בחודש יוני 2004 נערכה חפירת הצלה בקיבוץ שניר (הרשאה מס' 4174-A*; נ"צ — רי"ח 26377/79445, רי"י 21377/29445), לאחר שנפגעו שלושה קברים במהלך עבודות לקראת בניית ההרחבה בקיבוץ. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי מ' הרטל, בסיועם של י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), א' אלטמרק (מעבדת מתכות), ל' פורת (רפאות) וח' טחן (ציור ממצא).
קיבוץ שניר בנוי על חלק מבית הקברות המערבי של העיר פניאס. בעבר תועדו בסביבה מערות קבורה מהתקופה הרומית, ששתיים מהן נחפרו (ר' חדשות ארכיאולוגיות מח-מט:24; הרשאות מס' 1440-A ו-1650-A). כ-260 מ' מצפון-מערב לכאן נחפר מתחם קבורה מהתקופה הרומית (ר' חדשות ארכיאולוגיות 116).
שטח החפירה (7.5 × 7.5 מ') נמצא בשוליים המזרחיים של בית הקברות המערבי של פניאס. נחשפו שלושה קברי ארגז חצובים מהתקופה הרומית (לוקוסים 103-101; איורים 3-1). הם נחצבו בציר כללי צפון-מזרח–דרום-מערב. חלקו המערבי של שטח החפירה חצוב לעומק של כ-0.8 מ', וחצובים בו קברים 102, 103. במרכז השטח עוברת תעלה טבעית (לוקוס 105; 1.0-0.1 מ' רוחב), שכיוונה דרום-מזרח–צפון-מערב החותכת את קבר 101. נראה כי התעלה היא תוצאה של נטיית הסלע שממזרח לה, וייתכן שהיא נוצרה לאחר חציבת הקברים.
קבר 101 (0.85 × 2.08 מ', 1.0–1.3 מ' עומק). בחלק העליון של הדופן הצפונית-מערבית של הקבר, לכל אורכה, נחצב מדף סלע (0.22 מ' רוחב). על המדף הונח נדבך אבנים שממנו השתמרה אבן אחת באתרה. הקבר נחתך בחלקו המערבי בתעלה 105. נראה שהקבר נשדד לאחר חשיפתו וטרם החפירה, על סמך סימנים של שיני כף של מחפרון בתחתית הקבר. בחפירה התגלו בקבר עצמות אחדות, השייכות לנקבר שגילו מעל חמש-עשרה שנים. כן התגלו טבעת ברזל, ששימשה ידית של ארון קבורה, כמה מסמרים ומסמרוני ברונזה. נראה כי הנקבר הונח בארון עץ.
קבר 102 (0.58 × 2.00 מ', 0.7 מ' עומק; איור 4). בחלק העליון של הדפנות הצפונית והדרומית של הקבר נחצבו מדפי סלע (0.22 מ' רוחב), ועל כל אחד מהם הונח נדבך אחד של אבני גזית. על הקבר השתמרה אבן כיסוי אחת. הקבר נשדד בימי קדם. הממצא בקבר כולל עצמות אדם מעטות, השייכות לבוגר ולילד בגיל שנתיים-שלוש, בקבוק זכוכית תמים (איור 5) ובקבוק כישור מחרס, שזמנם המאה הא' לסה"נ, שברים רבים של כלי חרס, המתוארכים למאה הא' לסה"נ ומקורם כנראה באדמה שנסחפה לבור, ובהם קערות (איור 9-1:6), סירי בישול (איור 13-10:6), קנקנים (איור 14:6) ופכיות (איור 17-15:6), ומעט מסמרי ברזל ומסמרוני ברונזה. לא התגלו בקבר ידיות ברזל של ארון קבורה, כמו בשני הקברים האחרים, וייתכן שהנקברים הונחו בקבר ללא ארון. לאחר הקבורה כוסה הקבר בלוחות אבן, מהם אחד השתמר באתרו. על לוח הכיסוי התגלו שני קנקנים ואמפורה כמעט שלמים (איור 18:6, 19). בתוך אחד הקנקנים התגלו עצמות תינוק שמת בלידתו. הקנקנים נתחמו באבני גוויל וכוסו בלוחות אבן. נראה כי בשלב הראשון נקברו בקבר בוגר ותינוק, אולי אם ובנה, ומאוחר יותר הונחו מעל כיסוי הקבר שני קנקנים שבאחד מהם נקבר תינוק (אפשר להניח שגם בקנקן השני היה קבור תינוק, אך עצמותיו לא התגלו).
קבר 103 (0.85 × 1.95 מ', 0.8 מ' עומק). בחלק התחתון של הדופן הדרומית-מזרחית נחצב מדף צר (8–11 ס"מ רוחב). הקבר היה מופרע, כנראה כתוצאה משוד בימי קדם. בחלק הדרומי של הקבר התגלו עצמות הרגליים של הנקבר וכן עצמות אחדות נוספות; העצמות שייכות לבוגר שגילו מעל חמש-עשרה שנים. כן התגלו בקבר שתי טבעות ברזל (0.12 מ' קוטר; איור 7), ששימשו ידיות של ארון קבורה מעץ, מסמרי ברזל להם ראש מעוגל ומסמרוני ברזל שגם להם ראש מעוגל (איור 8). המסמרים שימשו כנראה לבניית ארון הקבורה, מלוחות עץ בעובי של 4 ס"מ, ואילו מסמרוני הברזל השתמרו כנראה מסנדלים. בקבר התגלו חרסים מעטים המתוארכים למאה הא' לסה"נ, שמקורם כנראה באדמה שנסחפה לקבר.
הקברים שנחפרו שייכים לבית הקברות של העיר פניאס מהתקופה הרומית (קיסריה פיליפי). הם מתוארכים למאה הא' לסה"נ, כלומר ראשית קיומה של העיר. העיר נבנתה בשנים 1-2 לפסה"נ בידי פיליפוס, בנו של הורדוס. היא נבנתה כעיר נוכרית והוקמו בה מקדשים לפאן, לאוגוסטוס, לזאוס ועוד. העיר היתה בירת הנסיכות של פיליפוס בצפון עבר-הירדן, ועברו להתגורר בה תושבים מהבשן ומהחורן, לצד תושבים יטורים וקהילה יהודית. בסקרים שנערכו בבניאס נמצא כי העיר היתה מוקפת בבתי קברות. הקבורה בקנקנים נדירה בתקופה הרומית, וככל הנראה לא נערכה בידי יהודים. ייתכן אפוא כי הנקברים היו חלק מהאוכלוסייה הנוכרית של העיר.
לממצא חשיבות בתיארוך תעשיית הקרמיקה המקומית של בניאס, שפרחה במאות הב'-הה' לסה"נ. הממצא הקרמי שעלה בחפירה אינו כולל 'קערות בניאסיות'. עובדה זו מחזקת את ההנחה כי הייצור ההמוני של כלי החרס בבניאס לא החל לפני המאה הב' לסה"נ, השנה שבה סופחה העיר לפרובינקיה סוריה.