גולמית (להלן).

ממצא הזכוכית

נטליה כצנלסון
 
בחפירה נמצאו שברים אחדים של כלי זכוכית ובהם בקבוקים, כוסות וצנצנת וכן גושים קטנים של זכוכית גולמית ושברי כלים מעוותים. השברים נחשפו על רצפות מטויחות שתוארכו לסוף המאה הח'–תחילת המאה הט' לסה"נ (לוקוסים 101, 102, 105, 108 ו-110) ומהווים מכלול אחיד של כלי בית מהתקופה האסלאמית הקדומה.
את רוב הכלים ניתן לקשור למפלסי החיים. עם זאת, כמה שברי כלים הם מטיפוסים קדומים שיוצרו בארץ כבר במאה הז'–תחילת המאה הח' לסה"נ, אף שהם מופיעים גם מאוחר יותר. כל השברים הללו עשויים זכוכית ירוקה-כחלחלה וביניהם כוס או בקבוק עם שפה מעוגלת ודופן נטויה (איור 8: 1) ובקבוקון עם שפה נטויה חוצה ומקופלת, צוואר גלילי וככל הנראה גוף כדורי (איור 8: 2, 4).
ממצאים אחרים כוללים בקבוקון ירוק-כחלחל שצורתו מעוותת ולו צוואר מרוכס אופייני (איור 8: 3), בקבוקון חסר צבע ולו גוף גלילי ובסיס שטוח (איור 8: 5), כלי זעיר חסר צבע ולו גוף עדשתי (איור 8: 6) וצנצנת חסרת צבע ולה שפה מעוגלת, צוואר קצר וגוף כדורי (איור 8: 7).
לציון מיוחד ראוי שבר גוף קטן של כלי מותרות, כנראה כוס או בקבוק, עשוי זכוכית סגולה ומעוטר בחריתה בדגם קווים מקבילים צפופים (איורים 8: 9; 9). כלים המעוטרים בסגנון זה מתוארכים לרוב למאות הח'–הי' לסה"נ. כוס גלילית חסרת צבע הנושאת עיטור קווי חרות מעל לבסיס (איור 8: 8) מתוארכת גם היא לפרק זמן זה.
גושים קטנים של זכוכית גולמית בצבעי ירוק, כחול וסגול וכן כמה כלי זכוכית מעוותים (לוקוסים 102, 105; איורים 10–13) עשויים להצביע על ייצור זכוכית באתר. אפשר לקשר ממצאים אלו עם שרידי מתקן מעוגל (אשר היה אולי מקורה בכיפה) שהתגלה בריבוע 3 ושיוחס לייצור כלי חרס. אף שאין די נתונים כדי לקבוע בוודאות למה שימש המתקן, גושי הזכוכית הגולמית והשברים של כלי הזכוכית המעוותים עשויים לרמז לכך שהמתקן היה קשור בדרך כלשהי לייצור זכוכית.