בחודש ספטמבר 2006 דיווח ד' שלזינגר על מציאת עוגן אבן קדום במדרון יפו, סמוך לקו המים בעקבות עבודות פיתוח להכשרת פארק. העוגן תועד על ידי י' ארבל ול' ראוכברגר מטעם רשות העתיקות, בסיוע צ' שחם מהמוזיאון לעתיקות יפו וא' בן עזרא.
השטח שבו נמצא העוגן נמצא אמנם באזור עתיקות מוכרז ובכמה מקומות נמצאו פריטים ארכיטקטוניים קדומים אך הוא שימש במשך שנים רבות אתר לריכוז פסולת בניין ולא נערכו בו חפירות ארכיאולוגיות.
העוגן עשוי אבן חוף וצורתו טרפזית (0.57 מ' אורך, 0.32 מ' דופן עליונה, 0.37 מ' דופן תחתונה, 0.2 מ' עובי; איור 1). אחת מפינות הדופן הרחבה שבורה וניתן להעריך שחסרים כ-10 ס"מ. הדופן הצרה היא כנראה החלק העליון של העוגן וכ-15 ס"מ מתחת לחלקה העליון יש נקב קשירה מרובע (9 × 9 ס"מ).
עוגנים מסוג זה היו בשימוש בכמה תקופות ותיארוכו של העוגן שנמצא ללא הקשר ארכיאולוגי אינו ברור.
העוגן הועתק ממקומו לאחסון זמני במוזיאון לעתיקות יפו, לקראת העברתו למחסני רשות העתיקות.