מבנה (100; 3.4 × 4.4 מ' מידות פנימיות; 0.32 מ' גובה השתמרות מרבי; איור 4). שרד חדר אחד שקירותיו טויחו בטיח אפור מעורב בצדפים שבורים. המבנה הוקם בשני שלבים הניכרים בחומרי המליטה השונים המלכדים את אבניו. תחילה נבנו קירותיו מאבני כורכר מלוכדות בטיט על בסיס סיד ולאחר מכן, כנראה בעקבות הרס מסיבי שהותיר על כנו רק את חזיתו המערבית וחלק מחזיתו הדרומית (W108 ,W105), נבנו קירותיו מחדש מאבני כורכר שלוכדו בחומר מילוט אדום (W118 ,W107 ,W106). חזיתו הדרומית של החדר מדגימה היטב את שני שלבי הבנייה: לבדל קיר 108 מהשלב הראשון ניגש קיר 118 מהשלב השני (איור 5). קירות השלב השני לא השתמרו למלוא אורכם, ולא אותר פתח לחדר. ייתכן שפתח כזה היה בקצה הדרומי, המתעגל של קיר 107, אך זוהי השערה בלבד. בחזית המערבית של החדר משולב בקיר 105 קיר נוסף (W115; איור 6) שיצר בקצהו הדרומי פינה עם קיר (W113). שני הקירות, שהחיבור ביניהם לא שרד, שרדו כנראה מחדר או ממרחב נוסף שהיה שייך לשלב הבנייה השני של המבנה. במילוי חול (L102) שמילא את החדר ובשטח שממזרח לו (L117 ,L104 ,L101) נחשפו שברי רעפי מרסיי שכנראה קירו את המבנה. לא נחשפה רצפה, אך ייתכן שמילוי חול 102 שימש תשתית לרצפה שלא שרדה. קירות המבנה הושתתו על אדמה שחורה נטולת ממצא.

הממצאים מיוחסים לשתי תקופות: לשלב הקמתו של המבנה ולתקופת קיומו יש לייחס רעפים מתוצרת בית החרושת של האחים Roux בעיר מרסיי (איור 7), שנמצאו בתוך המבנה ומחוצה לו, ואף בין אבני הקירות (W118 ,W107 ,W106); נמצא שבר רעף אחד שמוצאו מאיטליה (איור 8). כן נמצאו שבר חוליית צינור ביוב מחרס מזוגג חום שנמצא בתוך המבנה (לא צויר); לבנה חלולה מטרה קוטה עם חורים רבועים (לא צוירה); ואריח מטרה קוטה עם חותמת היצרן שממנה שרדו האותיות Mars, המעידות על מוצאו של האריח בעיר מרסיי (איור 9). נמצאו מעט מאוד כלי חרס, בהם קדרה (איור 1:10), כיזאן (איור 2:10) ופך/קנקן (איור 3:10). ממצא הזכוכית מתקופת קיומו של המבנה (איור 11) כולל בעיקר בקבוקי יין, בקבוק ליקר מזכוכית חומה שעליו כתובת בתבליט המעידה על סוג הליקר (+BENEDICTINE+), בקבוקים נוספים ושבר גביע מזכוכית לבנה אטומה. כן נמצאו פרסות (איור 12) וסיר מתכת מצופה אמייל (לא צויר). ממצאים אלה תוארכו לתקופה העות'מאנית המאוחרת, אם כי סביר ששימשו גם בתקופת המנדט הבריטי.
לשלב קיומו האחרון של המבנה, או מאוחר לו, שייכים בקבוקי משקאות קלים מתוצרת המפעלים 'תסס', 'טמפו' ו'קריסטל' שנמצאו במצבור פסולת שנחשף דרומית-מזרחית למבנה 100 עם כמות רבה של שברי רעפי מרסיי (L117 ,L104, L101). הבקבוקים מתארכים את המצבור לשנות ה-50 עד ה-70 של מאה הכ'  לסה"נ, וייתכן שאז נהרס המבנה.
 
מתקן (L112; איור 13). במרחק 2.25 מ' ממזרח למבנה 100 נמצא מתקן רבוע (1.2 × 1.2 מ') בנוי מאבני שדה קטנות מכורכר. דופנות המתקן נבנו משלוש שורות של אבנים. בין האבנים לא נמצא חומר מלכד, למעט שכבת טיט דקה מאוד שליכדה את אבני השורה הפנימית עם השורה שמאחוריה. דופנות המתקן אינן מטויחות. רצפת המתקן מטויחת בטיח אפור על בסיס סיד מעורב בצדפים שבורים שהונח על גבי משטח של אבנים קטנות (איור 14). הרצפה משופעת לצפון-מערב. במתקן נחפר מילוי של אדמה חומה נטולת ממצא למעט אבנים קטנות אחדות שמקורן כנראה במפולת של דופנותיו. ייתכן ששרידים אלה הם חלק ממתקן גדול יותר שלא שרד בשלמותו.
 
מבנה 100 נמצא במצב השתמרות גרוע. נראה שההסבר לבנייתו ממגוון חומרים נעוץ בצורך לבנותו מחדש בעקבות הרס. אופי הבנייה וחומריה, בעיקר חומר המליטה האדום ושברי רעפי מרסיי שנמצאו בתוך הקירות, מאפשרים לתארך אותו לתקופה העות'מאנית המאוחרת. ייתכן שמקורו של חומר המליטה האדום בחרסים כתושים לאבקה ששימשה על פי אביצור מרכיב חשוב לטיח, בייחוד לדפנות של בורות (אביצור תשל"ג:271), אך לא מן הנמנע ששימשה גם חומר מליטה לקירות של מבנים. בדוחות חפירה שפורסמו עד כה נחשב חומר מליטה אדום לאדמת חמרה (בושנינו 2010; יקואל ומרכוס 2011); חומר זה עדיין לא נבדק מדעית. מיקומו של המבנה בתחומי המושבה הגרמנית שרונה מאפשר צמצום תיארוך זמן בנייתו למן ייסוד המושבה ועד לסוף התקופה העות'מאנית. עיון במפה בספר על תולדות המושבה (Glenk, Blaich and Haering 2005:290–291) ובחינת מיקומה של החפירה ביחס למבנים קיימים המיועדים לשימור מעלים את ההשערה שהשטח שנחפר נמצא בחלקה שהשתייכה למשפחת קנול (Knoll) הטמפלרית, וייתכן שמבנה 100 הוא שריד של אחד מבתי המשפחה או שריד של מבנה עזר במשק. לא ברור אם מתקן 112 שימש לייצור או לאחסון, וייתכן שזהו רק חלק ממתקן שחלקיו האחרים (למשל, משטח דריכה) לא שרדו. אפשר שרצפתו של המתקן נטויה בשיפוע מכוון לצורך פעילות שנעשתה בתוכו אך ייתכן גם שהשיפוע הוא תוצאה של שקיעת הקרקע מסיבות שאינן ידועות. ייתכן שמפלסו, הקרוב למפלסו של מבנה 100, והטיח ברצפתו, הדומה לטיח על קירותיו של מבנה זה, מרמזים על תיארוך דומה לשניהם.