חווה 1. בתחומי החווה (23 דונם) תועדו שש מדרגות עיבוד שהשתמרותן חלקית. קירות המדרגות (0.9 מ' רוחב, כ-0.7 מ' גובה) נבנו בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב משני פנים של אבני שדה בגדלים שונים; הם יצרו מעין סכרים בערוץ. על גדת הנחל, מעל ערוץ הזרימה, נבנו קירות שדה, שחילקו את החווה לחלקות חקלאיות קטנות. בנייתם של קירות השדה דומה לזו של קירות מדרגות העיבוד. החווה מוקפת בגדרה (כ-1.2 מ' רוחב; איור 3), שנבנתה באבני שדה בינוניות. בחלק המערבי של החווה, במורדות של רכס, הותקנו בגדרה שלושה פתחים (כ-10 מ' רוחב כל אחד). בצדי הפתחים נבנו קירות (2–5 מ' אורך) בניצב לגדרה. פתחים אלה שימשו להטיית מי נגר שזרמו ממורדות הרכס אל ערוץ הנחל ואל חלקות העיבוד בו.

 
חווה 2. בתחומי החווה (40 דונם) תועדו שמונה קירות של מדרגות עיבוד שהשתמרותם טובה. הקירות (0.5–1.0 מ' רוחב, כ-0.6 מ' גובה) נבנו בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח משני פנים של אבני שדה בגדלים שונים, שהונחו על אדמת הלס; הם יצרו מעין סכרים בנחל (איור 4). בחלק החווה שבמעלה הנחל השתמרו חלקות חקלאיות שנתחמו בקירות שדה. החווה מוקפת בגדרה (0.8 מ' רוחב), שנבנתה משני פנים של אבני שדה בינוניות ובתווך אבני שדה קטנות. החלק המערבי של הגדרה השתמר באופן חלקי; אפשר שהגדרה בקטע זה נהרסה בשלב מאוחר כדי לבנות מדרגות עיבוד נוספות במערבה של החווה.
 
החפירה. נחפרו שני חצאי ריבועים בשולי חווה 1, סמוך לשלושת הפתחים בגדרה, ונחשף קטע מהגדרה המקיפה את החווה (W1; אורך חשיפה 2 מ', רוחב 1.2 מ'; איורים 5, 6). הגדרה נבנתה בכיוון מזרח–מערב משני פנים של אבני שדה בגדלים שונים, שהונחו על אדמת הלס, ובתווך אבני שדה קטנות. במרחק של 2.8 מ' מצפון לגדרה, מחוץ לשטח החווה, נחשפה ערמה של אבני שדה קטנות (L101; מידות 1.2×1.5 מ', 0.3 מ' גובה). יתכן וערמת האבנים הונחה במקום לצורך בניית הגדרה או לתחזוקתה.
 
בסקר שנערך במסגרת החפירה לוקטו חרסים, ובהם שפת קערה המתוארכת לתקופות הביזנטית–האומיית, שברי גוף מעטים לא אנדיקטיביים וכמה שברי גוף של כלי עזה שחורים מסוף התקופה העות'מאנית.
נראה כי החוות שתועדו בחפירה שימשו את תושבי העיר הסמוכה ממשית. שיטת הבנייה של מדרגות העיבוד שתועדו דומה לזו של החווה שממערב לממשית. ישנו קושי רב בתיארוך החוות בהר הנגב, והממצא הקרמי הדל בחפירה זו אינו תורם רבות לפתרון בעיה זו ולכל היותר רומז על פעילות במקום בסוף התקופה הביזנטית–התקופה האומיית ובתקופה העות'מאנית.