בחודש נובמבר 2006 נערכה חפירה בדיקה בשיפולים הצפוניים-מערביים של הגבעה המערבית בקציר, בתחומי האתרים ערערה וערערה דרום-מערב (הרשאה מס' 4954-A; נ"צ — רי"ח 209170-339/710281-618; רי"י 159170-339/210281-618; איור 1), בעקבות תוכניות פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה המקומית קציר-חריש, נוהלה על ידי א' גורזלזני בהשתתפות ש' מחאג'נה וע' מסראוה (ניהול שטח), מ"א טבר (סקר מקדים, ניהול שטח וסיוע), ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), א' דגוט ול' יחיא (GPS), צ' שגיב (צילום שטח), פ' גנדלמן (זיהוי קרמי), כ' הרש (ציור ממצא קרמי), ל' בן חמו (החברה הכלכלית לפיתוח קציר), ל' אלבז (ריכוז פרויקטים), ע' קבהא (מודד המועצה), ע' עזב, כ' סארי, מ' מסראוה, א' אורן (מרחב מרכז), א' אבו-דיב, מ' חסדיה ופועלים מטבריה.
השרידים נמצאים בשוליו המזרחיים של האתר אל-אחוואט (חדשות ארכיאולוגיות 110: 41–44). השטח טרשי, מכוסה בדרדרת אבנים ובצמחייה קוצנית סבוכה והוא צופה לדרום, למזרח ולמערב (איור 2). ברדיוס של כמה מאות מטרים ממנו נובעים כיום לא פחות מחמישה מעיינות שכבה קטנים.
במהלך סקר מקדים זוהו 34 נקודות שנראו כשרידים קדומים (איור 3). תחילה הוגדרו שלושה שטחי חפירה (C-A), בהמשך אוחדו שניים מהם (C ,B). נחשף אזור חקלאי, הכולל מדרגות חקלאיות, מבנים ושומרות ומתוארך ככל הנראה לתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ).
שטח A
נסקרו שש נקודות, מהן נחפרו ארבע. נחשפו מתקני אבן עגולים ושורות אבנים סדורות שהשתמרותם הדלה לא אפשרה לעמוד על טיבם. המתקן הגדול (F11; כ-2×4 מ') מושתת על הסלע ומתארו סגלגל; בקצהו הדרומי קיר תוחם הבנוי שתי שורות אבן. מתקן נוסף, קטן יותר (F10; כ-1.5 מ' קוטר) שמתארו עגול, מושתת אף הוא על הסלע והשתמרותו דלה. כן התגלו מעגל אבנים (F12; כ-2 מ' קוטר) סדורות סביב משטח סלע חשוף ומתקן דומה (F13) שנמצא מכוסה במפולת אבנים גדולה.
שטחים C ,B
השתמרות השרידים בשטחים אלה טובה יותר. נחפרו חמישה מבנים וארבע שומרות.
המבנה הבולט בשטח (F20; כ-6×7 מ'; איורים 4, 5) לא נחשף במלואו. מתארו רבוע והוא בנוי קירות כפולי פנים (כ-1.8 מ' עובי) מאבנים מהוקצעות גדולות וביניהם ליבת אבנים קטנות. בקיר המזרחי בולטת אבן ובה חור עגול, ייתכן שנועדה לקשירת בהמה. לצד הקיר הצפוני נחשף מעין מסדרון (2 מ' אורך, 1 מ' רוחב) המוביל ליציאה חסומה בשורת אבנים. במבנה נמצאו שברים אחדים של כלי חרס מצולעים ושפות קנקנים מהמאה הב' לסה"נ.
מן המבנה השני שממדיו גדולים (F18; כ-6 מ' אורך) נותר קיר מסיבי בכיוון צפון–דרום שהשתמר לגובה שלושה נדבכים. מבנה שלישי (F23) כולל קירות בנויים במזרח ובמערב (כ-1 מ' רוחב) ששולבו בסלע הטבעי מדרום; הקיר הצפוני לא השתמר. מן המבנה הרביעי (F16), שחלקו המערבי נהרס, שרד קירו המזרחי (9 מ' אורך, 1 מ' רוחב) ההולך ומתעגל צפונה. בקצהו הדרומי של המבנה השתמר חדרון (1.0×2.5 מ') שקירותיו מושתתים על הסלע. מבנה חמישי (F21; כ-7 מ' קוטר) שמתארו עגול לא נחפר עד תום אך תוכניתו הובחנה. בחלקו הדרומי נחפר חתך בדיקה (0.8×5.0 מ') ונמצאו כמה חרסים מצולעים ושחוקים שאינם ניתנים לתיארוך.
נחשפו כמה שומרות מהטיפוס העגול. שומרה אחת (F24; כ-6 מ' קוטר; איורים 6–8) השתמרה לגובה ארבעה נדבכים המושתתים על הסלע וקורתה בשיטת הכיפה המדומה
(corbelling). בקיר הדרומי-מערבי נחשף מסדרון כניסה (2 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב) שקירותיו בנויים אבנים גדולות (עד 0.5×0.6×1.0 מ') וברצפתו שלוש מדרגות חצובות.
השתמרותן של שלוש השומרות האחרות (F17 ,F15 ו-F21) סבירה אם כי פחותה מזו של שומרה 24 וכולן משולבות בקירות תמך או טרסות חקלאיות. שומרה 15 משולבת בקיר (2 מ' רוחב) בנוי בחלקו האחד וחצוב בסלע באחר.
מבנים דומים התגלו באתר אל-אחוואט עצמו שתוארך לתקופת הברזל על סמך הממצא הקטן שהתגלה בהם (חדשות ארכיאולוגיות 110), אך הם ידועים גם מחפירות אחרות באזור, בהן תוארכו לתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (עתיקות 55: 83–107, 109–159; חדשות ארכיאולוגיות 110: 40–41; חדשות ארכיאולוגיות 120) ואף בימינו (צ' רון, המלונות כביטוי לחקלאות המדרגות בהרי יהודה ושומרון, תל אביב, 1976).
מצב השתמרות דל, פגיעות בידי אדם וטבע והיעדר ממצא מתארך היקשו על תיארוך מכלול המתקנים החקלאיים. מעל ומתחת לרצפות המבנים נמצאו כמה חרסים מצולעים הכוללים שפות קדרות (איור 9: 1–3), קנקנים (איור 9: 4–6) ופך (איור 9: 7) המתוארכים למאות הב'–הג' לסה"נ ואשר כמותם מוכרים מאתרים סמוכים, כגון רמת הנדיב.
על פי אופיו של המכלול, על אף תחומיה המוגבלים של החפירה, נראה כי הוא היה חלק מהעורף החקלאי של האתר הסמוך אל-אחוואט, לפחות במהלך התקופה הרומית.