שכבה 1. תחת פני השטח נמצאה שכבת עפר אפור וחרסים מתקופות הברונזה התיכונה, הברזל, ההלניסטית וימי הביניים ללא שרידי בנייה, למעט ריכוז אבנים בפינה הצפונית של החפירה, אולי שרידי קיר.
שכבה 2. נחפר חלק מחצר ובה טבון מדופן בשברי קנקנים, חלקו הצפוני חסר ומצפון לו מפולת אבנים. ממצא כלי החרס בחצר ושברי הכלים המדפנים את הטבון מתארכים את השכבה לתקופה ההלניסטית (המאה הג' לפסה"נ).
שכבה 3. נמצאו חרסים מהתקופה הפרסית (המאות הו'-הד' לפסה"נ) ללא שרידי בנייה. הממצא כולל שברי קערות, סירי בישול, קנקנים ונרות. ראויים לציון ראש צלמית אדם מחרס וחותם ברונזה.
שכבה 4. נמצאו חרסים המתוארכים לתקופת הכיבוש האשורי של ממלכת ישראל (המאות הח'-הז' לפסה"נ) ללא שרידי בנייה. ראויה לציון קערה אשורית קטנה (איור 1).
שכבה 5. נחשף קיר (1 מ' רוחב) בנוי אבנים גדולות ולצדו רצפת עפר המתוארכים לתקופת הברזל 2 (המאות הט'-הח' לפסה"נ). נמצאו שברים רבים של סירי בישול.
שכבה 6. בריבוע המזרחי נחשף משטח סלע מכוסה טרוורטין המשתרע על השטח שמדרום לחפירה. המשטח נחתך בצפון בחציבה שעומקה 3 מ' לפחות ובתחתיתה שכבה עבה של טין. נראה כי זהו חלק ממאגר מים. על פני הסלע נחצבה תעלה להובלת מים אל המאגר. במילוי המאגר נמצאו חרסים מתקופת הברונזה התיכונה 2. המאגר חתום בשכבה עבה של טרוורטין שהצטבר מזרימת מים, שמעליה נבנה הקיר משכבה 5.

החפירה נערכה בשטח שממזרח לתל וככל הנראה מחוץ לתחומי היישוב. בתקופת הברונזה התיכונה 2 נחצב הסלע להכנת מאגר מים שממדיו אינם ידועים, אך עומקו יותר מ-3 מ'. המאגר נאטם לאחר שיצא מכלל שימוש. לפני תקופת הברזל 2 ניגרו מים על פני השטח והשקיעו שכבת טרוורטין. בתקופת הברזל 2 נבנה מעל המאגר קיר שתפקידו אינו ברור. בתקופת הכיבוש האשורי ובתקופה הפרסית לא הייתה בנייה במקום ונראה כי מקור ממצא כלי החרס הוא משכבות התל. בתקופה ההלניסטית הוקמה חצר ובה טבון, אך שרידי המבנה שאליו השתייכה לא נמצאו בתחום המצומצם של החפירה.