המתקנים נבנו על רצפה (L105) עשויה אבנים מהוקצעות בינוניות שניגשה לקיר הדרומי של החדר (W111).

מתקן 101 מלבני, ורובו נהרס לפני החפירה. שרד ממנו רק הטיח על אומנה (L114; איור 4, ליד סרגל קנה המידה).
מתקן 103 עגול, ונשתמרו ממנו שרידי טיח מעטים על תשתית רצפה 105 ועל הדופן הצפונית של קיר 111.
מתקן 104 סגלגל, ולו שני שלבים. לשלב הראשון מיוחסות דופן וקרקעית מטויחות (L121; איור 5). בשלב המאוחר הוגבהה רצפת המתקן, והותקנה רצפת טיח נוספת על מילוי של אבנים מהוקצעות גדולות וחומר מליטה. הרצפה ניזוקה מאוד אחרי הפיקוח, ולא תועדה. נראה שהגבהת רצפת המתקן נעשתה כאשר נבנו מתקנים 101 ו-103.
למתקן 117 מתאר שאינו סדור. נשתמרו ממנו רק הקרקעית ושרידי טיח על אומנה (L115; איור 6).
פיר. שלושה קירות (W109 ,W108 ,W106; איור 6) שנבנו מלבנים לגובה שני נדבכים תחמו פיר מלבני; ראשיהם כוסו לאחרונה בבטון. בצפון נתחם הפיר בקיר מעוגל (W107), שרובו נמצא מכוסה בריצוף מודרני, ועל כן לא תועד במהלך החפירה. בתוך הפיר נחפר מילוי של אדמה אפורה (L118 ,L102), ובה כלי חרס מן התקופה העות'מאנית ועצמות בעלי חיים. נראה שהמילוי הוא פסולת שהושלכה אל הפיר כאשר המתקנים היו פעילים. שכבה זו עמוקה יותר מהיסודות של קירות 108 ו-109. מתחת לאדמה האפורה התגלתה רצפה מהודקת עשויה גיר כתוש (L120). על הרצפה נמצאו שרידים של רובד דק של אדמה חומה ובה עצמות בעלי חיים ושברי כלי חרס, שרובם לא אינדיקטיביים (L119; איור 7), המעידים על מפלס חיים. לאחר פירוק רצפה 120 נחשפה שכבת מילוי, אף היא של אדמה אפורה (L123), שכיסתה את שרידיו של קיר (W126) וחתמה תשתית רצפה לבנה שבה חצצים לבנים ושחורים (L127; איור 8); מילוי 123 הכיל חרסים, ובהם פך, אולי מן התקופה העות'מאנית (איור 5:11). קיר 126 נבנה מאבנים גדולות ושטוחות הדומות לאבני ריצוף, והמשיך מתחת לקיר 109 (איור 8). אין אפשרות לקבוע את זמנם של הקיר ושל התשתית.
קיר 110 (איור 4) מעוגל ובנוי אבנים גדולות ומסותתות. מאחר שהועברו דרכו צינורות והוא צופה בבטון אי אפשר היה לקבוע את היחס הסטרטיגרפי בינו לבין רצפה 105. על סמך הנתונים בתכנית שהוכנה בזמן הפיקוח ובתכנית הסופית, נראה שהקיר מתחבר לקיר 107 וכי הוא בן זמנו של הפיר.
בור מים (3.0 × 3.2 מ', 2 מ' עומק גלוי לעין). בעת עבודות השיפוץ נתגלה קמרון חביתי (L112), שקירה את בור המים של המבנה. הבור לא נחפר בשל בעיות בטיחות, אך אבני הקמרון והקיר הצפוני של המתקן (W124) נוקו ותועדו (איורים 4, 9).
מתקן 125. סמוך לכניסה למבנה התגלה מתקן עגול (L125; איור 10), מסותת היטב ועשוי אבן גיר. למתקן קרקעית שטוחה, ושרידי דופן אנכית בהיקפו. בצדו המערבי נתגלה חור עגול שניקז נוזלים ליעד לא ידוע בחדר המשתרע ממערב למתקן, אך לא נבדק. המתקן שימש כנראה חלק מתעשייה שהתקיימה במבנה בשלב מאוחר.
 
המכלול הקרמי שנתגלה בחפירה הגיע ברובו מלוקוסים לא נקיים. שברים אינדיקטיביים אחדים נאספו מהמפלס העליון של קיר 110 (L102 ו-L118), והם בעיקר מתקופות מאוחרות — ימי הביניים ואילך. מעט ממצא אינדיקטיבי מתקופות אלו נתגלה במפלס חיים 119. כן נמצאו שברים מעטים מהתקופות הרומית והאסלאמית (לא צוירו).
בכלים שזוהו קערה פשוטה (איור 1:11), שלה שפה מעוגלת נוטה פנימה; סיר בישול (איור 2:11) שלו צוואר מרוכס וסימני זיגוג בצבע אדום-חום בחלק הפנימי ועל השפה; ידית של סיר בישול עשוי ביד (איור 3:11), האופייני לתקופה הממלוכית או העות'מאנית (Avissar and Stern 2005:95, Fig. 40:4); קנקן זיר (איור 4:11) עות'מאני ממשפחת כלי עזה; פך (איור 5:11) שלו שפה משולשת וצוואר זקוף עשוי מטין כתום, אולי מהתקופה העות'מאנית (Avissar 2012:329, Pl. 10.7.3); פך או צפחת (איור 6:11) מהתקופה העות'מאנית; ושבר רעף (איור 7:11) הנושא עיטור לב, שיוצר כנראה בבית החרושת Roux במרסיי, בדומה לרעף שנתגלה בחפירות הקריה בתל אביב ותוארך לתקופה המנדטורית (ראוכברגר 2014: איור 7). קודם לחפירה נתגלו שברים של אבן רחיים מבזלת (0.04 × 0.19 × 0.20 מ'; איור 12) לא באתרם; אבן רחיים דומה נתגלתה בנס ציונה, ושם תוארכה לתקופה העות'מאנית המאוחרת (גולן 2016: איור 12).
 
בחפירה זוהו שרידים משלושה שלבים. שני השלבים הקדומים זוהו בתוך הפיר ואי אפשר לתארכם במדויק, אך נראה שאינם קדומים לימי הביניים. בשלב האחרון והעיקרי, בתקופה העות'מאנית, נשא המבנה אופי תעשייתי, והיו בו מתקנים מטויחים, מתקן אבן ומאגר מים. ייתכן שמקומה המקורי של אבן הרחיים היה היכן שממוקם הפיר; המתאר העגול של קיר 109 יכול היה לתחום מתקן כמו אבן רחיים. על סמך נתונים אלה אפשר להציע שהייתה כאן חנות לטחינת שומשום או לטחינת קמח. על פי תיעוד של וורן (וורן 316:1987–318) היו בעיר העתיקה במאה הי"ט 21 טוחני קמח, שלושה יהודים ו-18 מוסלמים, ו-32 טוחני שומשום, שלושה יוונים-אורתודוקסים ו-29 מוסלמים. ייתכן שבשטח החפירה הייתה אחת מהחנויות הללו.