ריבועים C85 ,C84 (איור 3). משני צדי קו הביוב בריבוע C84 נחשפו מפלסי חיים

(L115), המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. מדרום לקו הביוב בריבוע C85 נחשפה רצפת טיח וכורכר (L116). השתמרות השרידים דלה ולכן הוחלט להפסיק את החפירה בריבועים.

 
ריבוע C92 (איור 3). בחלק הדרומי של הריבוע נחשף מפלס חיים (L127), שנחתך בקו הביוב ובתעלת מחפרון. מתחת למפלס החיים התגלתה אדמת חול סטרילית. בדופן הצפונית של קו הביוב התגלה קנקן מטיפוס זיר באתרו; הוא נחתך בקו הביוב. הקנקן מונח על גבי רצפת גיר כתוש (L120).
 
ריבוע C97 (איור 4). בשטח הריבוע יש בור ביוב בן זמננו. ברבע המערבי של הריבוע התגלתה מפולות של אבני שדה בינוניות (L110), הקשורות לקו הביוב, ולכן החפירה הופסקה.
 
ריבוע C98 (איורים 4, 5). נחשפה שכבה של חומר מליטה לבנבן (L131), ומתחתיה, במערבו של הריבוע, נחשפה פינת מתקן (T1) שדופנותיו נבנו מחומר מליטה אפרפר. ממזרח למתקן נחשף בדל קיר (W146; אורך 1.2 מ', רוחב 0.5 מ'), שנבנה באבני שדה קטנות ובינוניות על גבי מפולת של אבני שדה. קטע קטן של רצפת גיר לבנבנה ניגשת אל המתקן מצפון. בחתך המזרחי של הריבוע הובחנו שתי רצפות נוספות של גיר לבן במפלס נמוך יותר.
 
ריבוע D3 (איור 4). נחשף חלקו הצפוני של בור אשפה (L125 ,L121), ובו חרסים רבים מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ), לרבות שלושה שברים של כלים זואומורפים (איור 6: 1, 2, 4). בכלי 1 בעל החיים נושא על גבו קנקן שק. הבור נחפר בקרקע סטרילית. בחלקו התחתון של חתך שנעשה בבור הובחנו כמה אבני שדה קטנות שדיפנו כנראה את הבור. החפירה לא העמיקה עד לתחתית הבור מפאת מגבלת בטיחות.
 
ריבועים 33–D29 (איורים 7, 8). בריבוע D29 נחשפה רצפת טיח (L547), המתוארכת לשלב קדום בתקופה האסלאמית הקדומה. רצפה זו נחתכת על ידי ממגורה סגלגלה
(L138; איור 9), שנבנתה בקרקע חולית סטרילית מאבני שדה בינוניות ללא חומר מלכד. בממגורה נחשף ריצוף של אבני שדה קטנות (L142). החלקים הדרומי והצפוני של הממגורה היו חתומים ברצפת טיח לבן (L536), המתוארכת אף היא לתקופה האסלאמית הקדומה. בריבוע התגלה שבר של כלי זואומורפי דמוי חמור (איור 6: 3).
בריבוע D30 נחשף המשך של רצפה 536 כמעט לכל אורך הריבוע. במערבו של הריבוע נחשף קטע של קיר (W550; אורך 2 מ', רוחב 0.6 מ'; איור 10), שנבנה על חול ים סטרילי באבני שדה גדולות בפן המערבי ובאבני שדה קטנות בפן המזרחי, והשתמר לגובה נדבך אחד. רצפה 536 לא השתמרה בקרבת הקיר, אך על סמך גובהם סביר להניח כי הם בני אותו שלב.
בריבוע D31 נחשף קטע קיר (W553; אורך 1.4 מ'), שנבנה משורה אחת של אבני שדה קטנות. ממערב לקיר התגלו באתרם שברים של קנקן גדול מטיפוס זיר (L134), המתוארך לסוף התקופה הביזנטית ולתקופה האסלאמית הקדומה (סוף הופעתו במאה הט' לסה"נ; ר' תיאור הממצא הקרמי). במערבו של הריבוע נחשפו שברים של אבני שחיקה מבזלת משולבים בין אבני שדה קטנות; אפשר שאבנים אלה שימשו כתשתית לרצפה שהייתה בנויה מעליהן ולא השתמרה.
בריבוע D32 נחשף קטע קטן של רצפת גיר. כן נחשפו מילויים של אדמה חולית בהירה
(L557, L517) ללא ממצא מיוחד, ומתחת להם אדמת חול סטרילית.
בריבוע D33 נחשפה שכבת חול, שמעורבים בה סיגי מתכת רבים (L132; איור 11). מתחתיה נחשף חול סטרילי.
 
ריבוע D37 (איורים 7, 8, 12). במערבו של הריבוע נחשף יסוד של קיר (W595; אורך 2.5 מ', רוחב 0.5 מ'), שנבנה בקרקע סטרילית באבני שדה קטנות לגובה של שמונה נדבכים. במזרחו של הריבוע נחשף יסוד של קיר נוסף (W630), המקביל ליסוד 595. מעל יסוד 630 התגלה מילוי אדמה (0.2 מ' עובי), שעליו נבנה יסוד של קיר אחר (W614).
 
ריבוע D42 (איור 13). נחפר רק הרבע המערבי של הריבוע והתגלו שכבות אדמה וחרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה.
 
ריבוע D45 (איור 13). בחלקו המערבי של הריבוע נחשף קטע מרצפת טיח לבנה
(L542), שנבנתה על תשתית של אבני שדה קטנות (L592). תשתית הרצפה נבנתה על מילוי אדמה חומה (L601), ומתחתיו התגלו שכבות חול (L620 ,L606). בשכבת חול 620 התגלו סיגי מתכת רבים. מתחת לשכבה 620 התגלה חול סטרילי.
 
ריבועים D47 ,D46 (איור 13). הובחנו שני שלבי בנייה. לשלב הקדום שייכים חלק מרצפת טיח לבן (L600) שנחשף בקצה המערבי של ריבוע D47, ומילוי עפר (לוקוס L621), ובו התגלה שבר עמוד שיש (איור 14) שבבסיסו חור. לשלב המאוחר שייכים שלושה קירות (W627 ,W623 ,W581; איור 15), היוצרים שני מרחבים. קיר 581 (3 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) הוא יסוד שנבנה באבני שדה קטנות; בחלקו הדרומי שולבה אבן גוויל בינונית. יסוד זה נבנה על דיונת חול האופיינית לרמלה. קיר 623 (2.5 מ' אורך, 0.55 מ' רוחב) אף הוא יסוד, שנבנה באבנים קטנות ובינוניות. קיר 627 השתמר גרוע (2.8 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב). מעל קיר 627 התגלתה מפולת של אבני גוויל קטנות וביניהן שברי קערות מהתקופה האסלאמית הקדומה. נראה כי הקערות היו מונחות על רצפה שלא השתמרה. במפולת התגלה גם מטבע (מס' ר"ע 112916) מהתקופה האומיית, מהזמן שלאחר הרפורמה של סולימאן אבן עבד אל-מלכ (697–750 לסה"נ).
 
ריבוע D51 (איור 16). נחשף גרם בן שלוש מדרגות, שנבנה באבני גזית והשתמר היטב (איור 17). בתחתית גרם המדרגות נחשפו שרידי רצפת טיח (L617). גרם המדרגות היה מכוסה במפולת של אבני שדה קטנות ובינוניות (L604 ,L602). צמוד לגרם המדרגות ממזרח נחשפה תעלת שוד (L618), כנראה של קיר בכיוון צפון–דרום, שפגעה בחלקה הצפוני במתקן מטויח הנמשך אל החתך הצפוני של הריבוע. גרם המדרגות והמתקן שייכים לאותו שלב בנייה ואילו תעלת השוד מאוחרת להם, אך מתוארכת גם היא לתקופה האסלאמית הקדומה על סמך חרסים שהתגלו בה.
 
ריבועD58  (איור 16). נחפר חציו הדרומי של הריבוע. מתחת לאדמת מילוי חומה (L611) נחשפה תשתית של אבני שדה וגיר כתוש, כנראה של רצפה שלא השתמרה. התשתית מונחת על שכבת חול. ממערב לתשתית נחשפו כמה אבנים, אולי מפולת אבנים או יסוד של קיר.
 
ריבוע D59 (איור 16). נחפר החצי המערבי של הריבוע. בעומק של 0.4 מ' מתחת לפני השטח נחשפה מפולת של אבני שדה קטנות ובינוניות (L549), שחתמה שני קטעים קטנים של רצפות טיח לבן. בצד דרום התגלה חלק מאבן סף עם פותה; האבן מונחת על חול לא באתרה. ממזרח לרצפות, נמוך מהן, נחשפה קרקע סטרילית (L603).
 
ריבוע D60 (איור 16). הובחנו שלושה שלבים. לשלב הקדום יוחסו אבני שדה גדולות המונחות ללא סדר (L612), כנראה חלק ממפולת. לשלב האמצעי שייך קטע מרצפת טיח לבן (L605). לשלב המאוחר יוחסו רצפת טיח לבן (L525) ומפולת אבנים, כמו זו שהתגלתה בריבוע D59.
 
הממצא הקרמי שהתגלה בחפירה מתוארך למאות הח'–הי' לסה"נ, ובעיקר לתקופה העבאסית (המאה הט' לסה"נ). הממצא כולל קערה שלה שפת מרזב מטיפוס הקרמיקה הביזנטית העדינה (איור 18: 1), שפת קערה מטיפוס LRC המתוארכת לסוף המאה הו' וראשית המאה הז' לסה"נ (איור 18: 2), קערות פשוטות להן שפה מקופלת פנימה (איור 18: 3–7), קערות מזוגגות (איור 18: 8–12), קערה מעוטרת בחריתה (איור 18: 13), קדרה (איור 18: 14), קדרת בישול (איור 18: 15), קערית (איור 18: 16), קערית עם ידית אוזן קטנה (איור 18: 17), ספל מסוף התקופה הביזנטית והתקופה העבאסית (איור 18: 18), סיר לילה (איור 19: 1), שפת קנקן (איור 19: 2), קנקן שלם מטיפוס זיר (איור 19: 3), פכים השכיחים בתקופה האסלאמית הקדומה (איור 19: 4–6), שברי גוף של פכים מעוטרים בעיטור פלסטי (ברבוטין; איור 19: 7, 8), ידיות של פכים (איור 19: 9–11), בסיס פך (איור 19: 12), פכיות (איור 19: 13–15), נר שלו לפחות שתי פיות (איור 20: 1) ונרות בצורת שקד מעוטרים בדגמים צמחיים או גאומטריים השכיחים בתקופה האסלאמית הקדומה (איור 20: 2–11), ובהם נר מעוטר בדגם של מגן דוד (3). לפי נ' עמיתי-פרייס (מידע בעל פה) דגם זה נקרא במקורות ערביים 'חאתם סולמיאן', שפירושו חותם שלמה. מגן הדוד מוקף בעיגול עבה. דגם חותם שלמה מופיע גם על ידיות של קנקנים מטיפוס זיר, לעתים עם חמש או שמונה קרני כוכב, ולעתים עם שש צלעות מעוגלות ומחוץ להן נקודה. יתכן שלדגמים אלה היה קשר לכישוף. הממצא הקרמי כולל גם שברים של כלים זואומורפיים (לעיל, איור 6).
ממצא פריטי המתכת כולל מסמר וראש מסמר מברזל (איור 21: 1, 2), חוד מברזל של כלי נשק, אולי חנית (איור 21: 3), פינצטה מברונזה (איור 21: 4), שתי משקולות עגולות מברונזה (איור 21: 5, 6; 8.3 גרם ו-8.1 גרם), טבעת ברונזה (איור 21: 7) ושלושה חפצים לא מזוהים (איור 21: 8–10).
בחפירה התגלו חמישה מטבעות פולוס מנחושת, מהם שלושה זוהו. שניים ממטבעות אלה מתוארכים לתקופה האומיית, לאחר הרפורמה של סֻלימאן אבן עבד אל-מלכ (697–750 לסה"נ; מס' ר"ע 112915, 112916). המטבע השלישי הוא פלס שנטבע במטבעת רמלה בשמו של הכליף העבאסי מוחמד אבן מנצור אל-מהדי (158–169 להיג'רה; 775–785 לסה"נ) בימי המושלים ג'הד'ם בן חבאב ויחיא בן קמוס סביב 190 להיג'רה/905 לסה"נ (מס' ר"ע 112914).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה התגלו 74 שברי זכוכית שזוהו, הכוללים שברי כלים ושרידי פסולת תעשיית זכוכית, והם מתוארכים לתקופה העבאסית ולראשית התקופה הפאטימית.
כלי הזכוכית שייכים לשתי קבוצות, האחת כלי יום-יום פשוטים מתוצרת מקומית והשנייה כלים מעוטרים בחיתוך וגילוף באיכות גבוהה. בכלים מן הקבוצה האחת שתי קערות עשויות מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, המאפיינת את התקופות הרומית, הביזנטית והאומיית, ושהייתה בשימוש רק עד ראשית התקופה העבאסית, ובהן קערה גלילית זקופה ששפתה מעוגלת באש ועל גופה רכס המתוארכת לראשית התקופה העבאסית (איור 22: 1) ובסיס קערה מאותה תקופה שהקפה מעובה בחיבור בין הדופן לבסיס (איור 22: 2); כלי זעיר, שלם, דמוי אצבעון עשוי בניפוח, מעובד ברישול ולא סימטרי (איור 22: 3), המוכר מחפירות אחרות ברמלה (Gorin-Rosen Y. 2010. The Islamic Glass Vessels. In O. Gutfeld, Ramla, Final Report of the Excavations North of the White Mosque [Qedem 51]. Jerusalem. Pp. 232–233, Pl. 10.5:1, 2) ומתוארך לתקופה העבאסית; חלקה התחתון של אמפולה זעירה (איור 22: 4) עשויה מזכוכית חסרת צבע ומכוסה בשכבת בלייה קשה, כמוה התגלו בחפירות רבות ברמלה במכלולים מהתקופות העבאסית והפאטימית ובחפירות במקומות אחרים, למשל בטבריה, בעיקר במכלולים מהתקופה הפאטימית (Lester A. 2004. The Glass. In D. Stacy. Excavations at Tiberias, 1973–1974: The Early Islamic Period [IAA Reports 21]. Jerusalem. Pp. 155–192, Fig. 7.9:107–120); בקבוק ששפתו מקופלת פנימה ומשוטחת וצווארו מעוטר בחמישה רכסים אופקיים, לא אחידים (איור 22: 5), והוא נפוץ ביותר בתקופה העבאסית והתגלה בחפירות רבות ברמלה ובערים נוספות כמו טבריה ובית שאן (Gorin-Rosen 2010:235–237, Pl. 10.6;8–10); וכלי מזכוכית כחולה, ששפתו חתוכה ברישול ואינה מעובדת, לרוב כלי זה מאופיין בגוף מוארך וגלילי ובסיס מעוגל, עיבודו מרושל, הדופן בעובי משתנה והוא חסר סימטריה (איור 22: 6). סביר להניח כי כלי זה יועד לשימוש מסוים שאינו ידוע. טיפוס זה נפוץ מאוד במכלולים מן התקופה העבאסית, וכמוהו התגלו לפחות ארבעה בחפירה (Gorin-Rosen 2010:229–230, Pl. 10.1:19).
בכלים מן הקבוצה השנייה טיפוסים שונים הנבדלים זה מזה בעיבודם ועיצובם. בכלים אלה קערית קטנה עשויה היטב, ששפתה חתוכה וגופה מעוטר בדגם גאומטרי מורכב (איור 22: 7); שבר של צוואר בקבוק מפואר עשוי מזכוכית חסרת צבע באיכות טובה ביותר, מעוטר בדגם של לב ועיטור צמחי עשוי בגילוף תבליט עמוק שבו הרקע נגרע וכך הדגם מובלט (איור 22: 8); שבר בקבוק שגופו משושה וצלעותיו נעשו בחיתוך עשוי מזכוכית חסרת צבע ומעובד היטב והשתמרותו גרועה (איור 22: 9). בנוסף התגלה חלק מחפץ ייחודי דמוי קרן (איור 22: 10), כנראה הראשון מסוגו שהתגלה בחפירה, קצהו הרחב צבוט להקלה על המזיגה ובחלקו העליון, בקרבת השפה, יש שתי ידיות אוזן קטנות, גופו של הכלי עוטר כנראה בחוט דק שנשר והותיר סימנים ולפי טיב החומר והבלייה ניתן לשייכו לכלים מתוצרת מקומית המתוארכים לתקופה העבאסית. כלים יוצאי דופן בצורתם מוכרים מהתקופות האומיית והעבאסית, ובהם מגוון כלים זואומורפיים.
נוסף על שברי הכלים התגלו שרידי פסולת תעשיית זכוכית, ובהם נתזים וגושים קטנים של זכוכית גולמית בגוונים ירקרק וכחלחל, ירוק וחום-צהבהב וכן שברי פסולת כבשנים.
 
ידית קנקן מוחתמת
ניצן עמיתי-פרייס
 
בריבוע D3 התגלתה ידית של קנקן מטיפוס זיר, ועליה טביעה של שתי שורות כתב בערבית: ليث / بن ملجم או ملخم (Layth b. Muljam or Mulkham; איור 23). אין הקבלה לשם זה על ידיות קנקני זיר משום אתר ממנו פורסמו ידיות מוחתמות עם כתובות בערבית. במקרים אחרים בהם מופיע שם אדם מופיעה המילה 'ברכה' לפני השם, כמו למשל באתר נבי סמואל (Sharon M. 1999. Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae, II/B–C, Leiden. Pp. 128–131), אך בטביעה שלפנינו מופיע רק השם, שהוא כנראה שם של קדר.