האתר נמצא במישור שבו עובר התוואי המשוער של דרך הרוחב הרומית ירושלים–לוד (דרך בית חורון). דרך זו התפצלה בנקודת 'המיל ה-4', כ-400 מ' מדרום לאתר, מדרך האורך הרומית ירושלים–שכם, שנמשכה לאורך גב ההר (קלונר תשס"ב:19, אתר 28). בחפירה נחשף קטע השייך כנראה לדרך בית חורון; קטעים נוספים מהדרך נחשפו בעבר (לרקע ולהפניות, ר' עין מור 2018).

 

נחשפו שרידים של קטע דרך בציר דרום-מזרח–צפון-מערב (104L; 1.3 מ' אורך חשיפה, כ-1.1 מ' רוחב; איורים 2, 3), התחום ממערב בקיר (1W). קטע דרך קטן נוסף (105L; 0.7 מ' רוחב) נחשף ממערב לקיר 1. נראה כי שני קטעי דרך אלה מייצגים שני שלבי שימוש של אותה הדרך; חלקה המזרחי של הדרך נמצא מתחת לכביש אספלט מודרני, מחוץ לגבולות החפירה. שני הקטעים נבנו משכבה עליונה של קירטון כתוש בגוון צהוב, שהונחה עלתשתית (106L 0.25 מ' עובי; 107L 0.35 מ' עובי) של אבני שדה בינוניות וקטנות. קיר 1 (5 מ' אורך, 0.3–0.4 מ' רוחב), שאבניו שימשו אבני שפה לדרך 104, נבנה משורה אחת של אבני שדה מהוקצעות, גדולות ובינוניות (0.2–0.4 × 0.3–0.4 מ'); הוא השתמר לגובה של שני נדבכים. הקיר הושתת על שכבה של אדמה (0.25 עובי השכבה) ואבנים קטנות (2–5 × 2–5 ס"מ) מעל סלע האם המשתפל מערבה.

בהצטברות אדמה שכיסתה את הדרך (100L) ובתשתית 106 נמצאו שברים של קערות מתקופת הברזל 2 (איור 1:4, 2), מטבע מימי הורדוס (ר"ע 157724) וכפתור, כנראה מברזל (איור 5). אפשר שהממצא הקרמי נסחף מאתר סמוך שזמנו תקופת הברזל ושהמטבע הוא משלב קדום של הדרך, טרם בנייתה במאה הב' לסה"נ.