מתחת לשכבה בת ימינו של אדמת גן נחשפו שרידי מבנה מלבני (3.5 × 6.5 מ'; איור 1), שנבנה בחלקו בבניית גזית. קירות המבנה (W10— רוחב 1.2 מ'; W22 ,W21 ,W11 — רוחב 0.8 מ') נבנו ללא חומרי מליטה משני פנים של אבנים בינוניות מסותתות בחלקן ובתווך אבני גוויל קטנות. רק הפן המערבי של קיר 10 נבנה באבני גזית, שסותתו בסיתות שוליים (איור 2). קיר 11 נחשף רק בחלקו הקטן מפני שהוא נמצא ברובו מחוץ לשטח החפירה. השתמרותו של קיר 21 אינה טובה. המבנה רוצף בלוחות אבן במגוון מידות. בפינה הצפונית-מערבית של החדר נבנה ספסל מלוח אבן.

בתוך המבנה התגלו שני מטבעות, האחד אנטוניניאנוס של נומריאנוס שנטבע במטבעת לוגדונום (283–284 לסה"נ; ר"ע 143327) והשני מהשנים 395–408 לסה"נ (ר"ע 143326). מחוץ למבנה, צמוד לקיר 10 ממערב, התגלו שברי כלי חרס המתוארכים ברובם למאה הד' לסה"נ, ממצא זכוכית המתוארך לשלהי התקופה הרומית ותחילת התקופה הביזנטית (גורין-רוזן, להלן) ושני מטבעות, האחד של קונסטנטיוס הב' (351–361 לסה"נ; ר"ע 143324) והשני מהרבע האחרון של המאה הד' לסה"נ (ר"ע 143325).
הממצא הקרמי בחפירה כולל קערה מקומית (איור 1:3), קערות מיובאות (איור 2:3, 3), כלי בישול מטיפוס כפר חנניה (איור 4:3–10) וקנקנים (איור 11:3–13), המתוארכים למאה הד' לסה"נ. מתחת לבסיס קיר 10 התגלו בסיס של מורטריום מהתקופה הפרסית (איור 4:3), קנקנים מהתקופה ההלניסטית (איור 14:3, 15) וידית מחורצת של פיטס מטיפוס הקרמיקה הגלילית הגסה, המתוארך לתקופה הפרסית או ההלניסטית (איור 16:3).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה התגלו 18 שברי זכוכית, ומהם 11 זוהו כשברי כלים או כפסולת תעשיית זכוכית. כלי הזכוכית כוללים קערות ששפתן מקופלת וחלולה, בסיס טבעת חלול, בסיס מוצק של כוס או פכית, שפת משפך קצרה של בקבוק או פכית, שעוטרה בחוט בגוון הכלי הכרוך מתחת לשפה, ושפת בקבוק שעוטרה בחוטים שנכרכו סביבה. כלים אלה מייצגים טיפוסים נפוצים ממגוון הכלים המקומיים משלהי התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית. מבין שברי הכלים אין אף כלי שניתן לתארכו בבירור לתקופה הביזנטית.
ממצאים חשובים שהתגלו בחפירה הם שלושה גושי זכוכית גולמית, הנבדלים זה מזה בגודל ובגוון הזכוכית. הגוש הגדול מהשלושה (4.3 ס"מ אורך) עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק עם עורקים בירוק-צהבהב וחתכו משולש (L202; איור 1:4). שני הגושים האחרים התגלו יחד באותו סל (L104), האחד בגוון כחלחל-ירקרק בהיר (איור 2:4) והאחר בגוון ירקרק-צהבהב וחתכו משולש (איור 3:4). גושי הזכוכית הגולמית אינם חדים דיים לשמש לחיתוך, ולכן לא סביר שהתאימו למלאכה כלשהי. לפיכך סביר להניח שיועדו להתכה בכבשן ליצירת כלים, ואפשר שמקורם בבית מלאכה קטן לייצור כלי זכוכית שפעל ביישוב. כמות גדולה יותר של פסולת מבית מלאכה לזכוכית התגלתה בפקיעין (גורין-רוזן 2008), והיא כוללת בין היתר שברים של דפנות הכבשן שאליהם נצמדה שכבת זכוכית וכן טיפות זכוכית המעידות בבירור שתהליכי עיבוד הזכוכית נערכו במקום.
יש חשיבות רבה לגילוי רמזים לקיומו של בית מלאכה לייצור כלי זכוכית בחורבת עבד. אפשר ששני בתי המלאכה לייצור זכוכית בפקיעין חדשה ובפקיעין פעלו בו זמנית בשני יישובים הסמוכים זה לזה ואפשר שכל בית מלאכה פעל בתקופה אחרת.
 
בחפירה התגלה מבנה שנבנה בחלקו בבניית גזית. על סמך הממצא הקרמי, ממצא הזכוכית והמטבעות אפשר לתארך את זמן השימוש במבנה למאה הד' לסה"נ. הממצא הקרמי מהתקופות הפרסית וההלניסטית, שהתגלה ללא הקשר אדריכלי, מצטרף לממצא דומה שהתגלה בסקר ובחפירות באתר, והוא מלמד כנראה כי האתר היה מיושב גם בתקופת אלה.