שטח א'
השטח ה'עיקרי' בדוח החופר (250 מ"ר), בתחתית מדרון התל, על גבי מדרגה נמוכה, ברצועה צרה, בשטח שבו נבנתה לאחר מכן המסילה. רצועה נוספת נחפרה בכיוון מזרח–מערב לעבר פסגת התל (15 מ' אורך, 3-2 מ' רוחב; איור 4).
נחשפו יסודות של קירות מבנה (איור 5) בנויים ממפלס אחד של אבני שדה שהונחו זו ליד זו ונראה כי הם ממשיכים מעבר לשטח שנחפר. צמוד ליסודות המבנה נחשף מפלס אבנים נמוך יותר, אולי יסוד של מבנה נוסף (איור 6). בחלק הצפוני-מזרחי של השטח, סמוך לתעלה שנחפרה במעלה התל נחשפה רצפת אבנים ובה שקוע קנקן שלם עם ידית (איור 7).
בתעלה שנחפרה במעלה התל לא נחשפו ממצאים קדומים. בעומק 0.6 מ' מתחת לפני השטח נמצאה אדמת נזז טבעי ולפיכך מעריך החופר כי השטח בין המדרגה התחתונה של התל למדרון התלול לא היה מיושב בעבר. ע' ענתי מציין כי שטח זה נמצא מחוץ למדרון התלול של התל, ומציע כי שער של חומת היישוב היה באזור זה.

 

שטח ב'
השטח ה'דרומי' בדוח החופר, מדרום לתל בין המדרון לנחל הסמוך. נבדקו שתי נקודות: סמוך לתל נחפרו תלולית עפר שהתנשאה מעל הקרקע ושטח נוסף סמוך לנחל (כ-20 מ"ר). סמוך למדרון התל נחשף קבר מתקופת הברונזה הביניימית (0.36 מ' מפני הקרקע; איור 8) ובו מעט שרידי עצמות וכלי חרס: קנקן נטוי על צדו, לידו פכית שבורה, שבר כלי אבן עשוי בזלת

(10X5 ס"מ; איור 10), וקנקן נוסף הניצב על בסיסו (איור 8 למעלה). 
בשטח שנסקר ונחפר סמוך לנחל הכילה שכבת האדמה העליונה (0.4-0.3 מ' עומק) הכילה חרסים ומעט כלי צור המתוארכים לתקופה הכלקוליתית ללא שרידים אדריכליים. על פי הצעת החופר נהרס הממצא האדריכלי בעבודות חריש או שהיה זה יישוב ארעי.

 

שטח ג'
'בורות הבדיקה' בדוח החופר נחפרו בהיקף מצומצם לאורך תוואי המסילה המתוכנן ובורות נוספים נחפרו מצפון לתל. תיעוד הבורות בצילום או בתוכנית לא השתמר. בתוואי המסילה בשטח הסמוך לתל נחפרו שלושה בורות בדיקה. בעומק של 20-10 ס"מ מתחת לשכבת אדמת סחף נחשף מפלס יישוב מהתקופה הפרסית ומתחתיו שכבת חרסים מתקופת הברזל 1.
חפירת הבורות מצפון לתל נועדה לקבוע את גבולות האתר ולאתר קברים. גם הם נחפרו בהיקף  מצומצם, ללא ממצא.    

 

ממצא כלי חרס (איור 9: 4-1)
ניתוח כלי החרס מתבסס על הדוח של מ' מן, על תצלומי שטח מהחפירה ובחינה מחודשת של ארבעה כלים. מ' מן כותבת בדוח המסכם: 'כמות החרסים שהובאו מהחפירה הסתכמה בשלוש קופסאות קרטון רגילות. הקרמיקה רובה ככולה מהתקופה הפרסית, מצויים שברי קערות בעלות שפה מעובה, שברי קנקנים בעלי צוואר גלילי, או בעלי שפה מעובה וקערות אטיות. לתקופה הישראלית המאוחרת שייכים קערה ממורקת ושתי פכיות מסוף תקופת הברזל' (איור 9: 4-3). שלוש הקופסאות אבדו.

מתקופת הברונזה הביניימית נותרו שני כלים שבהיעדר רישום לא ניתן לשייכם למכלול מסוים:
קנקנית בעל גוף תפוח, שפה מזווה, ללא צוואר וידיות, פתח של זרבובית שלא השתמרה, בסיס שטוח, שלושה פסים של סירוק עדין מעטרים את חיבור הצוואר לגוף (איור 9: 1). קנקן בעל גוף מעוגל, שפה משתפלת כלפי חוץ וצוואר קצר, ללא ידיות, על קו הצוואר ומתחתיו שני פסי סירוק עדין, בסיס שטוח (איור 9: 2). בצילום הקבר (איור 8) ניתן להבחין בשני קנקנים תפוחים נוספים: שפה מזווה, חסרי צוואר, ידיות מדף על הגוף, לאחד בסיס שטוח. ייתכן שלקנקן הנטוי על צדו היתה זרבובית.

מתקופת הברונזה התיכונה 2 נותרו שני כלים שלא ניתן לשייכם למכלול ארכיטקטוני: פכית אגסית (איור 9: 3), צבועה וממורקת אדום, בסיס שטוח. הצוואר והשפה לא השתמרו. פכית אגסית (איור 9: 4), שפה צבוטה, צוואר גבוה, ידית מעוגלת מהצוואר לכתף. שני הכלים אופייניים לתקופת הברונזה התיכונה 2, ונמצאים לרוב במכלולי קבורה. נראה כי יש לתארך את הפכיות מהחפירה לתקופת הברונזה התיכונה 2 ולא לתקופת הברזל כפי שהציעה מ' מן.

מדרום לתל נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית וקבר מתקופת הברונזה הביניימית. ייתכן ששתי הפכיות מתקופת הברונזה התיכונה 2 מעידות על קבר נוסף שלא צוין בדוח החופר. בשטח החפירה העיקרי (שטח א') נחשפו על פי החופרים רצפה ויסודות של מבנה מן התקופות הברזל א' והפרסית. ייתכן על פי הצעתו של ע' ענתי שבמדרון שמעל שטח א' היה השער בחומת התל. ממצאי חפירתו של י' עורי עולים בקנה אחד עם ממצאי חפירת ס' גולן (ר' חדשות ארכיאולוגיות 118) שחשפה במקום קברי שוחה מתקופות הברונזה הביניימית והברונזה התיכונה 2א' וכן עם מכלול ארכיטקטוני סמוך מתקופות הברזל 1 והפרסית שחשף א' שביט (ר' חדשות ארכיאולוגיות צט: 45).