בחודש ינואר 2005 תועדה מערת קבורה במדרון הדרומי של ח' עדאסה, שמצפון לירושלים (הרשאה מס' 4438-A*; נ"צ — רי"ח 22040/63925; רי"י 17040-13925) בעקבות פריצת שודדי עתיקות. לא נערכה חפירה והתיעוד, מטעם רשות העתיקות, נערך על ידי י' ברוך וא' גנור, בהשתתפות ר' קהתי, א' חופש, צ' שיפמן וכ' הרש (ציור ממצא). לאחר התיעוד נאטמה המערה על ידי מפקח משרד הדתות ש' פריד.
בראש הגבעה מבנה גדול ומסיבי ועל מדרונותיה שרידים רבים. למרגלותיה ממזרח עוברת הדרך הרומית המגיעה לירושלים מצפון. בשטח פזורים שברי כלי חרס רבים המתוארכים למן תקופת הברזל ועד לתקופות האסלאמיות. חלק מחוקרי המאה הי"ט זיהו באתר את גבעה – עירו של שאול המלך, קודם לזיהויה בתל אל-פול. האתר נסקר בסקר הבריטי (SWP III:105-106) ובסקר ירושלים (סקר ירושלים האזור הצפוני-מזרחי, אתר 4).
מערת הקבורה נמצאת במדרון הדרומי של הגבעה וסמוך לה נמצאו קברים נוספים, מערות מגורים, מתקנים חצובים וטרסות עתיקות. המערה נחצבה בסלע הקרטון הרך וחציבתה הגסה נעשתה באזמל רחב (כ-3-2 ס"מ). השודדים בזזו את תכולתה, ערבבו את העצמות במילויי העפר ופיזרו אותם במערה ומחוצה לה. העצמות שהשתמרותן דלה שייכות לפרטים בוגרים. כמו כן נמצאו חפצים המעידים על קבורה במאות הא' והב' לסה"נ.
מדרום לחזית המערה נמצאה חצר (1.5 × 2.2 מ'; איור 1) שבדופן הצפונית שלה נחצב פתח הכניסה הטרפזי (0.5 × 0.4 × 0.5 מ') למערה. הוא נתון במסגרת מלבנית משוקעת משלושת עבריה, למעט צדה התחתון (0.25 מ'). לצד הפתח נמצאה אבן סגירה (0.6 × 0.8 מ'), שהותאמה למידותיו. הפתח מוביל לחדר קבורה רבוע (2.5 × 3.0 מ'), שבמרכזו חצוב בור עמידה רבוע (1.2 × 1.2 מ') וסביבו משטחים רחבים (0.87 מ'). בדופן המערבית חצובים שני כוכים מאורכים (0.40 × 1.75 × 0.80 מ') שפתחיהם קשותים וסביבם מסגרת מלבנית משוקעת (0.20-0.15 מ'). בדופן הצפונית חצוב כוך (0.40 × 1.75 × 0.86 מ') מוקף במסגרת דומה, ובדופן המזרחית כוך נוסף (0.40 × 2.0 × 0.78 מ'), המוקף אף הוא במסגרת. ניכר ניסיון לחציבת כוך נוסף בדופן זו, שלא הושלם. פתחי הכוכים נאטמו בלוחות אבן, שנתגלו מוטלים בתוך המערה. הלוחות (0.9 × 0.5 מ', 0.11 מ' עובי) הוזזו ממקומם על ידי שודדי העתיקות שאף שברו אחד מהם.
נמצאה גלוסקמה שלמה (0.98 × 0.40 × 0.45 מ'; 0.62 × 0.38 מ' המכסה; איור 2) עשויה מאבן גיר קשה ודופנותיה העבות חלקות וללא עיטור. היא ניצבת על גבי ארבע רגליות קטנות ונסגרת במכסה עבה, המונח במסגרת משוקעת. בשני קצותיו נמצאו חריצים מאורכים שעזרו בהרמתו ובהצבתו במקומו. עוד נמצאו שני מכסים דקים מאבן גיר רכה ( 0.17 × 0.37 מ' האחד; 0.21 × 0.46 מ' השני), שהגלוסקמאות אליהן השתייכו נבזזו בעבר. נתגלו מעט כלי חרס (איורים 3, 4) חלקם שלמים ומעט שברים, הכוללים סירי בישול, פכיות, נרות וכן בסיס פך זכוכית ומסמר ברזל.
תוכנית הקבר ומכלול ממצאיו מצביעים על מערת קבורה ששימשה אוכלוסיה יהודית במהלך המאות הא'-הב' לסה"נ. חפצים אחרים שנתגלו בקבר מעידים על כך שהקבר המשיך לשמש גם לאחר החורבן; עדות לכך היא גלוסקמת האבן העבה, נרות השמן מטיפוס נרות דרום ונר דיסקוס, המתוארכים לסוף המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ. אלה מצביעים על יישוב יהודי שהתקיים מצפון לירושלים לאחר החורבן, לפחות עד לימי מרד בר כוכבא.