בחודשים יוני-יולי 2004 נערכה חפירת הצלה כ-150 מ' ממזרח לח' אבריכה (הרשאה מס' 4201-A*; נ"צ — רי"ח 19658/67891; רי"י 14658/17891), בעקבות גילוי שרידים ארכיאולוגיים במהלך פיקוח על חפירת תעלה לקו ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון איגוד ערים דרום השרון המזרחי, נוהלה על ידי ע' עד, בסיועם של ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), א' האג'יאן וא' בלשוב (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום), מ' שויסקיה-ארנוב (ציור חרסים), ע' עזב וא' איילון.
נפתחו ארבעה שטחים (A–D) לאורך התעלה ונחפרו בהם 15 ריבועים. בשטחים A ו-B, מצפון-מזרח לח' אבריכה נחשפו שרידי קירות משלהי התקופה הביזנטית. בשטח C שממזרח לאתר נתגלו בור אשפה וכבשן יוצרים(?) מהתקופה הרומית הקדומה ובשטח D שמדרום-מזרח לאתר נחפרו בור מטויח וגת תעשייתית גדולה מהתקופה הביזנטית. בח' אבריכה, השוכנת על גבעה הנישאת 15 מ' מעל סביבתה הקרובה, נערכו בעבר שלוש חפירות ארכיאולוגיות (א' ינאי 2178-A; א' עופר 30/1996-B; א' פלדשטיין 255/2002-B; טרם פורסמו) ונחשפו בהן שרידי מבנים ומיתקנים שתוארכו מן התקופה הפרסית ועד לתקופה הממלוכית.
שטח A
נחפרו שני ריבועים (איור 1): בצפוני נחשף קיר (W1) שהשתמר לגובה שני נדבכים, בנוי מאבני גוויל גדולות מסותתות חלקית. מצפון לקיר אדמה מקומית חרסיתית כהה ומדרום לו מילוי בהיר ופריך של חמרה מעורבת עם חול. בריבוע הדרומי נמצא ריכוז אבני גוויל במגוון גדלים ללא סדר (לוקוס 15).
שטח B
10 מ' מדרום לשטח A נתגלו שרידי קיר (W2; איור 2) ומצפון לו ריכוז אבנים (לוקוס 24) שנראה כי נפלו מהקיר. מדרום לקיר אדמה מקומית חרסיתית כהה ומצפון לו מילוי בהיר ופריך של חמרה מעורבת בחול עם אבנים. רום יסודות קיר 2 (47.57 מ' מעל פני הים) דומה לרום יסודות קיר 1 שנחשף כ-20 מ' צפונה ונראה כי שני הקירות תחמו בור שנחפר באדמה החרסיתית ומולא במילוי חולי או בחמרה בהירה. לא ברור למה נועד הבור. ריכוזי האבנים שנחשפו בו (לוקוסים 15 בשטח A ו-24) נותרו כנראה לאחר פירוק מיתקן או מבנה ושאר האבנים נלקחו. על פי החרסים (איור 1:7, 2) ושברי הזכוכית בתעלות היסוד של הקירות ובמילוי הבור יש לתארך את בניית הקירות והשימוש בהם לשלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ).
שטח C
כ-35 מ' מדרום לשטח B נתגלה בור אשפה (לוקוס 31; 2 מ' קוטר, 1.6 מ' עומק; איור 3) שהכיל חומר לבנים, חומר שרוף ושברים גדולים של כלי חרס מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא'-הב' לסה"נ; איור 3:7). שני מטרים מדרום לו נחשפה דופן מזרחית, כנראה הפן החיצוני של כבשן יוצרים (לוקוס 32; (1.7 מ' רוחב, 1 מ' גובה; איור 4). כבשן מטיפוס זה, שנחפר לתוך האדמה ודופנותיו בנויות אבן ומצופות בלבני בוץ צרופות, היה נפוץ בתקופות הרומית והביזנטית.
שטח D
נחשפה גת תעשייתית גדולה ומשוכללת, מטיפוס 'גת מורכבת'. רק חלקה נחפר והיא כוללת שלושה חלקים עיקריים: משטח דריכה/עבודה, משטחים משניים ובורות סינון ואיסוף. רצפת משטח הדריכה/העבודה (לוקוסים 51, 52; 6.0 × 6.6 מ', כ-40 מ"ר; איור 5) עשויה מפסיפס לבן שבמרכזו בור (לוקוס 57) שנוצר כנראה מהוצאת האבן של בסיס הבורג. לפי צורת הבור נראה שהאבן היתה עגולה. ברצפה הובחנו שני שלבים: בשלב הראשון אבני הפסיפס קטנות (20 אבנים לדצימטר) ובשני גדולות יותר (9–10 אבנים לדצימטר; איור 6) והשתמרות הרצפה טובה יותר. בין הרצפות הפריד מילוי (10–12 ס"מ) מטיט לבן הכולל סיד וחלוקי נחל.
משלושה צדי המשטח המרכזי נבנו משטחים משניים (לוקוסים 56, 59; המשטח הצפוני לא נחפר), שהשתמרו מהם בעיקר התשתית ומעט קטעים עם פסיפס לבן. רצפות המשטחים גבוהות יותר מרצפת משטח הדריכה. בשני המשטחים שנחשפו סימנים המעידים שהם היו כנראה מחולקים במרכזם ולפיכך היו ארבעה משטחים מלבניים (שישה כולל הצפוניים; 3.2 × 5.2 מ' גודל ממוצע). בחלק החיצוני של המשטחים נתגלו שני בורות עגולים ומטויחים שלהם רצפת פסיפס (לוקוסים 66, 67).
ממזרח למשטח הדריכה נתגלו בור סינון/שיקוע (לוקוס 62; 0.8 × 0.9 מ', 0.5 מ' עומק) ומזרחית לו בור איסוף/איגום (לוקוס 63). דופנותיו של בור הסינון מטויחות בטיח ורדרד ורצפתו עשויה פסיפס ושברי חרסים. במרכז הדופן המזרחית שלו נתגלה נקב (0.4 מ' אורך) שדרכו זרם התירוש אל בור האיסוף. בור האיסוף כמעט מרובע (2.6 × 2.8 מ', 1.6 מ' עומק, כ-11 מ"ק), דופנותיו מצופות בטיח ורדרד ולאורך דופנו המערבית נבנו חמש מדרגות היורדות אל הבור. במרכז רצפתו, העשויה מפסיפס לבן, גומת שיקוע עגולה (לוקוס 64; 1 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק). דופן הגומה מטויחת ורצפתה עשויה פסיפס. על פי הממצאים בגת ובסביבתה (איור 7: 4–6) היא נבנתה ופעלה במאות הו' והז' לסה"נ.
כ-5 מ' צפונית-מזרחית לגת נתגלה בור איגום עגול (לוקוס 41; 2.2 מ' קוטר). דופן הבור, שהשתמרה לגובה מטר אחד, בנויה מטיט לבן הכולל סיד ומאבני גוויל בינוניות, ומצופה בפן הפנימי בשכבה דקה של טיח הידראולי ורדרד. רצפת הבור עשויה פסיפס לבן ובמרכזה גומת שיקוע עגולה ומטויחת. לא ברור אם הבור היה קשור לגת.
בחפירה נחשפו השוליים המזרחיים של ח' אבריכה, ובהם אזור התעשייה הרחב המשתרע עד 150 מ' ממרכז היישוב וכולל מיתקנים, כבשן יוצרים, תעשיית זכוכית (במילויים נתגלתה הרבה פסולת ייצור) וגת. מיקום אזור התעשייה במזרח תואם את משטר הרוחות באזור – רוחות מערביות רוב הזמן. תושבי האתר, כשאר תושבי הארץ באותן תקופות, התמחו בייצור יין ומוצריו. הממצא הקרמי, המטבעות והזכוכית וכן תוצאות החפירות שנערכו בעבר, מעידים כי האתר היה מיושב ברציפות מהתקופה הפרסית (המאה הד' לפסה"נ) ועד לימי הביניים, ושיאו בתקופות הרומית והביזנטית.