בחודשים מאי ואוגוסט 2015 נערכו חפירת בדיקה וחפירת הצלה בטבריה (הרשאות מס' A-7489 ,A-7403; נ"צ 250696-755/743631-93; איור 1), לקראת בניית חניה תת-קרקעית ומבנה ציבור. החפירות, מטעם רשות העתיקות, נוהלו על ידי ע' דללי-עמוס וב' חנא (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב ור' לירן (מדידות וסרטוט), א' הילמן (צילום שטח), ח' טחן-רוזן (ציור) וכן עובדי רשות העתיקות מנצרת ועובדי כוח אדם מטבריה.
נפתחו חמישה ריבועי חפירה (A–F; שטח כולל 125 מ"ר; איור 2) במרחק של כ-70 מ' ממערב לגן העיר בטבריה. בכל הריבועים פרט לריבוע A נחשפו שרידי בנייה, מקצתם מהתקופה הרומית התיכונה (המאות הב'–הד' לסה"נ; ריבוע B) ועיקרם מהתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ; ריבועים F–C).
בשלוש עונות חפירה שנערכו בשטח גן העיר בעבר (
הרטל 2008 [איור 1: 5397–
A];
הרטל 2013א [איור 1: 6263-
A]) נחשפו שרידי שכונת מגורים שנבנתה בתקופה העבאסית (המאה הט' לסה"נ) בשטח שלא היה מיושב לפני כן; השכונה נבנתה על שכבת סחף של חלוקים וחרסים מהתקופה הרומית המאוחרת. במאה הי' לסה"נ נפגע חלקה המערבי של השכונה בשיטפון עז. חלקה המזרחי של השכונה המשיך להתקיים, וכדי להגן עליו מפני שטפון נוסף נבנו ממערב לו שני קירות ארוכים ורחבים, שחלקם עלה על הריסות המבנים מהשיטפון (
הרטל 2013א). בחפירה שנערכה מצפון לגן העיר נחשף קיר הגנה נוסף מהתקופה העבאסית (
הרטל 2013ב [איור 1: 6319-
A]). קירות אלה נועדו לנקז את מי השיטפונות לערוץ מרכזי שעבר בתוך השכונה ולמנוע מסחף של אבנים לזרום לתוך העיר. במאה הי"א לסה"נ נעזבה השכונה יחד עם רובעים אחרים בעיר, כנראה בעקבות הרעת הביטחון (
הרטל 2008). גם בימי המנדט הבריטי נבנתה מצפון וממערב לגן העיר תעלת ניקוז מבטון, לאחר ששטפון גדול בעיר בשנת 1934 גרם להרס רב ולקורבנות אדם (
ביגר ושילר תשמ"ח: 80); תעלת ניקוז זו חתכה את הקיר מהתקופה העבאסית שנחשף מצפון לגן העיר (
הרטל 2013ב).
התקופה הרומית (המאות הב'–הד' לסה"נ)
ריבוע B. נחשף קטע קצר של קיר בכיוון צפון–דרום (W114; כ-1.3 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב; איור 3), שהושתת על אדמת חרסית ללא חרסים ונבנה משורה אחת של אבני בזלת מלבניות ארוכות (0.2 × 0.3 × 0.6 מ'); הוא השתמר לגובה נדבך אחד (0.2 מ'). בחפירת הקיר נמצאו חרסים מהתקופה הרומית (המאות הב'–הד' לסה"נ), ובהם שבר קערהמטיפוס כפר חנניה (איור 1:4) ושברי קנקנים מטיפוס כפר שיחין (איור 2:4, 3). הקיר כוסה בהצטברות עבה של אדמת חרסית (כ-1.4 מ' עובי), שמעליה שכבת סחף (L107) של אדמה וחלוקי נחל בינוניים (5 × 8 × 10 ס"מ). בשכבת הסחף התגלו חרסים שחוקים מהתקופות הרומית והביזנטית (המאות הב'–הה' לסה"נ) והאסלאמית הקדומה (המאות הט'–הי' לסה"נ).
התקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ)
ריבועים F ,E ,C. נחשפו שלושה קטעים של קיר בכיוון כללי צפון–דרום (W105; כ-25 מ' אורך, 1.1 מ' רוחב; איורים 5, 6), שהושתת על שכבה עבה של אדמת סחף חרסיתית ונבנה משני פנים של אבני גוויל גדולות ובתווך ליבה של אבני גוויל בינוניות וקטנות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. בשכבת הסחף שבתשתית הקיר התגלו מעט חרסים שחוקים מהתקופות הרומית והביזנטית (המאות הג'–הה' לסה"נ). שכבת סחף זו דומה לשכבות סחף שנחשפו בחפירות נוספות בגן העיר. לאורך צדו המערבי של הקיר התגלתה שכבת סחף של אדמה וחלוקי נחל בינוניים (5 × 8 × 9 ס"מ; L203 ,L106; ר' איור 6). שכבה זו דומה לשכבת סחף 107 שהתגלתה בריבוע B. מתחת לשכבת סחף זו התגלתה שכבת סחף נוספת (L205; ר' איור 6), מהודקת וקשה, של אדמה וחלוקי נחל קטנים (5 × 5 ס"מ) וצפופים. שתי שכבות הסחף ניגשות לפן המערבי של הקיר, והתגלו בהן חרסים שחוקים מהתקופות הרומית והביזנטית (המאות הב'–הה' לסה"נ) והעבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ). הממצא הקרמי מהתקופה העבאסית כולל שברי קערות מזוגגות בירוק (איור 4:4) וכן שברי כלים עשויים מטין בהיר (Buff Ware), ובהם קערות (איור 5:4, 6), שפות קנקנים (איור 7:4, 8), בסיס שטוח של קנקן (איור 9:4), ידיות כפולות של פכיות (איור 10:4, 11) ושבר גוף מעוטר בעיטור פלסטי (איור 12:4). קיר 105 נחתך בתעלת ניקוז מבטון, שנבנתה בימי המנדט הבריטי לאחר השיטפון של שנת 1934, בדומה לקיר שהתגלה בחפירה מצפון לגן העיר. אורכו של הקיר ובנייתו דומים לאלה של הקירות שנחשפו בחפירות בגן העיר ומצפון לו, שהיו חלק ממערכת ניקוז שהגנה על בתי השכונה משיטפונות.
ריבוע D. נחשף חלקו המערבי של קיר (W115; כ-5 מ' אורך, 1.05 מ' רוחב; איור 7), המקביל לקיר 105; חלקו המזרחי של הקיר לא נחפר. מקיר 115 נחשפו פן חיצוני, מערבי, של אבני גוויל גדולות וצמוד אליו ממזרח אבנים קטנות. ממערב לקיר נחשפה שכבת סחף (L117) של אדמה וחלוקי נחל קטנים (5 × 5 ס"מ), שמעורבים בה הרבה חרסים קטנים מהתקופות הרומית, הביזנטית והעבאסית; היא ניגשת לפן המערבי של הקיר. שכבה זו דומה לשכבת סחף 205. נראה כי גם קיר 115 הוא חלק מאותה מערכת ניקוז שהגנה על בתי השכונה.
בדל הקיר מהתקופה הרומית התיכונה הוא השריד האדריכלי היחיד מתקופה זו בשטח והקשרו אינו ברור. היישוב בתקופה זו השתרע בשטח מצומצם מדרום לעיר של ימינו. הקירות המקבילים 105 ו-115 מהתקופה העבאסית נמצאים בשטח פתוח מחוץ לתחומי העיר, ונראה כי הם חלק ממערכת נרחבת שנועדה לנקז מי שטפונות לערוץ מרכזי המוביל לכנרת ולעצור סחף שגלש במדרונות בעת השטפונות. מערכת ניקוז זו הגנה על חלק זה של העיר, שסבל משטפונות וסחף, שבשנים גשומות זרעו הרס רב.
ביגר ג' ושילר א' תשמ"ח. טבריה וסביבתה: השטפון בטבריה בשנת 1934.
אריאל 53–79:54–80.