שכבה I: בחלק המערבי של השטח נחשפו חמישה עשר קברי שוחה ואותרו מעל פני השטח כעשרה קברים נוספים. הקברים תועדו אך לא נחפרו (איורים 1, 2). הם בנויים משורה של אבני גוויל קטנות שהונחו מעל הנקבר בכיוון מזרח–מערב. חלק מהקברים נחצבו לתוך החציבות משכבה II. הממצאים משכבה I שייכים ליישוב מסוף התקופה העות'מאנית, שהמשיך לשמש בית קברות עד הריסת הכפר הערבי אגזם בשנת 1948.

 

שכבה II: שכבה זו כוללת משטחי סלע שנוצלו לחציבת אבנים לבנייה (ר' איור 1); ניתן להבחין בתשלילי אבנים שנותקו. נחשפה מחצבה מרובעת שנוצלה עד תום ושימשה לאחר מכן בור איגום של גת. נחשפה פינה של מחצבה נוספת (לוקוס 2306) שקרקעיתה נוצלה לחציבת קברים בתקופה העות'מאנית. עוד נחשפה גת (איורים 1, 3) עם משטח דריכה רבוע

(3.1 X 3.4 מ'), הנוטה מערבה לכיוון בור איגום (2 X 2  מ'; איור 4). בין משטח הדריכה לבור האיגום קושרת תעלה מדופנת חרס שהובילה את הנוזל לבור ביניים עגול שרוצף בפסיפס. במרכז משטח הדריכה הונח בסיס של מכבש בורג שבמרכזו חור מרובע (0.3 X 0.3 מ'; לוקוס 2316; איור 5). רצפת המשטח עשויה מאבנים לבנות (1.5 X 1.5 ס"מ) הסדורות בשלוש מסגרות סביב בסיס הבורג. האבנים במסגרות הפנימית והחיצונית מסודרות בשורות ואילו האבנים במסגרת האמצעית מסודרות באלכסון, כך שמתקבל דגם הנדסי. הרצפה נתחמה במעקה שחלקו סלע נמוך שהשתמר ממנו קטע קטן מטויח ששובצו בו שברי כלי חרס. בפינה הצפונית-מזרחית של בור האיגום נמצא גרם מדרגות שרוצף באבני פסיפס לבנות גסות. דופנותיו טויחו בטיח לבן שהונח על מצע של אבנים קטנות. בור האיגום רוצף באבני פסיפס לבנות גסות ובפינה הדרומית-מזרחית שלו נמצא בור שיקוע שרוצף אף הוא באבני פסיפס. לאורך הגת מדרום נחשפה תעלה חצובה בסלע (לוקוס 2314) שניקזה ככל הנראה נוזל לבור האיגום. על פי שברי קנקנים ששובצו בטיח בדופנות משטח הדריכה ובור האיגום (איור 6: 13-5) ולפי שברי הקערות שנמצאו במילוי בתוך הגת (איור 6: 4-1), ניתן לתארך את הגת למאה הז' לסה"נ. הגת היתה ככל הנראה חלק מאזור תעשייה ששימש את היישוב בתקופה הביזנטית וכלל מיתקנים נוספים שנחשפו בחפירות קודמות.