בחודש נובמבר 2015 נערכה חפירת הצלה באתר פרהיסטורי בשולי העיירה מצפה רמון (הרשאה מס' 7546-A; נ"צ 180140/502780; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון, נוהלה על ידי מ' אורון ור' לביא, בסיוע י' עבאדי-רייס וח' המר (ניהול שטח), י' אלעמור (מנהלה), מ' קאהן, מ' קונין וא' האג'יאן (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), י' רסקין (גיאומורפולוגיה), ק' עמית (צילום ממצא), וכן א' קרסיק וא' גרמן-לבנון (תיעוד דיגיטלי).
האתר שוכן על שלוחה סלעית המשתפלת צפונה, שלאורכה זוהה עורק של עדשות צור בתוך שכבות סלעי הגיר, השייך מבחינה גיאולוגית לחלק התחתון של 'תצורת צפית'. עורק גיאולוגי זה משך אליו פעילות אנושית לאורך תקופות אחדות שבהן נוצל הצור כחומר גלם לייצור כלים. סביב מחשוף חומר הגלם, בחלקים שונים של השלוחה, נראו על פני השטח ריכוזים של פריטי צור מותזים; אלה נאספו ונחפרו בארבעה שטחים (D–A; איור 2).
הגבעות מסביב למצפה רמון, ובכלל זה שטח האתר, נסקרו בעבר (רוזן וגולן 2016). בסקר זוהה פיזור צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה על שלוחה סמוכה (רוזן וגולן 2016: אתר 171), שעליה בנויה היום שכונה, וייתכן ששטח B בחפירה חופף לשולי פיזור זה. כקילומטר אחד מדרום לחפירה נמצא אתר הגמל מתקופת הברונזה הקדומה, המלמד על תרבות הרועים הנוודים בהר הנגב בתקופה זו (Rosen 2011). במהלך החודשים אוקטובר–נובמבר 2015 נערכה חפירה נוספת במתחם המיועד לפיתוח (הרשאה מס' 7544-A), ונמצאו שרידי אתר של נוודים רועי צאן, ובו מבנים מעוגלים אחדים. קשה לקבוע בשלב זה אם יש קשר בין שרידי חפירה זו לחפירה המתוארת כאן, על אף הקרבה הגיאוגרפית.
נבדק שטח של כ-1500 מ"ר ובו אזורים שזוהתה בהם עדות לפעילות בתקופות פרהיסטוריות ואולי גם פרוטו-היסטוריות. בשטח A נחשפה מחצבת צור במצב השתמרות יוצא דופן, ככל הנראה מהתקופה הניאוליתית, ואילו בשטחים האחרים זוהתה עדות לפעילות של כריית צור ולסיתות מהתקופות הפליאוליתית התיכונה והעליונה, הניאוליתית וככל הנראה גם הברונזה. להלן מוצגים מכלולי צור שמקורם באיסוף מפני השטח בארבעת שטחי החפירה.
שטח A. בשיפולים הצפוניים-מזרחיים של שלוחה, סמוך לתחתיתה, נאספו שני מכלולי צור נפרדים: אחד מפני השטח ושני מחפירת המחצבה מן התקופה הניאוליתית (יפורסם בעתיד בהרחבה). ריכוז פריטי הצור שזוהה על פני השטח טרם החפירה השתרע בציר צפון–דרום (10 × 30 מ').
במהלך חפירה בחלק מן המחצבה, המשתרעת על פני כ-200 מ"ר, נחשפה ערמה של אבני גיר — עדות לחציבה יזומה, שבה פורקה שכבת הגיר המכסה את עורק הצור כדי לכרות את העדשות (איור 3). נמצאו גושי הגיר שפורקו במחצבה; מן הגושים הוצאו עדשות הצור שהיו בתחתיתם. כן נחשפו באתרן עדשות צור שלא נותקו מן הסלע (איור 4). בין אבני המחצבה נתגלו פריטי צור מסותתים רבים במצב השתמרות מצוין, המעיד על סיתות שנעשה באתר בעת החציבה. באוסף פריטי הצור גרעיני להבים, חלקם דו-כיווניים, להבים רבים ופסולת גרעין, ונראה כי האתר שימש להפקת גרעינים ולהבים. בכל האוסף נמצא רק כלי פורמלי אחד, דו-פני, ברמת גימור בינונית. כן נמצאה משקולת פלך מאבן לא מזוהה. לפריטי הצור שנמצאו בין אבני המחצבה פטינה לבנה, ואילו לפריטי הצור שנאספו מפני השטח פטינה חומה כהה. נראה כי מכלול פריטי הצור שנאסף מפני השטח ומוצג להלן שונה מזה שנאסף מבין אבני המחצבה, והם מייצגים תקופות שונות של כריית צור. עוד נראה, כי המכלול שבפסולת החציבה נמצא באתרו, ואילו הפריטים שנאספו מפני השטח נסחפו במידת מה במורד המדרון.
שטח B. מעבר לערוץ, על שלוחה מקבילה ממזרח לשלוחה המרכזית של האתר, שחלקה העליון נפגע בעבודות בנייה, נאסף כל הצור מפני שטח על פני 60 מ"ר מבלי שנערכה חפירה, אולם באזור זה מרבית פני הסלע חשופים ללא כיסי קרקע. בחלקו העליון של שטח החפירה זוהו עדשות צור חשופות באתרן, ונראה כי זהו אותו אופק גיאולוגי המופיע בשטח A מצדו המערבי של הערוץ.
שטח C. בראש שלוחה, באזור שבו נחשף עורק הצור על פני השטח, נמצא פיזור צור על פני שטח נרחב, שנפגע בחלקו בשל עבודות בנייה מודרניות. על פני השטח שקעים רבים בסלע, המעידים על הוצאת עדשות צור מראש שכבת הגיר החשופה כיום. נאסף כל הצור שנצפה בשטח של כ-60 מ"ר, ונעשה מיפוי של פריטים משמעותיים (גרעינים, כלים) שזוהו בשטח נוסף של 100 מ"ר. נערכה חפירה של ריבועים אחדים (1 × 1 מ'), ונחשפו בהם פני הסלע בעומק של סנטימטרים ספורים. מתחת לפני השטח נחשפו עדשות צור באתרן שלא נוצלו בעת הפעילות (איור 5). במכלול הצור שנאסף הרבה מאוד גרעינים, פסולות גרעין וכלי אד-הוק, ייתכן כי יש בו פריטים מעורבים מתקופות שונות.
שטח D. בחלק המערבי של השלוחה, כ-30 מ' ממערב לשטח C, בשטח שבו פני הסלע חשופים לחלוטין, נצפו שקעים רבים בסלע המעידים על הוצאת עדשות צור וכן עדשות צור לא מנוצלות באתרן. על פני השטח נצפו פריטי צור מסותתים פזורים על מדרון מתון המשתפל מערבה. נאספו כל פריטי הצור בשטח כולל של 14 מ"ר. במכלול גרעינים גדולים, פסולות סיתות וכלי אד-הוק.
מכלול הצור. כל פריטי הצור המסותתים שיתוארו להלן (17,710=N; טבלה 1) נאספו מפני השטח בארבעת שטחי החפירה (מכלול הצור מהמחצבה בשטח A נמצא במחקר נוסף ומעמיק, ולכן יוקדש לו פרסום נפרד). מאחר שמקור הצור באיסוף מפני השטח, ובשל מיעוט הפריטים האינדיקטיביים ועירוב של פריטים מתקופות שונות, יתוארו המכלולים התקופתיים יחד ויצוינו ההבדלים בין השטחים.
המכלולים אופייניים לאתרי סיתות הקרובים למקור חומר גלם: הם כוללים כמות רבה של פריטים ראשוניים (מעל 35% בכל השטחים) ושיעור נמוך של פריטים משובררים וכלים פורמליים. אחוז השבבים, המעיד לרוב על סיתות במקום, משתנה משטח לשטח, ואפשר לראות כי השינוי מותאם לשיפוע המדרון בשטחים. בשטחים המישוריים (C ,B) כמות השבבים גדולה, ואילו בשטחים A ו-D שיעורם נמוך יותר, ככל הנראה בשל סחף מאוחר לפעילות הסיתות במקום. כמות הגרעינים אינה גדולה, וייתכן שבחלק מאירועי הסיתות, עוצבו הגרעינים באתר ונלקחו ממנו, ולכן יש במכלול ייצוג רק לראשית רצף ההפחתה, ובעיקר להסרת הקליפה הגירנית מעדשות הצור.
טבלה 1. הרכב המכלולים
|
שטח A
|
שטח B
|
שטח C
|
שטח D
|
כל השטחים
|
טיפוס
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
נתזיםראשוניים
|
752
|
31.7
|
535
|
34.7
|
1329
|
34.2
|
220
|
38.9
|
2836
|
33.9
|
להביםראשוניים
|
114
|
4.8
|
42
|
2.7
|
17
|
0.4
|
4
|
0.7
|
177
|
2.1
|
נתזים
|
1259
|
53.1
|
854
|
55.3
|
2399
|
61.8
|
320
|
56.6
|
4832
|
57.8
|
להבים
|
199
|
8.4
|
103
|
6.7
|
72
|
1.9
|
14
|
2.5
|
388
|
4.6
|
להבונים
|
5
|
0.2
|
2
|
0.1
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
7
|
0.1
|
פסולותגרעין
|
43
|
1.8
|
8
|
0.5
|
64
|
1.6
|
7
|
1.2
|
122
|
1.5
|
כלל הפסולות
|
2372
|
100.0
|
1544
|
100.0
|
3881
|
100.0
|
565
|
100.0
|
8362
|
100.0
|
גושים
|
111
|
3.9
|
767
|
24.1
|
1907
|
17.6
|
139
|
15.5
|
2924
|
16.5
|
שבבים
|
255
|
9.1
|
731
|
23.0
|
4861
|
44.9
|
133
|
14.8
|
5980
|
33.8
|
גושים ושבבים
|
366
|
13.0
|
1498
|
47.2
|
6768
|
62.5
|
272
|
30.4
|
8904
|
50.3
|
גרעינים
|
16
|
0.6
|
27
|
0.9
|
39
|
0.4
|
6
|
0.7
|
88
|
0.5
|
כלים
|
57
|
2.0
|
107
|
3.4
|
139
|
1.3
|
53
|
5.9
|
356
|
2.0
|
במכלול הגרעינים (טבלה 2; איור 6) יש דומיננטיות ברורה לייצור להבים, לרוב להבים רחבים וקצרים מגרעינים בעלי משטח נקישה אחד, המיוחסים בדרך כלל לתקופות פרוטו-היסטוריות, מהתקופה הכלקוליתית ועד תקופת הברונזה הקדומה (
Rosen 1997). סוגי גרעינים נוספים במכלול הם גרעיני להבים ולהבונים, שלהם משטחי נקישה מנוגדים או ניצבים, וגרעיני נתזים פשוטים, שלהם משטח נקישה אחד או יותר (איור 1:7, 2); את רובם אי אפשר לשייך לתרבות או לתקופה מסוימת. יוצא דופן הוא גרעין לבלואה (איור 3:7) שנמצא בשטח
C, המעיד על פעילות בתקופה הפליאוליתית התיכונה.
טבלה 2. שכיחות טיפוסי הגרעינים
|
שטח A
|
שטח B
|
שטח C
|
שטח D
|
כל השטחים
|
טיפוס
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
שבר גרעין
|
2
|
12.5
|
7
|
28.0
|
17
|
43.6
|
2
|
33.3
|
28
|
32.6
|
גרעין נתזים – משטח נקישה אחד
|
5
|
31.3
|
2
|
8.0
|
2
|
5.1
|
0
|
0.0
|
9
|
10.5
|
גרעין נתזים אמורפי
|
0
|
0.0
|
5
|
20.0
|
3
|
7.7
|
2
|
33.3
|
10
|
11.6
|
גרעין להבים – משטח נקישה אחד
|
4
|
25.0
|
7
|
28.0
|
11
|
28.2
|
2
|
33.3
|
24
|
27.9
|
גרעין להבים – משטחי נקישה מנוגדים
|
2
|
12.5
|
2
|
8.0
|
2
|
5.1
|
0
|
0.0
|
6
|
7.0
|
גרעין להבים – משטחי נקישה ניצבים
|
2
|
12.5
|
0
|
0.0
|
1
|
2.6
|
0
|
0.0
|
3
|
3.5
|
גרעין להבונים
|
1
|
6.3
|
2
|
8.0
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
3
|
3.5
|
גרעין לבלואה
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
1
|
2.6
|
0
|
0.0
|
1
|
1.2
|
בולבוס עם התזות
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
2
|
5.1
|
0
|
0.0
|
2
|
2.3
|
סה"כ
|
16
|
100.0
|
25
|
100.0
|
39
|
100.0
|
6
|
100.0
|
86
|
100.0
|
הכלים (טבלה 3) נדירים במכלול, וכולם כלי אד-הוק שאי אפשר לשייך לתרבות או לתקופה. אלה כוללים בעיקר נתזים ולהבים משובררים (66% מכלל הכלים; איור 1:8, 2), משוננים ושקערוריות, וכן מעט מגרדים ומקרצפים (איור 3:8, 4), כלים מסיביים (איור 1:9, 2), מקדחים (איור 3:9) ועוד. רק מקבת אחת נמצאה במכלול; ייתכן שמקבות טובות לא היו זמינות באתר, ולכן הובאו אליו מבחוץ ונלקחו על ידי הסתתים בתום הפעילות.
טבלה 3. שכיחות טיפוסי הכלים
|
שטח A
|
שטח B
|
שטח C
|
שטח D
|
כל השטחים
|
טיפוס
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
נתזים משובררים
|
24
|
42.1
|
38
|
35.5
|
59
|
42.4
|
24
|
45.3
|
145
|
40.7
|
להבים משובררים
|
9
|
15.8
|
39
|
36.4
|
31
|
22.3
|
11
|
20.8
|
90
|
25.3
|
משוננים ושקערוריות
|
13
|
22.8
|
21
|
19.6
|
35
|
25.2
|
15
|
28.3
|
84
|
23.6
|
מגרדים ומקרצפים
|
4
|
7.0
|
5
|
4.7
|
5
|
3.6
|
0
|
0.0
|
14
|
3.9
|
מקדחים
|
2
|
3.5
|
2
|
1.9
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
4
|
1.1
|
קטימות
|
2
|
3.5
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
1
|
1.9
|
3
|
0.8
|
כלים מסיביים
|
2
|
3.5
|
2
|
1.9
|
9
|
6.5
|
0
|
0.0
|
13
|
3.7
|
נתז לבלואה משוברר
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
2
|
3.8
|
2
|
0.6
|
מקבות
|
1
|
1.8
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
0
|
0.0
|
1
|
0.3
|
סה"כ
|
57
|
100.0
|
107
|
100.0
|
139
|
100.0
|
53
|
100.0
|
356
|
100.0
|
אתר הסיתות במצפה רמון (שטחים D–B) שימש מקור להפקת צור לאורך זמן רב בתקופות הפרהיסטוריות והפרוטו-היסטוריות. במקום נחשף עורק גיאולוגי של עדשות צור באיכות גבוהה, ונראה כי הוא נוצל פעמים מספר בתקופות שונות. מכלולי הצור שנאספו מעידים בעיקר על פעילות סיתות ראשונית באתר, ולכן לא נמצאו כלים פורמליים היכולים לסייע בשיוך המכלולים למסגרת כרונולוגית או תרבותית מסוימת. עם זאת, יש מאפיינים כלליים המצביעים על פעילות בשלוש או ארבע תקופות שונות: אפשר לשייך פריטים מעטים לתרבות המוסטרית בתקופה הפליאוליתית התיכונה; פריטים אחרים מצביעים על התקופה הפליאוליתית העליונה; וייתכן שרוב החומר, ובעיקר אלה המעידים על הפקת להבים רחבים ותעשיית אד-הוק לנתזים, שייך לתקופת הברונזה הקדומה. אתרי סיתות מסוג זה, הסמוכים למקורות צור גיאולוגים, מוכרים ברחבי הנגב ובפרט באזור מצפה רמון (Rosen 2010). אתר הגמל, יישוב המתוארך לתקופת הברונזה הקדומה (Rosen 2011), מרוחק כקילומטר אחד מן המחצבה, וייתכן שהיא שימשה את היושבים בו.
במחצבת הצור בשטח A, לעומת זאת, נמצא מכלול צור הומוגני, שעל פי בחינה ראשונית דומה שיש לתארכו לתקופה הניאוליתית. כריית צור מוכרת בתקופות שונות ובאתרים רבים, אך מחצבה דוגמת זו, שבה עדות לאופן ביצוע פעילות החציבה לצד מכלול פריטי צור מותזים באתרם, נפוצות פחות. המקבילה הקרובה ביותר היא מחצבת הצור ברמת תמר, המתוארכת לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (
Barkai, Gopher and Weiner 2007)
. מצב השימור הטוב של המחצבה מאפשר לשחזר את אופן חציבת הצור בה וללמוד ממכלול הצור שנתגלה בה על פעילות קהילתית ומסחרית מאורגנת.
Barkai R., Gopher A. and Weiner J. 2007. Quarrying Flint at Neolithic Ramat Tamar: An Experiment. In L. Astruc, D. Binder and F. Briois. Systèmes techniques et communautés du Néolithique précéramique au Proche-Orient. Antibes. Pp. 25–32.
Rosen S.A. 1997. Lithics after the Stone Age: A Handbook of Stone Tools from the Levant. Walnut Creek–London–New Dehli.
Rosen S.A. 2010. Activity Areas, Workshops, and Variations on the Theme from a Near Eastern Lithic Perspective. JIPS 40:167–182.
Rosen S.A. 2011. An Investigation into Early Desert Pastoralism: Excavations at the Camel Site, Negev. Los Angeles.