שטח A
שרידי בנייה מהתקופה הביזנטית (איור 2). בריבוע B2 נחשפו שרידי מבנה
(2.50×3.15 מ'), שחלקו המזרחי לא נחפר. הקירות (W5 ,W3 ,W1; רוחב 0.9-0.5 מ') נבנו באבני כורכר קטנות ובינוניות, רובן לא מהוקצעות, ובטיט שמעורבים בו מעט סיגים ירוקים כהים מבית יוצר. הקירות השתמרו לגובה של נדבך אחד עד חמישה נדבכים (0.56 מ'). נראה שהפן הפנימי של קיר 1 נוטה מעט פנימה, אולי התחלה של קשת. במבנה נחשפה שכבה דקה של אפר על אדמה (לוקוס 151), אולי שרידי רצפה. ממערב לקיר 3 ומדרום לקיר 5 (לוקוסים 115, 136) התגלו שברי כלי חרס רבים מהתקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ), שהם פסולת של בית יוצר. בתוך שרידי המבנה ומעליהם (לוקוסים 108, 135) התגלו שברים מעטים של כלי חרס דומים. ממצא כלי החרס כולל שברים של קערות וקדרות (איור 3: 1), סירי בישול (איור 3: 5), קנקני עזה, פכים (איור 3: 10) ונרות סנדל (איור 3: 15). במילויים מעל שרידי המבנה התגלו גביע חרס (איורים 3: 12; 4) ושתי אמפולות חרס שלמות (איורים 3: 13, 14; 5). בשל הכמות הרבה של פסולת בית יוצר שהתגלתה בקרבת המבנה ובשל השימוש בסיגים מבית יוצר בקירות המבנה, נראה שהמבנה נבנה לאחר שבית היוצר החל לפעול (להלן), וכי הוא יצא מכלל שימוש עוד בתקופה הביזנטית.
בריבוע B1 התגלו שרידי קיר (W9), שנבנה באבני כורכר בינוניות (0.10×0.22×0.30 מ' בממוצע), רובן לא מהוקצעות. ייתכן שאל קיר 9 ניגש ממערב קיר נוסף שבנייתו דומה. בחפירה התגלתה כמות רבה של שברי כלי חרס, שברי לבנים וסיגים. הממצא הקרמי בריבוע מתוארך לתקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ), וכולל ברובו שברים של קנקני עזה. בממצא הקרמי התגלה גם שבר של גביע (איור 3: 11).

בית יוצר מהתקופה הביזנטית (איורים 6, 7). נחשפו חלקים משני כבשנים, שתאי ההסקה שלהם קשותים. הכבשן הצפוני סגלגל (4.25 מ' אורך מחוץ, 2.5×3.8 מ' מפנים, 2.79-2.39 מ' עומק; איור 8); חלקו המערבי לא נחשף. הכבשן נבנה לתוך אדמה ועד לסלע כורכר המשמש כרצפת תא ההסקה (לוקוס 143). דופן תא ההסקה (W2; עובי 0.35-0.20 מ') נבנתה מלבנים צרופות אדומות-ורודות (0.10×0.15×0.15 מ', 0.1×0.2×0.2 מ') ומשולבות בה ארבע קשתות (קשתות 6, 7, 8, 13). הפן הפנימי של תא ההסקה מכוסה במעטה צהבהב דק, תוצר תהליך השרפה. קשת 6 נבנתה מלבנים גדולות יותר
(0.10×0.15×0.40 מ'), והיא השתמרה היטב יחד עם האומנה שלה (2.5 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 1 מ' גובה השתמרות מרבי). ליד קשת 6 (לוקוס 125) התגלו שברים של אריחי לבנים, סיד ושברי כלי חרס, בעיקר של קנקני עזה. ייתכן שלוקוס 125 והנדבך העליון של קשת 6 הם שרידי רצפת תא הצריפה. בצדו הדרומי של הכבשן התגלה קיר שנבנה היטב (W10; אורך חשיפה 3.9 מ', רוחב 0.6 מ', גובה חשיפה 0.54 מ'). הפן הדרומי של הקיר בנוי משתי שורות אבני כורכר (0.20×0.20×0.49 מ'), חלקן מהוקצעות, והפן הצפוני שלו בנוי מאבנים לא מהוקצעות (0.30×0.36×0.45 מ') מלוכדות בטיט. יש הפרש גובה של כמטר אחד בין ראש הקיר בקצה המזרחי לבין קצהו המערבי, ולכן אפשר שהקיר היה חלק מגרם מדרגות שלא השתמר והוביל אל פתח ההזנה של תא הצריפה. מדרום לקיר 10 התגלה מפלס של אדמה קשה, ובו אבני כורכר בינוניות וקטנות (לוקוס 148), אולי שרידים מגרם המדרגות או מהקיר הדרומי של גרם זה.
הכבשן הדרומי מעוגל ובנוי לתוך האדמה (2.6 מ' קוטר חיצוני, 2.25 מ' קוטר פנימי, 0.8 מ' עומק חשיפה; איור 9); חלקו הדרומי לא נחפר. דופן תא ההסקה (W11) נבנתה מלבנים צרופות, גדולות מאלה של הכבשן הצפוני (0.11×0.31×0.32 מ'). אחת הקשתות של תא ההסקה השתמרה כמעט במלואה (קשת 12; 2.25 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה השתמרות); היא נבנתה מלבנים, חלקן בגודל זהה לאלה שבנו את דופן התא וחלקן קטנות יותר (0.1×0.2×0.2 מ'). בחתך מעל מפלס הקשתות (לוקוס 132) הובחו אריחים ולבנים, ואפשר שאלה הם חלק מרצפת תא הצריפה. בריבועים שממזרח לכבשנים התגלה רק מפלס של אפר דק וחרסים.
במילויים בתוך הכבשנים התגלה ממצא כלי חרס משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ), המייצג את הזמן שלאחר השימוש בכבשנים. הממצא הקרמי כולל שברים של כלים מעוותים וכלים לא גמורים, קדרות מעוטרות בסירוק (איור 3: 4-2), קערות (מעט), סירי בישול (מעט מאוד), קנקני עזה שלהם מגוון שפות ובסיסים (כמות רבה; איור 3: 8-6), קנקן שק (איור 9:3), צפחת, מכסה, נר סנדל וידית שעליה תו קדרים (איור 3: 16). כן התגלו במילויים בכבשנים מעט שברים של כלי הזכוכית, המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית.

 

תעלת השקיה מימי המנדט הבריטי (איור 6). בסביבת האתר יש תעלות השקיה רבות מימי המנדט הבריטי. התעלה שנחפרה (לוקוס 114; 21 מ' אורך חשיפה, 0.4 מ' רוחב מחוץ, 0.25-0.20 מ' רוחב מפנים, 0.25 מ' עומק) נבנתה מבטון ואבני כורכר. היא הוליכה מים מבור מים או באר בקרבת מקום אל פרדס שהיה נטוע על חלק משטח האתר. על פני השטח לוקטו מעט שברים של כלי עזה מטין אפור.

 

שטח B
בריבוע G8 נחשף בור אשפה גדול, ובו אדמה חומה, רכה יחסית, שמעורבים בה שברים רבים של כלי חרס, עצמות ואבנים גדולות. מעל בור האשפה התגלתה שכבת אדמה בצבע חום כהה, מהודקת מאוד, שמעורבים בה שברים רבים של כלי חרס, בעיקר של קנקני עזה, ואבני כורכר קטנות, כנראה פסולת מבית היוצר. בריבוע G7 נחשף קיר (1.7 מ' אורך, 0.65 מ' רוחב), שנבנה בבנייה יבשה באבני שדה בגדלים שונים. מעל קיר זה נחשף בור אשפה. בורות נוספים התגלו בריבועים F7 ו-F8.
הממצא מן הבורות כולל שברים של כלי חרס וכלי זכוכית, שבר קערה משיש (איור 3: 20), שני מטבעות ברונזה ועצמות. הממצא הקרמי רב ומתוארך למן המחצית השנייה של המאה הה' לסה"נ ועד למאה הז' לסה"נ; הוא כולל קנקנים, בעיקר קנקני עזה, קנקני שק, קדרות, קערות מטיפוס LRC ו-CRS (איור 3: 19-17), סירי בישול סגורים ופכיות. ממצא כלי הזכוכית מתוארך ברובו לתקופה הביזנטית, אך הוא כולל גם שבר אחד המתוארך אולי לתקופה הרומית הקדומה ושבר אחד נוסף המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת. אפשר ששני שברים אלה רומזים שהתקיימה באתר פעילות כלשהי בתקופות אלה. המטבע האחד מתוארך לימי הקיסר ולנטיניאנוס הב', והוא נטבע כנראה בקיזיקוס בשנים 392-383 לסה"נ (טיפוס SALVS REIPVBLICAE; ר"ע 100480). המטבע השני השתמר גרוע ואי אפשר לזהותו במדויק, אך על סמך צורתו נראה כי יש לתארכו למאה הה' לסה"נ (ר"ע 100481).