בחודש יוני 2010 נערכה חפירת הצלה סמוך לחורבת בזקה (צפון) שבאזור המלאכה במערב מודיעין (הרשאה מס' 5929-A; נ"צ 196554-98/643574-613), בעקבות בדיקה מקדימה לקראת פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון בוניב אחזקות ונכסים בע"מ מיכל קרוון, נוהלה על ידי י' קורנפלד בסיועם של א' בכר (מנהלה), מ' קאהן וא' האג'יאן (מדידות), א' פרץ (צילום שטח), פ' גנדלמן (ייעוץ קרמי) ומ' שויסקיה (ציור חרסים).
האתר נמצא כ-500 מ' מצפון לחורבת בזקה וכ-700 מ' צפונית-מזרחית לחורבת כפר-טוב (איור 1). באזור נערכו בעבר סקרים וחפירות. בסקר פיתוח בשנת 2002 נחשף אזור חקלאי עשיר שכלל מתקנים רבים ובהם שומרות, טרסות, קירות גדרה, כבשני סיד, מפחמות, גתות ובורות מים שזמנם למן התקופה ההלניסטית (חדשות ארכיאולוגיות 118). בשנת 2003 נחפרו טרסות חקלאיות, מחצבות ושרידי בנייה מהתקופה הפרסית, טרסות מודרניות שנבנו על גדות אפיק וסכר, כנראה מודרני (הרשאה מס' 4028-A). בשנת 2006 נחשפו בשולי חורבת בזקה, כ-150 מ' מזרחית לחפירה הנוכחית, גתות, ספלולים, דרך ומחצבה המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית המאוחרת (חדשות ארכיאולוגיות 120) וב-2007 נחשפו שרידים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה ובהם פירים ושרידי בנייה (חדשות ארכיאולוגיות 120).
בחפירה נחשף קיר טרסה שנבנה על גדת הוואדי, סמוך למפגש ואדיות, לניתוב מי הנגר וייצוב קרקע לחקלאות. הקרמיקה שנמצאה בבסיס קיר הטרסה מתארכת את בנייתו לתקופה ההלניסטית.
נפתחו ארבעה ריבועים בציר מזרח–מערב על סמך הבדיקה המקדימה (A4–A1; איור 2).
ריבוע A1. במרכז הריבוע נחשף קיר (W100, אורך חשיפה 15.3 מ', רוחב כ-0.8 מ', גובה בפן הצפוני 0.4 מ', גובה בפן הדרומי 0.8 מ'; איור 3), בנוי אבני גוויל בינוניות
(0.5×0.5 מ'). בתשתית הקיר נחשף מצע של אבנים קטנות שהונח על שכבת גיר כתוש ונועד ליצור משטח מפולס ותשתית לבניית הקיר במדרון הוואדי. מתחת למצע נחשף סלע האם. הקיר נחשף לכל רוחב ריבוע החפירה שהורחב לשני צדדיו מזרחה וממערבה
(A4 ,A3).
בפן הדרומי של הקיר נחשפה שכבה עבה יותר של מילוי מבפן הצפוני, שהונח לצורך פילוס השטח והנחת אבני הקיר. קצה הקיר נחשף במזרח אך לא במערב ולפיכך אורכו אינו ידוע. ממצא כלי החרס מסביבות הקיר מתוארך למן תקופת הברזל ועד לתקופה הביזנטית ובו קערות, קדרות וקנקנים. בפירוק הקיר נמצא שבר קנקן (איור 6:4) המתוארך לשלהי התקופה הפרסית ולראשית התקופה ההלניסטית (המאות הד'–הג' לפסה"נ). בצדו הדרומי של הקיר הפונה למדרון נמצאו שברים של קדרה (איור 4:4) וקנקן שק (איור 5:4) הנפוצים למן שלהי תקופת הברזל ועד התקופה הפרסית. נמצאו גם שבר מורטריום (איור 1:4) וקערה עם שפת מדף (איור 2:4) המתוארכת לתקופה הרומית. מצפון לקיר נמצא שבר קערתLRC (איור 3:4) הנפוצה בתקופה הביזנטית (המאות הו'–הח' לסה"נ).
בריבוע A2 לא נחשף כל ממצא ארכיטקטוני.
קיר הטרסה שנבנה כנראה בתקופה ההלניסטית וסייע במניעת גלישת אדמה אפשר עיבוד חקלאי וייצוב שטח קרקע חקלאית סמוך לאזור שבו זרימת המים חזקה. הממצא משלים את שנמצא בחפירות קודמות: אזור קדום עתיר במתקנים חקלאיים. ממצא כלי החרס המתוארך למן התקופה הפרסית מתאים גם הוא לממצאי החפירות.