בחודש יולי 2017 נערכה חפירת הצלה בנחל רבידה, גבעת שאול, בירושלים (הרשאה מס' 8063-A; נ"צ 217953-8064/632411-70; איור 1) לקראת סלילת כביש 16 המחבר בין מחלף מוצא לשכונות מערב ירושלים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת 'זלמן בראשי ואחיו בע"מ' (אחסון ציוד חפירה), נוהלה על ידי ר' כהן, בסיוע נ' נחמה ור' אבו-חלף (מנהלה), ש' לשם, כ' ארביב ות' שדיאל (פיקוח), מ' קאהן (מדידות), א' פרץ (צילום), א' ויגמן וא' רוז (תכניות בתיעוד פוטוגרמטרי), א' דלרזון (סרטוט), י' רפיואנו (קרמיקה), א' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא) ועובדים מטעם חברת 'פרח השקד'.
החפירה התפרסה על פני המדרונות הצפוניים-מזרחיים המובילים אל נחל רבידה, בוואדי שבין השכונות גבעת שאול ובית הכרם. המדרון באזור סביב שטח החפירה מאופיין במחשופי סלע רבים ובעיקר בתחתיתו הצטברה אדמת סחף רבה. הסלע בשטח החפירה הוא מתצורת 'כפר שאול' המאופיין במסלע מסוג קירטון.
בסקרים שנערכו בעבר בסביבת החפירה תועדו מערות, כבשן סיד, מדרגות עיבוד קדומות, שרידי שומרות, מחצבות, בורות מים וגת (קלונר תשס"ג: 100–106). בחפירות שנערכו באזור נחשפו קולומבריום, גת, מערות, מחצבות וחציבות (זילברבוד 2015), וכן מתקן חצוב ושלוש מערות (שור 2016). בחתכי בדיקה שנחפרו ב-2014 בחלקות מעובדות בערוץ הנחל התגלו מחצבה, חציבות בסלע ומערות טבעיות. לקראת החפירה נחשף במלואו השטח המיועד לחפירה, בפיקוח רשות העתיקות ונציג מטעמה של 'אתרא קדישא', ובמהלכו זוהו שרידים ארכיאולוגיים אחדים.
בחפירה נחשפו ארבע מחצבות קדומות לאורך המדרון, שתיים מהן נחצבו מתחת למצוק הסלע שלאורך המדרון ושתיים נחפרו על גבי המשך המדרון, כלפי מטה, ויצרו מעין מצוקי סלע מלאכותיים (איור 2). כמו כן נחשפה מערת קבורה שנחצבה בתוך שטח המחצבה לאחר שזו יצאה משימוש (המערה לא נחפרה).
באזור שמעל מצוק הסלע הטבעי נמשכת מחצבה עתיקה כמעט לאורך כל השטח, ממזרח למערב (כ-61 מ' אורך, 4.5 מ' רוחב). מפלס זה מחוץ לתוואי העבודות ולכן לא נחשף ולא נחפר, ושרידי המחצבה בחלק זה נשארו ללא פגע. נראה שסוג המסלע במפלס זה קשה יותר מזה שבשטח שנחפר.
מתחת למפלס העליון, על גבי מצוק הסלע, נראים פתחי שתי מערות חצובות (לא נחפרו). על גבי מפלס הקירטון, המתפרס לאורך של כ-80 מ', מתחת למצוק הסלע, שתי מחצבות: מחצבה 1 במזרח (L109 ,L104, כ-34 × 9 מ' מידות מרביות; איורים 3, 4) ומחצבה 2 במערב (L102 ,L101 ,L100, כ-21 × 8 מ' מידות מרביות; איור 5), שבגבולותיה נתגלתה חזית מערת קבורה, שפתח הכניסה אליה נחצב כמלבן בחזית הסלע שיושרה קודם לכן. פתח המערה מוקף במסגרת שקועה משני צדיו ומעליו (0.85 × 0.85 מ' פתח חיצוני, 0.5 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה פתח פנימי). הפתח הותאם לסגירה באבן גולל רבועה, דמוית פקק, שחתמה את המערה (קלונר וזיסו תשס"ג: 23). אבן הגולל לא נמצאה ופתח המערה היה מלא באדמת סחף שחדרה במהלך השנים אל תוך חלל הקבר. צורת פתח זו שכיחה במרבית מערות הקבורה בירושלים ואופיינית לתקופת הבית השני. המערה (איור 6: L105) לא נחפרה.
בהמשך המדרון מטה מערה רביעית שלא נחפרה, וכן שתי מחצבות נוספות – מחצבה 3 במזרח (L108; כ-6 מ' אורך מרבי, 2 מ' רוחב מרבי, 2 מ' גובה מרבי; איור 7) ומחצבה 4 במערב (L107; כ-15 מ' אורך מרבי, 7 מ' רוחב מרבי, 2.6 מ' עומק מרבי; איור 8), היוצרות מעין מצוק סלע מלאכותי.
במחצבות הובחנו תעלות חציבה ותעלות ניתוק. במחצבה 2 נמצאה אבן באתרה (L100; כ-0.4 × 0.6 מ', כ-0.15 מ' עובי; איור 9). ניתן היה להבחין באבנים שלא נותקו במלואן מסלע האם (איור 10). המחצבות מדורגות, על פי תכנון החוצבים וכתוצאה של מלאכת החציבה. שיטה זו הקלה על החציבה והניתוק של האבן מן הסלע. גודל המדרגות הותאם לגודל האבן הרצוי (ספראי וששון תשס"א: 4).
הממצא הקרמי במחצבות היה דל, אך על פי שברי הגוף האינדקטיביים ניתן לתארך את מרבית הכלים לשלהי התקופה ההלניסטית עד התקופה הרומית הקדומה: קערה המיספרית מן התקופה הרומית הקדומה (איור 1:11), שני סירי בישול, אחד מתוארך לשלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ (איור 2:11) ושני למאה הא' לסה"נ (איור 3:11), קנקנים (איור 4:11, 5), צפחת (איור 6:11) ובסיס פך (לא צויר), גם הם מן המאה הא' לסה"נ.
בשל הקושי לתארך מחצבה לפי טכניקת החציבה, משמשות הנסיבות הסביבתיות אמצעי עזר עיקרי לתיארוכה (ספראי וששון תשס"א). לפיכך, על פי הממצא הקרמי העולה מארבע המחצבות, שבאחת מהן משולבת מערת קבורה מימי הבית השני, וכן מקרבתן אל לפחות שתי מערות חצובות האופייניות לימי הבית השני, יש יסוד סביר להניח שהמחצבות פעלו בין המאה הא' לפסה"נ לתחילת המאה הא' לסה"נ.
ספראי ז' וששון א' תשס"א. חציבה ומחצבות אבן בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. אלקנה.
קלונר ע' תשס"ג. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מערבי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
קלונר ע' וזיסו ב' תשס"ג. עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני. ירושלים.