התקופה הכלקוליתית הקדומה

שרידי יישוב משלב המאוחר לתרבות ואדי רבה התגלו בכל מקום שהחפירה העמיקה מתחת לשכבות התקופה הכלקוליתית המאוחרת או תקופת הברונזה הקדומה. שרידי יישוב זה מוכרים גם באזורי החפירה האחרים. החפירה בשטח לא העמיקה עד לקרקע סטרילית. התגלו לפחות שתי שכבות יישוב, ובהן קטעי קירות ישרים ורצפות של בתי מגורים ומתקנים. הקירות נבנו מנדבך יסוד אחד של אבנים, שנשא בנייה של לבנים מיובשות שלא השתמרה. הרצפות נבנו בחלקן מאבנים קטנות, חרסים ועפר מהודק ובחלקן מלוחות אבן (איור 4). התגלה מגוון של מתקנים, שנבנו ברובם מאבנים (איור 5); בבנייתם של חלק מהמתקנים שולבו חרסים. בחפירה התגלו שברים של לבנים שרופות, המלמדים כנראה על מתקנים שנבנו מלבנים אך לא השתמרו. בדומה לשטחים אחרים, גם בשטח זה התגלו קבורות של תינוקות, ש'נעטפו' בשברים גדולים של כלי חרס (איור 6).
ממצא כלי החרס כולל מגוון קערות (איור 1:7–7), קנקני שפת קשת (איור 8:7–11), קנקנים פשוקי שפה (איור 12:7, 13), פערורים (איור 14:7–21), פיתסים וכן ידיות סרט רחבות (איור 22:7, 23). ממצא קרמי זה מלמד כי שרידי היישוב בשטח O הם בני אותו שלב של התקופה הכלקוליתית הקדומה המוכר משטחי חפירה אחרים באתר.
 
התקופה הכלקוליתית המאוחרת
התגלו שתי שכבות יישוב, ובהן שרידים רבים של מבני מגורים ומתקנים (איור 8). קירות המבנים נבנו מיסוד אבן, שנשא בניית לבנים שלא השתמרה. רצפות המבנים עשויות מעפר מהודק או מאבנים קטנות וחרסים. המתקנים נבנו מאבנים או מחרסים (איור 9). ניכר הבדל ברור בין עושר השרידים האדריכליים שהתגלה בשטח O לבין דלות השרידים האדריכליים שנחשף בשטח M (מקטע 3) בתקופה זו.
ממצא כלי החרס אופייני לתרבות הע'סולית, והוא כולל קערות (איור 1:10–3), אגנים (איור 4:10), קנקנים (איור 5:10–7), פערורים (איור 8:10–12), בזיכים (איור 13:10–15), ידיות שחתכן משולש (איור 16:10) וכפות (איור 17:10, 18). נראה שיש הבדלים אחדים בין טיפוסי כלי החרס בשתי השכבות בתקופה. בשטח משנה 6O התגלתה קבוצה גדולה של כלים שהוטמנו במכוון, ובהם שש מחבצות שהוצבו בזוגות, קנקנים, קערות V, מקטרים מחרס שלהם בסיסי חלונות ומקטר בזלת ששובר כנראה במכוון (איור 11).
 
תקופת הברונזה הקדומה 1א
בתקופה זו נמשך היישוב בשטח O, אם כי ביתר שטחי החפירה באתר לא התגלו שרידים מתקופה זו. על סמך השרידים שנחשפו בשטח, נראה כי היישוב השתרע על פני 10–20 דונם. התגלו שרידיהם של כ-20 מבנים, ובהם שני טיפוסים עיקריים: מבני מגורים ומבנים קטנים עגולים ששימשו כנראה מתקני אחסון. רוב השרידים מקוטעים והשתמרותם גרועה כתוצאה מפירוק מבנים, מפעילות מאוחרת ומפגעי הטבע, ועל כן אי אפשר לעמוד על התכניות של רבים מהמבנים. עם זאת, כמה מהמבנים השתמרו היטב ועל כן אפשר לשחזר את בנייתם ואת תכניותיהם.
השתמרותם של השרידים מתקופה זו בשטח המשנה O2 היא טובה מההשתמרות ביתר שטחי המשנה, ועל כן הם יתוארו בפירוט להלן. הובחנו שלושה שלבי יישוב (3–1; איור 12), שנבנו זה מעל זה, המלמדים על רצף יישובי לאורך תקופת הברונזה הקדומה 1א. בשלב הקדום ביותר (שלב 3) התגלו שרידי בנייה מקוטעים למדי ולכן אי אפשר לעמוד על מגמות ברורות בבנייה. בשני השלבים המאוחרים (שלבים 2 ו-1) נבנו בעיקר מבני מגורים מלבניים, שפינותיהם מעוגלות, או מבני מגורים סגלגלים בכיוון כללי מזרח–מערב; מבנים אלה קטנים (כ-3 × 5 מ') וקירותיהם צרים (0.5 מ' רוחב מרבי). ליד המבנים הוקמו מתקנים עגולים, ששימשו אולי ממגורות או לאחסון ושרות. במרחבים הפתוחים שבין המבנים נבנו רצפות ומפלסי פעילות מאדמה מהודקת, שבה שולבו לעתים אבנים קטנות. להלן תיאור השרידים שהתגלו בשלושת השלבים בשטח O2 מן הקדום למאוחר.
 
שלב 3. לראשית היישוב מתקופת הברונזה הקדומה 1א בשטח O2 יוחסו שרידים מקוטעים מעטים, שהתגלו בעיקר בחלקו הצפוני-מזרחי של השטח. בריבוע EO116 נחשף מבנה עגול (כ-2 מ' קוטר; 0.4 מ' רוחב הקיר), שלו רצפת אדמה מהודקת. בריבוע EO115 הסמוך נחשף מבנה עגול נוסף (כ-2 מ' קוטר; 0.3 מ' רוחב הקיר), שלו רצפת אדמה מהודקת. ממזרח למבנה נחשף קיר צר (0.4 מ' רוחב) בכיוון דרום–צפון, הנמשך אל ריבוע EO114. באזור שממערב לקיר נחשפה שכבת אדמה, ובה נמצאו אלפי זרעים מפוחמים, ובהם בולטות במיוחד קטניות (איור 13; טרם נעשה מחקר זיהוי לזרעים). ייתכן שהקיר תחם אזור של ממגורות. בריבוע EO117 התגלה בדל קיר. בריבוע EO119 התגלו רצפת אדמה מהודקת ובור שחדר לתוך שכבה מהתקופה הכלקוליתית, ובתוכו נמצאו שברים גדולים של קערות ממורקות אפור.
 
שלב 2. שרידים משלב זה התגלו בכל רחבי שטח O2. בריבועים 117–EO116 נתגלה מבנה סגלגל (כ-4 מ' רוחב; כ-0.5 מ' רוחב הקירות) בציר מזרח–מערב. בחלקו המזרחי של המבנה התגלה מתקן חצי עגול, שנבנה מאבנים קטנות. בריבוע EO115 התגלו שרידי מבנה עגול, שהקיר שלו (0.3 מ' רוחב) השתמר באופן חלקי. בריבועים 119–EP118 נחשפה ממגורה עגולה (כ-2 מ' קוטר; 0.5 מ' רוחב הקיר), שבחלקה הדרומי נחשפה רצפת אדמה מהודקת. סמוך לממגורה מדרום נחשף קטע מרצפת אדמה מהודקת; אפשר שנערכה בה פעילות הקשורה לממגורה. אל קיר הממגורה ניגשים מדרום-מערב קירות, ששימושם אינו ברור.
 
שלב 1. לסוף ימיו של הכפר מתקופת הברונזה הקדומה 1א יוחסו שרידי מבנים ומתקנים, שהתגלו בעיקר בחלקו הדרומי-מערבי של השטח. בריבועים 118–EP117 ו-EO117 נחשף חלק נרחב ממבנה מגורים סגלגל (כ-3 מ' רוחב מפנים) בכיוון מזרח–מערב. המבנה חולק לשני חדרים, מערבי ומזרחי, באמצעות מחיצה, שנבנתה משני קירות אבן צרים, המרוחקים 0.35 מ' זה מזה, וביניהם רצפה של אבנים קטנות; ייתכן כי מחיצה זו שימשה גם מתקן במבנה. במבנה התגלו זה מעל זה שני קטעי רצפה עשויים אדמה מהודקת, המלמדים כנראה על שני שלבי שימוש. מצפון למבנה, בריבוע EP117, התגלה קטע קצר של קיר מתעגל, אולי שריד של ממגורה קטנה. בריבוע EO118 התגלו שרידי מבנה עגול, גדול (2.5 מ' קוטר; 0.6 מ' רוחב הקיר). בריבוע EP115 התגלה מבנה עגול, גדול אף יותר (3.5 מ' קוטר; 0.5 מ' רוחב הקיר; איור 14). נראה כי מבנים אלה שימשו למגורים או לאחסון.
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב
בכל שטח O התגלו שרידי בנייה מקוטעים מתקופת הברונזה הקדומה 1ב; נראה כי הם נפגעו קשות מבנייה ומפעילות חקלאית בימינו בשל קרבתם לפני השטח. בדומה לשטח M (אלעד, פז ושלם 2018), גם בשטח O הובחנו שתי שכבות עיקריות מהתקופה, האחת מהשלב הקדום של התקופה והשנייה משלבה המאוחר.
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב, השלב הקדום. בשלב זה חלו גידול משמעותי בשטח היישוב (כ-600 דונם שטח מוערך) ובעוצמה היישובית. התגלו שני טיפוסים עיקריים של מבני מגורים. הטיפוס האחד הוא מבנה קטן מידות, שנבנה הישר מעל מבנים מתקופת הברונזה הקדומה 1א. מבנה שלם מטיפוס זה התגלה בשטח O2: מבנה מלבני (3.1 × 5.5 מ'; 0.6 מ' רוחב קירותיו), שנבנה בציר דרום–צפון, ולו פינות מעוגלות. במרכז המבנה התגלתה אבן שטוחה יחידה, ששימשה בסיס לעמוד עץ שתמך בתקרה. מבנים דומים בתכניתם ובגודלם התגלו בעבר באזורים שונים ברחבי האתר (ר' אלעד, פז ושלם 2018: איור 8). כיוון מבנים אלה מנוגד למבנים האופייניים לתקופת הברונזה הקדומה 1א, שנבנו בכיוון מזרח–מערב. הטיפוס השני של מבני המגורים הוא מבנה מלבני רחב מידות (3.5 × 10.0 מ' מידות מרביות), שלו פינות מעוגלות; הוא נבנה לרוב בציר דרום–צפון או מזרח–מערב, אך יש גם יוצאים מן הכלל. כמה מבנים מטיפוס זה נחשפו בשטח משנה O1, שבקצהו המזרחי של שטח החפירה. בנוסף למבני המגורים נחשפו שתי ממגורות שיוחסו גם הן לשלב הקדום של התקופה.
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב, השלב המאוחר. השרידים משלב זה נפגעו קשות כתוצאה מפעילות בימינו, ועל כן ברוב השטח לא השתמרו כלל שרידי בנייה. עם זאת, בשטח משנה O1 התגלו שרידים אדריכליים גדולים שבנייתם טובה (איור15), הכוללים לפחות שלושה מבני מגורים וממגורה אחת. כן, בחלקו הדרומי-מזרחי של שטח O1 התגלה מבנה נוסף, מרשים בבנייתו, שלו קירות רחבים במיוחד. שרידים אדריכליים מרשימים אלה מלמדים על גידולו של היישוב והפיכתו למרכז עירוני צפוף, בדומה ליתר השטחים מתקופה זו.
 
בשטח O3 התגלה מכלול בנייה נרחב מתקופת הברונזה הקדומה 1ב (כ-4 × 24 מ'; איור 16), אך טרם התברר לאיזה שלב יש ליחסו. המכלול נבנה בכיוון כללי דרום–צפון, והוא כולל כנראה כמה יחידות אדריכליות. התגלו ארבעה קירות אורך מקבילים, שנבנו משורה אחת של אבנים בינוניות, ותוחמים ביניהם מפלסי אבנים, שיצרו משטח מרוצף לכל אורך שטח החפירה. בחלקו הצפוני של השטח נתגלה מרחב צר וארוך (0.5 × 6.0 מ'), הנתחם בקירות אך לא רוצף; אפשר שהוא שימש תעלת ניקוז למים. שימושו של המכלול אינו ברור, אך נראה כי הוא פונה לכיוון עין אסור.
 
כלי החרס מתקופת הברונזה הקדומה 1א
מחקר הממצא הקרמי של היישוב מתקופה זו עדיין בראשיתו, ולכן אי אפשר להצביע בשלב זה על הבדלים טיפולוגיים ברורים בין שלב היישוב הקדום לשלב המאוחר. להלן יתוארו טיפוסי כלי החרס הבולטים שהתגלו במכלולים האדריכליים של היישוב, המיוחסים בעיקרם לתרבות החומרית המאפיינת את מישור החוף של ארץ ישראל (גופנא 1974).
 
קערות ממורקות אפור (איור 1:17–4). קערות מטיפוס שכיח, השייך למשפחה 1 של הקערות הממורקות אפור. הקערות שטוחות ומאופיינות בשפה מחודדת, במירוק אפור, שחור או צהוב, מבריק ושמנוני, ובבליטות פלסטיות בחלקו הנמוך של הכלי. ייתכן כי קערות אלה הגיעו לאתר במסחר מאזור ייצורן העיקרי שבעמק יזרעאל (Goren and Zuckerman 2000). קערות דומות נמצאו גם דרומה יותר לאורך מישור החוף של ארץ ישראל, למשל באזור תל אביב (Gophna and Paz 2017).
 
קערות חצי עגולות (איור 5:17). הקערות מתאפיינות בשפה פשוטה ומחודדת ובחיפוי אדום. הן נפוצות בתקופה זו ברחבי ארץ ישראל והמשיכו להיות בשימוש בכל תקופת הברונזה הקדומה.
 
פערורים מעוטרים בעיטור פלסטי דמוי חבל (איור 1:18). טיפוס זה אינו נפוץ באתר. כלי מס' 1 עשוי מטין חום בהיר–אפור, והוא מעוטר מתחת לשפה ברצועה דמוית חבל. כלים דומים התגלו באזור הירקון–איילון (Gophna and Paz 2017: Fig. 13.4:10).
 
פערורים מרוכסים (איור 2:18–9). רוב הפערורים באתר שייכים לטיפוס זה, המתחלק לשני טיפוסי-משנה: פערורים שלהם רכס צר ושפה משוכה כלפי מטה (מס' 2–5), ופערורים שלהם רכס רחב ושפה מעוגלת או חתוכה (מס' 6–9). העיטורים האופייניים לפערורים המרוכסים כוללים שילוב של חיפוי אדום ועיטור חרות או בהון על קצה הרכס. כלים אלה נפוצים בתקופה זו ברחבי ארץ ישראל: בבקעת הירדן, בגליל ובצפון ארץ ישראל, במישור החוף ובאגן הירקון–איילון (Braun 1997: Figs. 9.10:6, 9.12:3; Eisenberg 2001: Fig. 7.5:11; Greenberg and Paz 2004: Fig. 7:2–5, 9, 10; Gophna and Paz 2017: Fig. 13.4:11–13).
 
קנקנים ששפתם מחודדת ונוטה החוצה (איור 1:19). כלים בגודל בינוני, המתאפיינים בדרך כלל בטין חום בהיר או אפור ובליבה אפורה. כלים דומים התגלו בחפירות אפרידר באשקלון (Golani 2004: Fig. 28:9).
 
פיטסים שצווארם ארוך ושפתם נוטה חוצה (איור 2:19–4). טיפוס זה עשוי גם הוא מטין חום-בהיר או אפור וליבה אפורה, והוא מעוטר לעתים במרח אדום וברצועה פלסטית בבסיס הצוואר. הוא נפוץ בתקופה זו ברחבי ארץ ישראל, מתל תאו שבעמק החולה ועד אזור ואשקלון (אפרידר) במישור החוף (Braun 1997: Fig. 9.24:1; Golani and van den Brink 1999: Fig. 5:2, 3; Eisenberg 2001: Fig. 7.7:2; Golani 2004: Fig. 27:1; Khalaily 2004: Fig. 9:8).
 
פיטסים פערוריים (איור 5:19, 6). כלים ששפתם מעובה וחתכה משולש. הם עשויים בדרך כלל מטין צלהב עם ליבה אפורה. לעתים הם מעוטרים במרח אדום. כלים דומים התגלו באזור (Golani and van den Brink 1999: Fig. 8).