בחודשים פברואר, אפריל ויולי 2001 נערכה חפירת הצלה ברחוב עין כרם, סמוך לפינת רחוב המעיין, כ-200 מ' מצפון-מזרח למעיין בשכונת עין כרם בירושלים (הרשאה מס' 3365-A*; נ"צ — רי"ח 215467-96/630414-23; רי"י 165467-96/130414-23; איור 1), לקראת הקמת מגרש חנייה במקום. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הממשלתית לתיירות, נוהלה על ידי ר' אבנר, בהשתתפות ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), ק' עמית (צילום שטח וצילום מטבעות), נ' זאבי (ציור חרסים), א' אלטמרק (ניקוי מטבעות) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה).
נפתחו ארבעה ריבועים (איור 2). במערב שטח החפירה התגלה קיר (3.6 מ' אורך, 0.95 מ' רוחב; W10), שכיוונו מזרח–מערב. הקיר השתמר לגובה נדבך אחד (0.28 מ' גובה) שנבנה משתי שורות של אבנים שביניהן הונח מילוי עפר; הפן הדרומי נבנה מאבנים גדולות מאלו של הפן הצפוני. לא נמצאו רצפות שניגשו לקיר ועל כן לא ניתן לתארכו.
בחלקו המזרחי של שטח החפירה התגלו שרידים המיוחסים לתקופה הביזנטית: שני קירות ורצפות. הקיר המערבי (0.55-0.35 מ' רוחב; W13) שנחשף לאורך 6.55 מ' בציר צפון–דרום הושתת על הסלע והשתמר לגובה נדבך אחד (0.2 מ' גובה). הקיר המזרחי (0.6-0.4 מ' רוחב; W12) נחשף לאורך 9.8 מ' והשתמר לגובה שלושה נדבכים (0.34 מ' גובה מרבי). חלקו הדרומי של הקיר נמשך במקביל לקיר 13 וחלקו הצפוני מתעקל מעט לצפון-מערב.
בין שני הקירות השתרעה רצפה (לוקוס 11; 2.2 x 4.5 מ'), שממנה שרדה בעיקר תשתיתה (לוקוס 13) הניגשת אל שני הקירות ועשויה מאבני שדה. על הרצפה נמצא מטבע של אלכסנדר ינאי (ר"ע 95765) אך דומה כי אין לשייכו למבנה זה. בעת פירוק תשתית הרצפה (לוקוס 13) התגלה ריכוז של 13 מטבעות ברונזה ולידם ארבעה מסמרים. ייתכן שהמסמרים הם שרידי קופסה מעץ שבה הוטמנו המטבעות. רוב המטבעות שחוקים מכדי שאפשר יהיה לזהותם, אולם דומה כי אלה נומינות ביזנטיות; אחד זוהה בוודאות ותוארך למאות הה'-הו' לסה"נ (ר"ע 95769). תשתית הרצפה הונחה על גבי מילוי של אדמת טרה-רוסה (לוקוס 15), שבה נמצאו שברי כלי חרס מסוף התקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ-המאה הא' לסה"נ; איור 3: 9-2), מטבע נוסף מימי אלכסנדר ינאי (ר"ע 95771), וכן שבר של סיר בישול מתקופת הברזל (איור 3: 1).
אל חלקו הצפוני של קיר 12 ניגשה ממזרח רצפה עשויה עפר צהבהב מהודק (לוקוס 21; 1.3 x 2.6 מ'). על הרצפה ובבדיקה שנערכה מתחתיה התגלו חרסים משלהי התקופה הביזנטית ומראשית התקופה האומיית (איור 3: 14-10) וכן מטבע בעריך פוליס מסוף ימי קונסטנס הב'
(668-659 לסה"נ; ר"ע 95766; איורים 4, 5). מטבעות של קונסטנס הב' נדירים בארץ ומטבע זה שהוטבע בסירקוזה שבסיציליה נדיר במיוחד. בחפירות בארץ נמצאו רק שני מטבעות מטיפוס זה שהוטבעו במטבעת סירקוזה: במסילות (ר"ע 81855), בחפירה של א' דרוקס ב-1968 ובירושלים (ר"ע 95491), בחפירה של י' ברוך ב-1997. כן מוכרים מחפירות בארץ שני מטבעות בעריך זהה שמקורם אף הוא בסירקוזה אך זמנם מאוחר מעט, ימי קונסטנטינוס הד'
(674-668 לסה"נ): בחפירות הכותל (ר"ע 44707) ובעין יעל (ר"ע 68406). נראה לפיכך שפוליסים מסירקוזה החלו להגיע לאזור במחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ. אפשר שהמטבעה שנתגלה בחפירה מרמז על תאריך סוף היישוב בעין כרם בתחילת התקופה האומיית.
השרידים מן התקופה הביזנטית משתלבים היטב עם שרידים בני התקופה שנתגלו בעבר בעין-כרם. אלה כוללים בעיקר את שתי הכנסיות שנחשפו על ידי האבות הפרנסיסקנים: כנסיית הביקור על ידי בגאטי והכנסייה שהתגלתה על ידי האב סאלר מתחת לכנסיית יוחנן בהרים. מסתבר שהיישוב הביזנטי נמשך ברציפות גם לאחר הכיבוש הערבי, מעט לאחר המחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ. גם העדות הקרמית מימי הבית השני תואמת את המידע מדוחות החפירה של החוקרים, וכן ממצאי בדיקות שנעשו בשנים האחרונות (זיסו ב', היישוב הכפרי בהרי ושפלת יהודה, משלהי תקופת הבית השני עד לדיכוי מרד בר-כוכבא, תשס"ב: 87-86).