בחלקו המזרחי של שטח החפירה התגלו שרידים המיוחסים לתקופה הביזנטית: שני קירות ורצפות. הקיר המערבי (0.55-0.35 מ' רוחב; W13) שנחשף לאורך 6.55 מ' בציר צפון–דרום הושתת על הסלע והשתמר לגובה נדבך אחד (0.2 מ' גובה). הקיר המזרחי (0.6-0.4 מ' רוחב; W12) נחשף לאורך 9.8 מ' והשתמר לגובה שלושה נדבכים (0.34 מ' גובה מרבי). חלקו הדרומי של הקיר נמשך במקביל לקיר 13 וחלקו הצפוני מתעקל מעט לצפון-מערב.

 

בין שני הקירות השתרעה רצפה (לוקוס 11; 2.2 x 4.5 מ'), שממנה שרדה בעיקר תשתיתה (לוקוס 13) הניגשת אל שני הקירות ועשויה מאבני שדה. על הרצפה נמצא מטבע של אלכסנדר ינאי (ר"ע 95765) אך דומה כי אין לשייכו למבנה זה. בעת פירוק תשתית הרצפה (לוקוס 13) התגלה ריכוז של 13 מטבעות ברונזה ולידם ארבעה מסמרים. ייתכן שהמסמרים הם שרידי קופסה מעץ שבה הוטמנו המטבעות. רוב המטבעות שחוקים מכדי שאפשר יהיה לזהותם, אולם דומה כי אלה נומינות ביזנטיות; אחד זוהה בוודאות ותוארך למאות הה'-הו' לסה"נ (ר"ע 95769). תשתית הרצפה הונחה על גבי מילוי של אדמת טרה-רוסה (לוקוס 15), שבה נמצאו שברי כלי חרס מסוף התקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ-המאה הא' לסה"נ; איור 3: 9-2), מטבע נוסף מימי אלכסנדר ינאי (ר"ע 95771), וכן שבר של סיר בישול מתקופת הברזל (איור 3: 1).

 

אל חלקו הצפוני של קיר 12 ניגשה ממזרח רצפה עשויה עפר צהבהב מהודק (לוקוס 21; 1.3 x 2.6 מ'). על הרצפה ובבדיקה שנערכה מתחתיה התגלו חרסים משלהי התקופה הביזנטית ומראשית התקופה האומיית (איור 3: 14-10) וכן מטבע בעריך פוליס מסוף ימי קונסטנס הב'

(668-659 לסה"נ; ר"ע 95766; איורים 4, 5). מטבעות של קונסטנס הב' נדירים בארץ ומטבע זה שהוטבע בסירקוזה שבסיציליה נדיר במיוחד. בחפירות בארץ נמצאו רק שני מטבעות מטיפוס זה שהוטבעו במטבעת סירקוזה: במסילות (ר"ע 81855), בחפירה של א' דרוקס ב-1968 ובירושלים (ר"ע 95491), בחפירה של י' ברוך ב-1997. כן מוכרים מחפירות בארץ שני מטבעות בעריך זהה שמקורם אף הוא בסירקוזה אך זמנם מאוחר מעט, ימי קונסטנטינוס הד'

(674-668 לסה"נ): בחפירות הכותל (ר"ע 44707) ובעין יעל (ר"ע 68406). נראה לפיכך שפוליסים מסירקוזה החלו להגיע לאזור במחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ. אפשר שהמטבעה שנתגלה בחפירה מרמז על תאריך סוף היישוב בעין כרם בתחילת התקופה האומיית.