האתר שוכן על גבעה ברכס כורכר, האמצעי מבין השלושה החוצים את מישור החוף בכיוון צפון–דרום. עד שנת 1948 שכן במקום הכפר הערבי א-שיח' מְוַנִּס. בחפירות שנערכו בסביבה נתגלו שרידים המתוארכים לתקופות הכלקוליתית–הברונזה התיכונה 2א', הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית (דיין, עג'מי ונגר 2012, ור' שם הפניות; איור 1: 6273-A).
 

במדרון המזרחי של הגבעה נחפרה מערת קבורה חצובה בסלע הכורכר; השתמרו ממנה שני כוכים בלבד (איור 2). תכניתה אופיינית למערות קבורה בתקופות הרומית–הביזנטית.

במערה נמצאו כלי זכוכית תמימים שתוארכו על ידי החופר לתקופה הביזנטית (לא צוירו; י' לוי, מידע בעל פה). כן נמצאו תכשיטים אחדים: טבעת (19–20 מ"מ קוטר חיצוני, 13.5 מ"מ קוטר פנימי; איור 1:3), העשויה מזכוכית שחורה, ולה דִסקה סגלגלה (8.5–10.0 מ"מ קוטר); ושני חרוזי זכוכית שחורים, מעוגלים ופחוסים מעט (איור 2:3 — 13.5 מ"מ קוטר חיצוני, 11 מ"מ גובה, 4 מ"מ קוטר החור המפולש; איור 3:3 — 18 מ"מ קוטר חיצוני, 10 מ"מ גובה, 6 מ"מ קוטר החור המפולש).

חרוזים פשוטים מן הטיפוס שנתגלו במערה הם ממצא שכיח בחפירות; עם זאת, הם מצוירים רק לעתים רחוקות (Winter 1996:113), או שציוריהם סכמתיים ותצלומיהם קטנים, ועל כן קשה לבחון אותם בפרטי פרטים (Winter 2015:92). חרוזים פשוטים נמצאו בקברים משלהי התקופה הרומית בדרך שכם בירושלים (Hamilton and Husseini 1935:172, Pl. LXXXI), בבית הקברות מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה בג'בלייה שברצועת עזה (Sadek 1999:48), וכן בח' א-נענה (Gorin-Rosen and Katsnelson 2007:118–121, Fig. 23:1–7) ובאשקלון (גורין-רוזן תשס"ג:107, איור 22:136) בהקשרים המתוארכים למאות הד'–הה' לסה"נ. חרוזים דומים לאלה נמצאו גם בקבורות מהתקופה הרומית המאוחרת ומראשית התקופה הביזנטית במוצא עלית (גודוביץ תשנ"ו:*67, איור 3:3, 4), בח' יג'וז שבירדן (Eger and Khalil 2013:166–167, Pl. 3), וכן בתל ברוך ובח' אל-חדרה (Jackson-Tal 2015a:109–110, Fig. 1.74; 2015b:165–167, Fig. 2.20, ור' הקבלות נוספות שם).

את טבעת הזכוכית, לעומת זאת, אפשר לתאריך בדיוק רב יותר. המקבילות הדומות ביותר — מן הפרובינציות המערביות בתקופה הרומית המאוחרת — מתוארכות לחלקה המאוחר של המאה הג' ולמאה הד' לסה"נ (Riha 1990:29, 48, 66, Pl. 14:288–289). תאריך זה תואם את זמנן של שתי טבעות דומות שנתגלו במערת קבורה בג'בל ג'ופה בעמאן, המתוארכות למאות הג'–הד' לסה"נ (Harding 1950:91, Nos. 361–362, Pl. XXIX:361–362). אצעדות וטבעות יוצרו מזכוכית שחורה כחיקוי לפריטים דומים מג'ט (מינרל שחור בוהק), שבעולם הרומי יוחסו לו סגולות מרפא וכישוף (Giesler 1981:69–70; Riha 1990:29).

 
תכנית המערה והממצא בה מלמדים על תאריך בתקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית. מערה זו מצטרפת למערות נוספות מתקופות אלה המוכרות בסביבה. ממערב לחפירה, סביב תל קסילה, נחפרו מערות קבורת אחדות מן התקופות הרומית והביזנטית (טקסל תשס"ט:120–124). מצפון-מערב לחפירה, בח' אל-עורה, התגלו מערות קבורה שומרוניות מן התקופה הביזנטית, ובתל ברוך נחשף בית קברות ובו מערות קבורה מן התקופות הרומית והביזנטית (טקסל תשס"ט:115–120).