בחודש יוני 2003 נערכה חפירת הצלה ברמלה, רח' הגדוד העברי (הרשאה מס' 3921-A*; נ"צ — רי"ח 188097-105/648832-91; רי"י 138097-105/148832-91), לקראת בניית גן ילדים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית רמלה, נוהלה על ידי א' שמואלי וב' ארצי, בסיוע ש' נבון (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), צ' שגיב (צילום), מ' שויסקיה-ארנוב (ציור ממצא), נ' כצנלסון (זכוכית) וש' גת.
החפירה נערכה בלב האתר הקדום של רמלה, כ-200 מ' ממזרח לבריכת הקשתות העבאסית, וכ-100 מ' מצפון לשטח מתחם השופטים, שם נערכו בעבר חפירות רבות (ר' חדשות ארכיאולוגיות 116: 57-55).
טרם החפירה בוצעו בשטח חתכי בדיקה לאיתור עתיקות על ידי צ' קניאס. נפתחו שני ריבועים צמודים ונתגלו בהם חלק ממיתקן מטויח, בור מים ורצפות טיח מהתקופה העבאסית.
שכבה 1 (איור 1)
נחשפו שלוש תעלות שוד (0.7-0.5 מ' רוחב, כ-0.5 מ' עומק) שחדרו לשכבה 2 ונחפרו לצורך עקירת אבני בנייה של מיתקן ואבני כיסוי של תעלת הזנה לבור מים: שתי תעלות נחפרו מצפון וממזרח למיתקן (לוקוס 104) ותעלה נוספת בצפון הריבוע (לוקוס 101) המעידה אולי על קיר נוסף שלא השתמר. תעלות השוד אינן ניתנות לתיארוך אך ניתן להניח כי נחפרו לאחר שהמיתקן (לוקוס 103) ובור המים (לוקוס 102) יצאו משימוש.
ממצא כלי החרס שנאסף מתוך אדמת מילוי תעלות השוד אינו יכול לסייע בתיארוך השכבה. נמצאו מגוון כלים, רובם מהתקופה העבאסית מטיפוס כלי מפג'אר (איור 2: 6-1, 10-8), שני כלים מתוארכים לתקופה האומיית (איור 2: 7, 11). המכלול כלל קערות (איור 2: 3-1), פכים ופכיות (איור 2: 6-4) וקנקנים (איור 2: 11-7). חלק מהכלים עשויים טין צלהב (איור 2: 4, 5, 10-8). בעיטורי הכלים נמצאו חריתה (איור 2: 4, 8), טביעות קנה (איור 2: 9), ברבוטין (איור 2: 10). עוד נמצאה ידית ועליה טביעה שצורתה X (איור 2: 11). ראוי לציון שבר קנקן מטיפוס 'עזה' האופייני לתקופה האומיית (איור 2: 7).
שכבה 2
בחלק המערבי של הריבוע נחשף מיתקן בנוי שכלל שני אגנים מרובעים מטויחים בחלקם הפנימי (לוקוסים 103, 107). ליבת קירות אגן 103 בנויה מאבני שדה (10X10 ס"מ) אחוזות בחומר מליטה לבן מעורב בשבבי פחם. הקירות השתמרו בחלקם בלבד (0.4-0.2 מ' רוחב; 0.6 מ' גובה מרבי) ונפגעו במהלך חפירת תעלות השוד משכבה 1. במקום החיבור של הקירות הצפוני והמזרחי נבנתה אומנה רבועה (0.4X0.6 מ') שנועדה לחזק את המיתקן ולאפשר עמידה בלחצים שיצרו הנוזלים שבתוכו. חלקו הפנימי של המיתקן טויח בחמש שכבות טיח (5-3 ס"מ עובי כל שכבה). ארבע השכבות הפנימיות עשויות טיח לבן מעורב בשבבי פחם. השכבה החיצונית עשויה טיח לבן מעורב בשברי כלי חרס (10X10 ס"מ) שלא ניתנו לתיארוך.
מדרום למיתקן נחשף בור מים עגול מקורה בקמרון (לוקוס 102) הבנוי מאבני גוויל קטנות
(0.15X0.15 מ') אחוזות בחומר מליטה אפור. הדופן הפנימית של הבור דופנה בשכבת טיח מעורבת בשברי גוף של כלי חרס (10X10 ס"מ). המים זרמו לבור בתעלת הזנה שהותקנה בחלקו הצפוני ונבנתה מצינור חרס פנימי שדופן באבני שדה קטנות (10X10 ס"מ) וכוסתה בקירוי של לוחות אבן רבועים (0.05X0.35X0.50 מ'). נקודת החיבור של צינור ההזנה אל בור המים לא השתמרה. בתוך הבור נתגלה נר חרס תמים עשוי דפוס ומעוטר בדגם צמחי האופייני לתקופה האומיית (איור 3: 9).
בחלקו הצפוני והמזרחי של הריבוע נחשפו רצפות טיח מהודק שנפגעו עקב חפירת תעלות השוד.
ממצא כלי החרס משכבה 2 כולל מגוון כלים אופייניים לסוף התקופה האומיית–ראשית התקופה העבאסית (המאות הח'-הט' לסה"נ): קדרה מעוטרת בסירוק (איור 3: 1), קערה רדודה עשויה טין צלהב (איור 3: 2), קערה רדודה מטיפוס FIW (איור 3: 3), וקערה עם בסיס טבעת, מעוטרת בזיגוג ירוק/כחול על לבן חיפוי מטיפוס COLOR SPLASH (איור 3: 4), כוס מטיפוס FIW (איור 3: 5), קנקני שק (איור 3: 6, 7) ושבר כלי, אולי פך, מעוטר בסירוק עדין (איור 3: 8).
בחפירה נחשפו מיתקן תעשייתי ובור מים שהיו בשימוש בתקופה העבאסית. ייתכן שהפעילות במקום החלה כבר בתקופה האומיית והיתה קשורה לתעשייה סביב בריכת הקשתות הסמוכה. היקף החפירה המצומצם לא אפשר בירור מהותו של המיתקן, אך היותו מטויח מלמד כי הכיל נוזלים. לאחר שיצאו משימוש נהרסו המיתקנים ואבני הבנייה שלהם נעקרו ממקומם.