מחצית ראשונה של המאה הח' לסה"נ
מפרק זמן זה החופף לייסודה של העיר רמלה נחשפו שרידים מעטים הכוללים שרידי רצפות אבן (לוקוס 072 שממשיך למאה הט' לסה"נ) וכן נדבכי יסוד של קירות שהונחו ישירות על החול. שרידי הקירות אינם מאפשרים לשחזר את המבנים שאליהם השתייכו. הרצפות עשויות אבני גיר מסותתות סיתות גס והונחו גם הן על החול.

 

מתחת לרצפות נמצאו מעט מאוד כלים, רובם במסורת קדרוּת ביזנטית: קערה מצרית מחופה אדום מטיפוס Fine Byzantine Ware (איור 1: 1), סיר בישול (איור 1: 5), קנקן 'עזה' (איור 1: 7) וכמה טיפוסים האופייניים לראשית המאה הח' לסה"נ: קדרת אבן עשויה מאבן סבון (איור 1: 15), כלים מטיפוס אש יוונייה (איור 1: 12, 13) וקנקנים מצריים (איור 1: 8).

 

מחצית שנייה של המאה הח' והמאה הט' לסה"נ 
המבנים מן התקופה הקודמת פורקו כמעט לחלוטין ואת מקומם תפסו מבנים אחרים (איור 2). נראה כי שינויים אלו נבעו מתכנון עירוני מחודש אשר המבנים הקדומים לא התאימו לו. נקבעו רחובות שמהם נחשף רחוב אורך שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח ואליו ניגש רחוב נוסף מדרום-מערב. ברחבת מפגש הרחובות נקבעה בריכת אגירה (לוקוס 152).
מצפון-מזרח לרחוב האורך נבנה מבנה גדול (I) המכסה את מרבית שטח החפירה. מן המבנה נחשפה החצר המרכזית (לוקוס 141) ושלושה חדרי מגורים, אחד מצפון (I/A) ושניים ממזרח

(I/C ,I/B). המבנה נחשף במלואו, למעט חלק מחדר I/A.

 

החצר המרכזית הגדולה בפינה הדרומית-מערבית גובלת ברחוב. נחשפו שרידי תשתית החמרה שעליה הונחה הרצפה שלא השתמרה. בתשתית החמרה שהונחה ישירות על החול נמצאו חרסים מן המאות הח'-הט' לסה"נ: קערה (איור 1: 2), קערה 'דמוית שיש' מעוטרת בשחור מטיפוס Fine Byzantine Ware (איור 1: 3), ספל 'דמוי שיש' מעוטר בחריתה מטיפוס Fine Byzantine Ware (איור 1: 11), סיר בישול (איור 1: 6), קערה מטיפוס 'קופטי מזוגג' (איור 1: 4). בפינה הצפונית-מזרחית של החצר נחפר בור סופג עגול (לוקוס 062).

 

קירות המבנה נשדדו לחלוטין למעט הקיר שבין החצר למבנה נוסף מדרום-מזרח (W036)ושרידי הקיר הדרומי הגובל ברחוב האורך (W065 ,W035). אל קיר 035 הוצמדה אומנה

(W037) מצדה הפנימי של החצר. רצפות הטיח בחדרי המבנה הונחו כולן על שכבה של אדמת חמרה מהודקת. 

 

המאה הי' לסה"נ (איור 3)
בריכת האגירה (לוקוס 152) פורקה והרחבה רוצפה בריצוף חדש (לוקוס 149). מתחת לרחבה נחפר בור סופג מלבני (לוקוס 198; 1.3 × 2.1 מ') בנוי אבני גוויל ומקורה בקמרון חביתי. פתח הבור בולט מן הבור בפינה הדרומית-מערבית. בתעלת היסוד שלו נמצאו חרסים מן המאות הח'-הי' לסה"נ: קערה מטיפוס 'צבוע מתחת לזיגוג שקוף' (איור 4: 1), קערה מטיפוס 'זיגוג מותז צבע' (איור 4: 3). על גבי הקמרון עוברת תעלת ניקוז צרה מטויחת (לוקוס 102) שלה אבני כיסוי והיא נמצאה סתומה בחרסית. התעלה פונה בזווית ישרה אל רחוב האורך לכיוון דרום-מזרח. בעת ניקוי הסתימה נמצא נר אומיי תמים (איור 5) ושבר פך מן המאה הט' לסה"נ.

 

במהלך התקופה נערכו במבנה I שינויים, בעיקר החלפת רצפות טיח מן התקופה הקודמת ברצפות טיח שאיכותן טובה יותר. בחצר הפנימית נבנה בור מים מלבני (לוקוס 087) שצורתו אינה אחידה (2.1 × 4.6 מ', כ-1.1 מ' עומק). הבור בנוי על גבי מילוי (לוקוס 213) שבו שרידי אפר רבים ושברי כלי חרס רבים מן המאות הט'-הי' לסה"נ: קנקן מטיפוס 'זיר' (איור 1: 9), פכים צלהבים מעוטרים בחריתה (איור 4: 10, 12), פך צלהב (איור 4: 11), פכי מסננת צלהבים (איורים 1: 10; 4: 13, 14), נר מחומש (איור 1: 14),  בהם כלים תמימים אך מעוותים, שנפגמו בתהליך הייצור ושברי זכוכית רבים. נראה כי זוהי פסולת של בתי יוצר לכלי חרס וזכוכית שהיו בקרבת מקום. כתשתית לרצפת הבור הונחה שכבת טיט  שעורבבו בה פסיפסי זכוכית רבים. הבור מטויח בטיח הידראולי שניכרים בו תיקונים והיה מקורה בקמרון חביתי. הוא יצא משימוש כנראה בסוף התקופה והוסב לבור אשפה. בחפירת המילוי שסתם אותו, נמצאו חרסים מן המאות הט'-הי' לסה"נ. הבור הסופג (לוקוס 062) יצא אף הוא מכלל שימוש והוסב לבור אשפה.

בחדרי המבנים V-II, שנחפרו בחלקם נמצאו רצפות טיח בנות התקופה ובחצר הפנימית של מבנה III נחשף הצד הדרומי-מערבי של בור מים (לוקוס 193). הבור נמצא מחוץ לתחום החפירה ולכן לא נחפר.

 

מחצית ראשונה של המאה הי"א לסה"נ (איור 6)
כמו בתקופה הקודמת, תחזוקת המבנים והרחובות הביאה להחלפת הרצפות ברצפות חדשות.
במבנה I נבנה בור מים חדש (לוקוס 017, איורים 9-7) במקומו של בור המים (לוקוס 087). זהו בור מלבני (1.5 × 6.4 מ', 2.27 מ' עומק) שנבנה בטכניקת בנייה אחרת. הקירות והקרקעית מצופים בטיח עשוי צרורות אבן וטיט היוצרים שכבה אטומה. על הטיח ועל הרצפה נמצאה שכבה של טרוורטין. הבור מקורה בקמרון חביתי שעליו הונחה רצפת הטיח של החצר. בדופנות הבור נמצאו החורים לקורות שנועדו לתמוך את הקמרון בעת בנייתו. השליש הצפוני-מזרחי של הבור נפגע בעת הריסת הבניין המודרני ולפיכך תקרת הבור לא השתמרה במלואה. בפינה הדרומית-מערבית, בתקרת הבור, נמצא פתח עגול, כנראה לשאיבה. בחפירת תעלת היסוד שלו (לוקוס 092) נמצאו חרסים מן המאות הי'-הי"א לסה"נ: קערה מטיפוס 'זיגוג מונוכרומי מעוטר בחריתה' (איור 4: 2), קערות מטיפוס 'סרצ'ה לימני' (איור 4: 4, 5), קערה מטיפוס 'זיגוג מותז צבע' (איור 4: 6) וסיר בישול (איור 4: 9).

 

בחדר C/I נחפר בור סופג מלבני (לוקוס 163) שאליו התנקזו המים בתעלה שנותרו ממנה שרידים דלים. משך הקיום של הבור היה קצר והוא הוסב לבור אשפה במהלך התקופה.

מחצית שנייה של המאה הי"א לסה"נ

מתחת למפלס הרחובות הונחה מערכת ניקוז מרכזית. מתחת לרחוב האורך הונחה תעלה (לוקוס 043; 28 מ' אורך; איור 10) שקרקעיתה מטויחת בטיח הידראולי ואילו דופנותיה מטויחות בטיח זהה לזה שבבור המים (לוקוס 017). לרחוב  שיפוע חד יחסית כלפי דרום-מזרח והוא ניכר בשיפוע התעלה (0.52 מ' הפרש גובה בין שני הקצוות שנחשפו). אל התעלה התנקזו תעלות מן המבנים שלצדה. בדופן הצפונית-מזרחית נחשפו של התעלה שלוש כניסות ובדופן שמולה כניסה אחת. כמו כן נחשפו שלושה פתחים שניקזו את ריצוף הרחוב; באחד מהם נמצא בסיס עמוד בשימוש משני שנקדח בו חור למעבר מים. כדי לייצב את ריצוף הרחוב, נבנו לרוחבו ומתחתיו קירות תמך (למשל W172). כדי לעגן אותו שולב הקיר בקיר התוחם את הרחוב מדרום-מערב (W116).

 

 

גם ברחוב הרוחב הונחה תעלת ניקוז (לוקוס 153) צרה ורדודה יותר מן התעלה המרכזית, ומקורה בלוחות אבן. היא החליפה את תעלת הניקוז הקודמת (לוקוס 102) שחלק קטן ממנה נותר בשימוש ושולב בתעלה הראשית שאליה היא התנקזה דרך אחד הפתחים שנקבעו בגגה. שתי התעלות החדשות חותכות את מפלסי הרחוב הקודמים ובחפירת תעלות היסוד שלהן נמצאו חרסים מן המאות הי'-הי"א לסה"נ: קערה דמוית פורצלן מתקופת שושלת 'ט'נג' (איור 4: 7), קערה מזוגגת מעוטרת בבוהק (איור 4: 8), 'סיר לילה' מזוגג (איור 4: 18).

 

 

צמוד לקיר התוחם את הרחוב מצפון-מזרח (W065) נבנתה אל תוך שטח הרחוב אומנה מרובעת (W091, איור 11), שתפקידה אינו ברור. כן נחפר בור סופג עגול (לוקוס 044), שמעליו דופן תעלת הניקוז (לוקוס 153). לבור היתה תקרה מקומרת שדרכה עבר צינור חרס שמקום כניסתו השתמר.     

 

 

בחצר מבנה II שבפינה הצפונית-מזרחית נחפר בור סופג (לוקוס 199) שלאחר שימוש הוסב לבור אשפה.

לקראת סוף התקופה, יצאו כל המבנים באזור מכלל שימוש, קירותיהם פורקו ואבניהם נשדדו לחלוטין. ריצוף הרחוב נשדד אף הוא וכל המיתקנים התת-קרקעיים הוסבו לבורות אשפה. בחפירת תעלות השוד (לוקוס 029, לוקוס 097 ועוד), נמצאו חרסים מן המאות הי'-הי"א לסה"נ: פך מסננת צלהב (איור 4: 15), נר עשוי על אובניים (איור 4: 16) ונר עשוי אבן סבון (איור 4: 17).