גת חצובה בסלע ולה משטח דריכה (L100; מידות 3.2×3.2 מ', 0.5 מ' עומק מרבי; איורים 2–5) שרצפתה משתפלת במתינות צפונה. סמוך לפינה הצפונית של משטח הדריכה חצובה תעלה (L107; רוחב 0.11 מ') שהובילה לבור סינון (L105; מידות 0.5×0.6 מ', 0.8 מ' עומק). בתחתית בור הסינון חצוב חור (L108, קוטר 8 ס"מ) שהוליך לבור איגום (L106; כ-1.2×1.5 מ', כ-2.1 מ' עומק) שרצפתו פסיפס מאבנים לבנות גסות (כ-4×4 ס"מ גודל מרבי). בפינה המזרחית של בור האיגום נמצאה גומת שיקוע (כ-0.2 מ' קוטר, כ-0.1 מ' עומק). על דופנות בור האיגום נמצאו שרידי טיח לבן (עד כ-1 מ' מגובה הרצפה, כ-1 ס"מ עובי הטיח). סמוך לגת נמצאו שתי מעגילות אבן שנועדו כנראה לסחיטה שנייה של ענבים. מעגילה אחת נמצאה בשולי משטח הדריכה, ממערב (0.59 מ' קוטר, 1.07 מ' אורך) והשנייה כ-5 מ' מערבה (0.58 מ' קוטר, 1.1 מ' אורך). נמצאו חרסים סחופים מהתקופות הרומית והביזנטית.

 
שרידי חציבה (L104) עגולה בין סלעים, כנראה מתקן שחציבתו לא הושלמה.
 
פיר (L103; כ-0.7 מ' קוטר, כ-2 מ' עומק החפירה; איור 6) שהוביל כנראה למחילת מסתור. הפיר חצוב אנכית בסלע ועל דופנותיו שרדו שני שקעים (כ-5 ס"מ עומק) ששימשו כנראה לירידה ולעלייה. הפיר היה מלא באבני מפולת במגוון גדלים. כן נמצאו מעט חרסים שאי אפשר לתארכם. החפירה בפיר הופסקה בשל בעיות בטיחות. על פני הסלע, כ-2 מ' ממרכז הפיר, נמצאו חמש גומות חצובות בסלע (כ-5 ס"מ קוטר, כ-5 ס"מ עומק).
 
קיר (W111; כ-30 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב מרבי, 0.8 מ' גובה מרבי) שכיוונו מזרח–מערב, כנראה שימש לחלוקת שטח. הקיר בנוי משורה אחת של אבני גוויל במגוון גדלים (כ-1 מ' אורך מרבי של האבנים). סמוך לקיר מצפון נחפר ריבוע (L101; מידות 1×1 מ') ונמצא שאבני הקיר שקועות בקרקע (כ-0.1 מ' עומק מרבי).
 
קיר גדרה (W112; רוחב מרבי 0.8 מ', גובה מרבי 0.5 מ', שטח גידור מרבי כ-9×12 מ') לא סדיר, בנוי מגבב של אבנים במגוון גדלים. בקטע הקיר הדרומי משולבת אבן גדולה (כ-2.5 מ' אורך, 1.9 מ' גובה). סמוך לאבן נחפר ריבוע (L102; מידות 1×3 מ', כ-0.5 מ' עומק) עד לסלע טבעי. לא נמצאו שרידים קדומים.
 
ממצא כלי החרס מועט, אך מאפשר תיארוך הגת לתקופה הביזנטית. מחילת המסתור דומה לטיפוס ידוע באזור, המתוארך למאות הא'–הב' לסה"נ (זיסו תשס"ז). מהחפירה עולה שהאזור שימש לחקלאות של אחד היישובים הסמוכים, חורבת כלח או חורבת זכריה.
 
 

 

זיסו, ב' תשס"ז. חורבת בית-שנה: אתר מימי הבית השני ומזמן מרד בר-כוכבא בקרבת עמק איילון. בתוך י' אשל, עורך. מחקרי יהודה ושומרון ט"ז. אריאל. ע"מ 265–283.