לגת שנחשפה חצובה בסלע קרטון, משטח דריכה גדול (לוקוס 501, 4.18 × 4.20 מ', איור 2) שצדו המזרחי נפגע בעת שיצא משימוש והפך לחלק ממחצבה מאוחרת. בצדו הצפוני-מזרחי של משטח הדריכה פתח חצוב בסלע (8 ס"מ קוטר) המחבר אותו לבור השיקוע (לוקוס 502, 0.87 מ' קוטר, 0.77 מ' עומק). בצדו המערבי של הבור השיקוע נחשפה תעלה חצובה (8 ס"מ קוטר) המתחברת לבור האיגום המלבני (לוקוס 503, 2.05 × 2.55 מ', 1.57 מ' עומק) שדופנותיו ורצפתו מטויחים בטיח לבן שהשתמר רק בתחתית הקירות. בצד הדרומי על רצפת בור האיגום נחשף בור שיקוע עגול (0.6 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) המרוצף פסיפס לבן. על הרצפה נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית. צורת הגת טיפוסית לתקופה הביזנטית.

המבנה המלבני מהתקופה העות'מאנית (7.5 × 6.5 מ', איור 3), נמצא מכוסה בערימת אבנים במגוון גדלים. לאחר פינוי אבני המפולות נחשף המבנה על שני מפלסיו. הכניסה אליו מצפון דרך פתח מרכזי שממנו יורדות שתי מדרגות (0.40 × 0.95 מ') למפלס תחתון (לוקוסים 506, 510) שהוא מעין חצר מטויחת לבן (2.4 × 2.3 מ'). בחלק המערבי והמזרחי של החצר נחשפו שני פתחים (1 × 1 מ') היוצרים מעין פרוזדור ותחומים באומנות בנויות מאבן ומטויחות (0.8 × 0.9 מ', 1.2 מ' גובה). בפתח המערבי ניתן היה להבחין בשתי מדרגות סף (0.4 × 0.9 מ', 0.2 מ' גובה) שהפרידו בין רצפת הפרוזדור ורצפת המבנה. גם בפתח המזרחי מחברת מדרגה (0.4 × 0.9 מ', 0.3 מ' גובה) בין הפרוזדור לחצר המרכזית. בפינות הצפונית-מזרחית והצפונית-מערבית של החצר (לוקוסים 512, 513) נחשפו שני מוקדי שרפה.

בדרום המבנה נחשף המפלס העליון (לוקוס 508, 2.5 × 3.5 מ') המרוצף בטיח לבן באיכות ירודה עד לקירות המבנה. קיר (W4), המפריד בין קומות המבנה, מטויח, מחובר לשתי האומנות הדרומיות של הפתחים מן המפלס התחתון ובנוי מנדבך אחד (0.3 מ' גובה). בצד הדרומי-מזרחי של המפלס העליון נחשף פתח (0.75 מ' רוחב) שנשתמרו ממנו שתי אבנים. רצפת הפתח מטויחת בטיח לבן ומחוברת לרצפת לוקוס 508.

נמצאו שברי כלי חרס אחדים מכמה תקופות, אך ניתן לייחס את המבנה לתחילת המאה ה-19, לפי שני מטבעות שנמצאו על רצפת לוקוס 508 ועליהם חרות שמו של מוחמד עבד אל-חמיד ח'אן, בנו של עבד אל-חמיד השני (1876–1909 לסה"נ). כמו כן נמצאו במפלס התחתון שתי פרסות סוסים ונראה שהמבנה שימש למגורי אדם ובעלי חיים בו זמנית.

הספלול נחשף בדרום-מערב, בשטח המיועד לפיתוח (לוקוס 504, איור 4). הוא חצוב בסלע קרטון (0.7 מ' קוטר, 0.45 מ' עומק) ושימש ככל הנראה לאגירת מי גשם.

המערה העגולה שנחשפה נחצבה בסלע (לוקוס 507, 8 מ' קוטר, איור 5), חלק מתקרתה נמצא הרוס. בחתך בדיקה נמצאו רק ממצאים בני זמננו.