ב-2006 נסקר תוואי הגדר המקורי, מדרום-מזרח למנזר דיר כרמיזן (דגן וברדה 2011), ותועדו 13 אתרים, בהם מערת קבורה, מדרגות עיבוד, חציבות, כבשן סיד, בור מים ופזורות חרסים. ב-2015 נערך סקר בתוואי הגדר המתוקן (רישיון מס' 597/2015-S), והתגלו קירות טרסה, מחצבה, שומרה, מערה ובור מים. בפיקוח ארכיאולוגי לפני החפירה הנוכחית זוהו מתקן חקלאי, שני בורות מים ומערת קבורה.

בחפירה נוקו ותועדו חלק מן המתקנים שזוהו בסקר בשנת 2015 ובפיקוח המקדים (איור 2).
 
שומרה (L104; איורים 3, 4). בתחתית המדרון זוהתה שומרה שנבנתה על הסלע ולה קיר חיצוני של אבני גוויל וליבה של אבנים קטנות ואדמה.
 
גת (L102; איור 5). מדרום לשומרה, במעלה המדרון, התגלתה גת פשוטה חצובה בסלע, ולה משטח דריכה (0.9 × 1.2 מ'), בור איגום (0.6 × 0.6 מ', 0.4 מ' עומק), ובהמשך נראים שרידי תעלה לניקוז הנוזל לאחר התסיסה הראשונה אל קנקני האגירה.
 
בודדה (L107; איור 6). מדרום לגת ובמעלה המדרון התגלתה בודדה חצובה בסלע ששימשה כנראה להפקת שמן. חלקה העליון (0.4 × 0.6 מ', 0.2 מ' עומק) שימש משטח סחיטה והתחתון (0.3 × 0.4 מ', 0.15 מ' עומק) לאגירת השמן.
     
גת ומערת קבורה (L110; נ"צ 217450/625378; איור 7). מדרום לבודדה ובמעלה המדרון נחשפה גת חצובה, ולה משטח דריכה גדול, בור שיקוע ובור איגום (איור 8). ממשטח הדריכה (L115; כ-5.2 מ' אורך, 3 מ' רוחב; איור 9) זרם הנוזל דרך תעלה (L132; כ-0.15 × 0.25 מ', 0.16 מ' עומק) לעבר בור השיקוע (L120; כ-0.75 מ' קוטר, 0.53 מ' עומק), ומשם לבור האיגום (L135; כ-1.5 מ' עומק). ייתכן שסחיטת הענבים נעשתה במכבש קורה, שעוגן בגומחה שנחצבה בסלע (L130; כ-0.35 מ' רוחב, 0.35 מ' גובה, 0.16 מ' עומק; איור 7: חתך 3–3).
בקיר הסלע המערבי של משטח הדריכה של הגת נחצב פתח מקומר (L128; כ-0.55 מ' אורך, 0.72 מ' גובה; איור 9) המוביל למערה; נראה שבשלב זה יצאה הגת מכלל שימוש, ומשטח הדריכה שלה (L115) שימש רחבת כניסה בחזית המערה. הפתח הוביל למדרגה רחבה (L129; איור 10), וממנה לחדר מרכזי (L123). בקירות החדר נחצבו שלושה מקמרים (L126–L124; כ-2 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה). צמוד למקמר המערבי (L125) מחילה טבעית צרה (L117; יותר מ-4 מ' אורך). בגג המערה ארובה, כנראה טבעית (L131; איור 7: חתך 1–1). מתחת למקמר 124 שבקיר הצפוני נחצב חלל נוסף (L127; איור 11), אולי מאספה. בור עגול חצוב (L122; כ-0.35 מ' עומק) נועד אולי להצבת כלים.
הממצא הקרמי מן הגת והמערה דל מאוד. על פני השטח מול פתח המערה נמצא שבר של קנקן הלניסטי (איור 2:12), ועל פני השטח בתוך המערה נמצאו שבר של קערה הלניסטית (איור 1:12) וקנקן רומי מאוחר (איור 4:12). בבור השיקוע (L120) נמצא שבר של קנקן הלניסטי (איור 3:12). כ-10 מ' מצפון למערה נמצא מטבע של אגריפס הא' (41/2 לסה"נ; ר"ע 158013). בהצטברויות במערה נמצאו מעט מאוד שברי עצמות של בעלי חיים שנסחפו לתוכה לאחר תום השימוש בה.
 
החפירה העלתה עדויות לפעילות חקלאית ולדרכי הקבורה בדרום ירושלים. זוהו גתות, בודדה ושומרה ששימשו את התושבים לייצור שמן זית ויין לשימוש ביתי. החפירה התמקדה במערת הקבורה שבה מקמרים. מערות קבורה מטיפוס זה אופייניות בירושלים ובסביבתה מהמאה הב' עד המאה הח' לסה"נ (Avni, Dahari and Kloner 2008:203). הגת, שלה מכבש קורה, היא הטיפוס השני של גתות בירושלים על פי גיבסון ואדלשטיין. בארץ התגלו מתקנים מסוג זה לייצור יין ושמן מהמאה הח' לפסה"נ, והשימוש המאוחר למתקן זה הוא בתקופה הביזנטית (Gibson and Edelstein 1985:147–149).