בחודש יולי 2005 נערכה חפירת הצלה בכפר מנחם (הרשאה מס' 4524-A*; נ"צ — רי"ח
18305-40/62740-70; רי"י 13305-40/12740-70) בעקבות עבודות הרחבת מסילת הרכבת לבאר שבע וסלילת כביש 6. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון כביש חוצה ישראל ורכבת ישראל נוהלה על ידי ע' ברזילי בסיוע ח' לביא (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), א' אקרמן (גיאומורפולוגיה), ל' זייגר (ציור כלי צור), ע' מרדר, א' מלינסקי בולר, ד' ורגה וי' ישראל.
נחשף אתר מתקופת הפליאולית התחתון המתווסף לקבוצת אתרים פרהיסטוריים הפזורים סביב קיבוץ כפר מנחם שנחפרו בשנות ה-70 של המאה הכ' (ר' חדשות ארכיאולוגיות סט-עא:59). באתר נוסף בתוך מחצבת כורכר כ-300 מ' מצפון לחפירה, שנהרס מכלים כבדים בזמן בניית הכביש והמסילה, נמצאו פריטי צור ועצמות בעלי חיים.
האתר שנחפר, 'כפר מנחם מערב', זוהה בעקבות מציאת פריטי צור בערימות עפר סמוך לבור של חברת מקורות, מדרום לאתר.
טרם החפירה נחפרו שלוש תעלות בדיקה ונערך איסוף אינטנסיבי של ממצא על ידי ע' מרדר וז' מצקביץ'. בחפירה נפתחו שלושה שטחים (C-A, שטח 24 מ"ר; איור 1) ונמצאו בהם פריטי צור וחלוקים.
בשלושת השטחים נמצא חתך גיאולוגי זהה, מורכב משלוש יחידות (איור 2). העליונה (יחידה I) היא אדמת גרומוסול שהוסרה לפני תחילת החפירה על ידי כלי מכני. מתחתיה (יחידה II) אדמת פליאוסול חרסיתית המכילה תרכיזים גיריים ומנגן בצבע חום-אפור. שכבה זו הורבדה על גבי היחידה התחתונה (יחידה III), אדמת פליאוסול, חמרה אדומה המכילה גם היא תרכיזים גיריים. מקור התרכיזים הגיריים בשתי היחידות הוא משטיפת משקעים המאוחרת לזמן הרבדת הקרקעות.
בין שתי יחידות הפליאוסול נמצא מפלס חיים המורכב מכלי צור, חלוקים ומעט עצמות. צפיפות הממצא בשלושת השטחים משתנה: בשטח A הגדול (15.5 מ"ר) הצפיפות מגיעה ל-60 פריטים למ"ר. בשטח C הצפיפות היא של 15 פריטים ובשטח B רק 6 פריטים למ"ר.
תעשיית הצור בשלושת השטחים דומה ועיקרה הפקת נתזים. מצב השתמרות רוב פריטי הצור טוב, הם טריים וללא סימני שחיקה, אם כי על חלקם סימני פטינה. מקורות חומר הגלם לא זוהו אך על פי מתאר הבולבוסים החלוקי נראה כי נאסף מערוצי נחלים.
תעשיית הצור מורכבת וכוללת לפחות שלוש טכנולוגיות. הראשונה פשוטה ומינימליסטית כוללת הפקה של 5-2 נתזים, בעיקר פריטים ראשוניים, ממשטחי נקישה לא היררכיים. השנייה מורכבת יותר וכוללת התזות רבות מגרעינים דיסקואידליים בעלי משטח נקישה היקפי/חצי היקפי. יש לציין כי נערכה רפאות של רצף אחד שהופק בשיטה זו (איור 3). הטכנולוגיה השלישית היא הפקת נתזים מאורכים מגרעינים חצי-פירמידליים בעל משטח נקישה חלק.
טיפוסי הכלים באתר כוללים נתזים משובררים, מקרצפים, מרצעים, משוננים ושקערוריות, כלים כפולים ונקרים. למעט שלושה כלי קיצוץ לא נמצאו באתר כלים שמקובל לראות בהם מאובני מנחה (fossil directeurs).
בדומה לצפיפות, גם אופי הפריטים בשטחים משתנה. בשטח A מודגשת יותר פסולת תעשייה ואילו בשטחים B ו-C הדגש הוא על גרעינים וכלים. נוסף על כך יש בשטח A עדויות לשימוש באש – 42 פריטים נמצאו שרופים אף שלא זוהו מוקדים.
כמעט ולא נמצאו עצמות (N=2) ונראה כי הגורם העיקרי לכך הוא תהליכים פוסט-הרבדתיים המשנים את הרכב הקרקע ופוגעים בעצמות.
החפירה בכפר מנחם מערב תורמת להבנת מכלול האתרים בסביבת כפר מנחם מתקופת הפליאולית התחתון. נראה שאזור השפלה הדרומי הכולל אתרים גדולים כרבדים וביצת רוחמה שימש מוקד לפעילות אנושית בתקופת הפליאולית התחתון. אופי הממצא ופיזורו בכפר מנחם מערב מצביע על פעילות נקודתית הקשורה לסיתות. זמינות חומר הגלם (בולבוסי הצור) הוא כנראה הגורם העיקרי לקיום האתר. נראה שאותם הומינידים קדומים הגיעו לסביבה במטרה לנצל את חומרי הגלם להפקת כלי נתזים ואולי גם כלי קיצוץ. למרות שלא נעשה תיארוך רדיומטרי ניתן לשייך את האתר לסוף תקופת הפליאולית התחתון על סמך מכלול כלי הצור ומיקומו הגיאולוגי, בין שכבות החמרה (יחידה III) והחרסית האפורה כהה (יחידה I), בדומה לאתר ברבדים המתוארך סביב 300000 לפני זמננו (ר' חדשות ארכיאולוגיות קח:154).