נבדקו שמונה חללים בסלע הכורכר שנחשדו כמערות (לדוגמה L108; איור 2). החללים

(1.4–3.5 מ' מתחת לפני השטח) חסרי מתאר ברור והכילו אדמת חול טבעית ללא ממצא; לא זוהו בהם סימני חציבה.
בקצה המזרחי של השטח נחשף קיר (W112; אורך 3.3 מ', רוחב כ-1.5 מ'; איור 3) הבנוי אבני גוויל קטנות בשלושה נדבכים שכיוונו מזרח–מערב. על קיר 112 ומעט מצפון לו נמצאה מפולת קיר (L105; אורך 1.4 מ', רוחב 0.9 מ') שכנראה ניצב עליו בעבר ונעקר או התמוטט.
כ-10 מ' מצפון לקיר 112 נחשפו שני קירות הבנויים אבני גוויל ונמשכים אל מחוצה לו

(W119 ,W118; איור 4). קיר 118 (2.1 מ' אורך חשיפה, 1.2 מ' רוחב) שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח בנוי בשתי שורות ובשני נדבכים. קיר 119 (1.9 מ' אורך, 0.55 מ' רוחב) נמשך בכיוון מזרח–מערב בשתי שורות ושרד לגובה נדבך אחד. ראש קיר 119 נמוך מראש קיר 118 בכ-0.6–0.7 מ', ונראה שנחתך על ידו.

בסביבת הקירות נמצאו חרסים ספורים, שחוקים ברובם, שתוארכו לתקופה הרומית (המאה הב' לסה"נ), ובהם סיר בישול (איור 5).
 

חללים טבעיים אינם אופייניים לכורכר אלא למסלע גיר, אך תועדו בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 122). מיעוט הממצא, אופיו, וריחוקו מח' אל-סלוג'ה מקשים על הבנת שרידי הבנייה.