שטח C נפתח בדרום-מערב האתר, שם משתפלים פני השטח דרומה ומערבה. נחשפו בו שרידים משלושה שלבי בנייה. בשלב הקדום ביותר ניצב במקום מתקן או מבנה בנוי מלבני בוץ, שהוצא מכלל שימוש בשלב הבנייה הבא. כל שנותר ממנו הם לבני בוץ וקטע מרצפת עפר ועליה כלים, שבהם אפשר להבחין בחלק הנמוך של המדרון.

בשלב השני פולס סלע הכורכר שבלט במזרח השטח לעומק של כ-0.7 מ', ופולס המבנה או המתקן הבנוי שהשתרע בדרום השטח ובמערבו. פעולות אלו הכינו את פני השטח להקמתו של מבנה גדול מלבני בוץ (5×6 מ'; איור 2), ממנו שרדו ארבעה חדרים: חדר אחד שהשתמר כמעט בשלמותו (חדר 50; מידות פנימיות: 2.2×3.2 מ') וקטעים משלושה חדרים נוספים ממערב ומדרום לו (חדרים 51–53). קירות המבנה, אשר השתמרו לגובה שניים עד חמישה נדבכים (0.18–0.42 מ'), נבנו מלבני בוץ שצבען אדמדם או אפור כהה. רוב הקירות נבנו משורת לבנים אחת המונחת לרוחב הקיר (כ-0.6 מ' רוחב); קיר אחד נבנה משתי שורות לבנים. טין אפור כהה שימש כחומר מליטה וכטיח. אל בסיסי הקירות ניגשות רצפות עפר. הממצא מן המבנה, אשר המשיך להתקיים עד לנטישתו של האתר, כלל כלים מקומיים וכלי יבוא, ובהם פיטס קפריסאי (איור 3).
מצפון למבנה נתגלו שני מתקנים המיוחסים אף הם לשלב השני. לדרומי שבהם מתאר טרפזי (0.4–1.0×1.0 מ', 0.6 מ' עומק), והוא נבנה בלבני בוץ וטויח בטיח בוץ. הצפוני הוא מתקן סגלגל חצוב בסלע הכורכר ומטויח בטיח הידראולי, שרק חלקו הדרומי השתמר (0.5 מ' אורך השתמרות, 0.7 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק). מתקן זה, אשר אפשר כי שימש גת, הוצא מכלל שימוש עוד קודם לנטישת האתר, כשמעליו הונחה רצפת עפר כבוש המיוחסת לשלב הבנייה השלישי.
הממצא משלושת שלבי הבנייה זהה בתאריכו, ומעיד כי השינויים האדריכליים בשטח זה התרחשו במהלך פרק זמן קצר בשלהי המאה הי"ג לפסה"נ.
 
 שטח D נפתח כ-50 מ' ממזרח לשטח C, במקום שבו פני השטח משתפלים דרומה. לאחר שהוסרה שכבת חול בעזרת כלי מכני, נתגלו שרידים דלים של מבנה (2.0×2.3 מ') בנוי לבני בוץ: שני קירות ושני חדרים שהשתמרו בחלקם. המבנה הוקם על גבי מפלס חיים לא מקורה, שממנו נחשף קטע שעליו נמצאו אפר וחרסים. השימוש במפלס חיים זה, שנח על סלע הכורכר, המשיך כמעט ללא הפרעה לאחר ששולב אל תוך המבנה. דומה לפיכך, שההבחנה בין שני שלבי הבנייה היא טכנית בלבד; ממצא כלי החרס מעיד כי הם התקיימו במהלך פרק זמן קצר בשלהי המאה הי"ג לפסה"נ.
במורד השטח, לכיוון דרום, נמצאו בורות חצובים בכורכר (1.0–1.4 מ' קוטר, 0.5–0.8 מ' עומק). בתוכם נמצאה הצטברות של כלי חרס, ובהם כלי ייבוא, וכן פריטים מאבן,המתוארכים אף הם לשלהי המאה הי"ג לפסה"נ.
 
שטח E נפתח כ-50 מ' מדרום לשטחים C ו-D, במקום שבו פני השטח נמוכים בשני מטרים. נמצאו שכבות מילוי אופקיות מתחלפות של חול, חרסית וכורכר, ובתוכם ממצא מעורב בפסולת מודרנית.