מחצבות של אבני גזית

שתיים מהמחצבות נחשפו במלואן (מחצבות 13 ו-15) ושתיים נחשפו באופן חלקי (מחצבות 10 ו-86). במחצבות התגלו מדרגות חציבה (0.250.35 מ' גובה), אבנים אחדות שחציבתן לא הושלמה (למשל במחצבה 13: 0.30 × 0.30 × 0.45 מ' מידות האבן; איור 2), סימני חציבה של אבנים בשני גדלים (0.4 × 0.7–0.8 מ', 0.60–0.75 × 1.00–1.20 מ') ותעלות ניתוק (9–11 ס"מ רוחב מרבי; איור 3) הנעשות צרות ככל שהן מעמיקות. תעלות הניתוק מלמדות על אחידות בשיטת החציבה. המחצבות אינן עמוקות ונראה שהחוצבים עסקו בחציבה של שכבת אבן הנארי — שכבה דקה של גיר קשה למחצה — המתאימה יותר לבנייה. שכבת הנארי מכסה שכבה של אבן קירטון רכה יותר, ונראה שכשסיימו החוצבים לנצל את שכבת הנארי, הם לא חצבו לעומק הקירטון הרך אלא עברו לחצוב בשטח חדש. שיטה זו מסבירה את ריבוי מוקדי החציבה הניכרים ברחבי הגבעה וכן בגבעות הסמוכות. לאחר שהמחצבות יצאו משימוש הצטברה בהן אדמה שהכילה מעט חרסים. מרבית החרסים במחצבות ובגבעה כולה תוארכו לתקופות הרומית והביזנטית (המאות הא' לפסה"נ–הז' לסה"נ), אך כיוון שנסחפו למקום לאחר שהמחצבות יצאו משימוש, הם אינם מלמדים על מועד השימוש במחצבות.עם זאת, החרסים מלמדים כנראה על זמנה של הפעילות העיקרית במקום. מחצבות אבן מדורגות המיוחסות לתקופות הרומית והביזנטית מוכרות בכל רחבי האימפריה (גורזלזני תשס"ז:42). נוסף על כך, סביר להניח שהצרכנים העיקריים של אבני הגזית שנחצבו במקום היו אנשי הכפר יפיע, שהיה מיושב בתקופות אלה.
 
במחצבה 10 (L1010; כ-0.8 מ' עומק מרבי; איור 4) התגלו שתי מדרגות חציבה.
 
מחצבה 13 (L1003; כ-1 מ' עומק מרבי; איורים 2, 5) היא מחצבת חצר, הכוללת ארבע מדרגות חציבה; גודלה מתאים לעבודת פועל אחד או שניים (גורזלזני תשס"ז:40).
 
מחצבה 15 (L1004; איורים 6, 7) היא מחצבת חצר, הכוללת חמש מדרגות חציבה. במחצבה הצטברה שכבה של אדמה חומה כהה ובה אבנים (L1007), חלקן מהוקצעות למחצה. בחלק הצפוני של המחצבה התגלה ריכוז של שבבי אבנים ומעט אבנים גדולות (L1008), מהן אבן אחת מסותתת (0.20 × 0.40 × 0.45 מ'), שנחצבה כנראה במחצבה ומסיבה כלשהי הושארה במקום. שבבי האבנים הם כנראה פסולת סיתות, עדות לכך שהעיבוד הסופי של אבני הגזית נעשה במקום.
 
במחצבה 86 (L1001; איור 8) כמה אזורי חציבה רדודים (0.55 מ' עומק מרבי), וביניהם סלע אם שלא נחצב. בכל אזורי החציבה התגלתה מדרגת חציבה אחת, פרט לאזור אחד שבו התגלו שתי מדרגות.
 
כבשן סיד (אתר 69; L2001; איור 9)
נחשף כבשן חצוב בסלע (3 מ' קוטר הפתח), הסמוך לפתח של מערה; הוא נחפר רק בחלקו. השתמר רק חלקו התחתון של תא הבערה. תא הבערה דופן בחלקו באבנים, ובקרקעיתו נחצבה מדרגה היקפית היוצרת מעגל (כ-2 מ' קוטר), שעליה ניכרים סימני פיח מהשרפה. בכבשן הצטברה אדמה מעורבת באבנים. בתחתיתו נחשפה שכבה (0.8 מ' עובי) של אפר מעורב באבנים שנשרפו חלקית ויועדו לשרפה ולייצור סיד. לא נחשפו חרסים בכבשן. כבשני סיד נבנו בשיטה דומה במשך שלושת אלפי שנים, עד לשלהי התקופה העות'מאנית (ראשית המאה הכ' לסה"נ; ששון תשס"ב:38), ולכן תיארוך הכבשן קשה.
 
אזור כרייה וסיתות ראשוני של צור (אתר 74)
על פני השטח הובחן ריכוז של פריטי צור מסותתים וטבעיים מעורבים באבני גיר קטנות. בסביבה הקרובה פזורים בולבוסי צור טבעיים במגוון גדלים וכן הובחנו צלקות בסלע האם המעידות על הסרה של בולבוסי צור. נפתח ריבוע חפירה (2.5 × 2.5 מ') שנחפר עד סלע האם (1.3 מ' עומק) ונחשפו בו שלוש שכבות: שכבה העליונה (L1002) ובה צפיפות גבוהה של פריטי צור ואבני גיר ומעט סדימנט; שכבה האמצעית (L1006), הדומה לשכבה העליונה אך מכילה כמחצית מפריטי הצור; ושכבה תחתונה (L1011), ובה פריטי צור מעטים וכמות סדימנט גבוהה יחסית לשכבות העליונות. בכל השכבות נמצאו חרסים אחדים מהתקופות הרומית והביזנטית, אך אלו, חדרו כנראה פנימה ואינם קשורים לפעילות הסיתות במקום.
מרביתם של פריטי הצור נושאים פטינה ואף פטינה כפולה (איורים 10, 11), למרות זאת אפשר להבחין שהפריטים אינם שחוקים והצור הומוגני ואיכותי בצבע חום כהה. תצפיות אלה מלמדות כי סיתות הצור נעשה בקרבת מקום והפריטים המסותתים נשארו חשופים לפגעי מזג האוויר. מעל למחצית המכלול בכל שכבה הם פריטים מסותתים שאינם מזוהים (debris; טבלה 1) וגושי צור טבעיים. פסולת התעשייה (טבלה 2) כוללת נתזים, פריטים ראשוניים, להבים, סכינים שלהם גב טבעי, פסולת גרעין וגרעינים. מעל למחצית הפריטים של פסולת התעשייה בכל שכבה הם נתזים. אחריהם נפוצים הפריטים הראשוניים — נתזים ולהבים שלהם קליפה גירית המכסה מחצית או יותר מהפן הדורסלי. להבים מופיעים באחוזים נמוכים והם נפוצים יותר בשכבה 1002, על חלקם התזות משני כיוונים מנוגדים (bipolar), טכנולוגיה האופיינית לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' ולראשית התקופה הניאוליתית הקרמית. מרבית הגרעינים (טבלה 3) נועדו להפקת נתזים ולהם שטח נקישה אחד או שניים. נמצאו גרעיני להבים שלהם שני שטחי נקישה מנוגדים (bipolar; איורים 12; 2:13, 3), בהתאם לנוכחות הלהבים המעידים על שימוש בטכנולוגיה זו. כמו כן, נמצאו גרעיני לבלואה ודמויי לבלואה (איור 14), גרעינים שאופן התזתם דומה לזה של גרעינים דיסקואידליים (איור 15), גרעין להבונים, גרעינים אמורפיים, גרעינים שבורים, גרעין על נתז וגרעינים בשלבי הכנה ראשוניים (פרה-פורם; איורים 10, 16). פריטי פסולת הגרעין שכיחים, אך רק אחדים מהם הוגדרו להבי כרבולת או טבלות גרעין, שהם תוצר של הפקת להבים, דבר התואם את השכיחות הנמוכה של גרעיני הלהבים. בשכבה 1002 שכיחים יותר פריטי פסולת הגרעין מהגרעינים, ואילו בשכבה 1006 היחס הוא הפוך. שכיחות הכלים (טבלה 4) נמוכה מאוד; בשכבות 1002 ו-1006 הם אחוז אחד בקירוב מכלל הפריטים, והם כוללים בעיקר נתזים משובררים. כן נמצאו שני להבים משובררים, האחד נושא התזות משני כיוונים מנוגדים (bipolar; איור 1:13), וכלים דו-פניים — חלקם בשלבי הכנה ראשוניים (roughouts; איורים 11, 17) — כנראה כילפות. אחד הכלים הדו-פניים הוכן על גרעין להבים שלו שני שטחי נקישה מנוגדים (ר' לדוגמא, איור 3:12).

 

טבלה 1. פריטי הצור לפי שכבות

הפריטים
L1002
L1006
L1011
N
%
N
%
N
%
פסולת תעשייה
497
34.0
259
27.7
20
41.7
כלים
16
1.1
7
0.7
-
-
לא מזוהים (Debris)
950
64.9
670
71.6
28
58.3
סה"כ
1463
100
936
100
48
100

 

טבלה 2. פסולת התעשייה

הפריטים
L1002
L1006
L1011
N
%
N
%
N
%
פריטים ראשוניים
97
19.5
57
22.0
2
10
נתזים
287
57.7
140
54.0
13
65
להבים
18
3.6
3
1.2
-
-
סכינים שלהם גב טבעי
7
1.4
2
0.8
-
-
פסולת גרעין
46
9.3
21
8.1
1
5
גרעינים
42
8.5
36
13.9
4
20
סה"כ
497
100
259
100
20
1001

 

טבלה 3. הגרעינים

שטחי נקישה/סוג הגרעין
תוצר
L1002
L1006
L1011
שטח יחיד
נתזים
11
10
3
מעורבב (נתזים ולהבים)
1
2
-
שני שטחים
 
נתזים
5
4
-
להבים
4
3
-
להבונים
1
-
-
שטחים מרובים
נתזים
1
5
-
מעורבב
2
-
-
לבלואה
2
3
-
דמוי דיסקואידלי
2
3
-
על נתז
1
1
1
גוש צור שנוסה
5
2
-
שבור
2
3
-
אמורפי
3
-
-
פרה-פורם
2
-
-
סה"כ
42
36
4

 

טבלה 4. הכלים

טיפוס כלי
L1002
L1006
נתז משוברר
12
3
להב משוברר
-
2
שקערורית/משונן
1
1
נקר
-
1
דו-פני/דו-פני בשלבי הכנה ראשוניים
3
-
סה"כ
16
7

 

בולבוסי הצור שנמצאו בסביבת האתר לצד השכיחות הגבוהה של פסולת התעשייה, ופריטים ראשוניים וגרעינים בפרט, מיעוט הכלים וכלים בשלבי הכנה ראשוניים מלמדים כולם כי זהו אזור כרייה וסיתות ראשוני של צור. גרעיני הלבלואה ודמויי הלבלואה מעידים כי האתר החל לשמש בתקופה הפליאוליתית התיכונה. הפקת להבים בהתזה משני כיוונים מנוגדים (bipolar), טכנולוגיה הבולטת באתר, מלמדת שעיקר השימוש בו היה במהלך התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' ו/או בראשית התקופה הניאוליתית הקרמית. כילפות שימשו אמנם בתקופה הניאוליתית, אך בעיקר בתקופה הכלקוליתית, ועל כן ייתכן שהאתר שימש גם במהלך התקופה הכלקוליתית. אפשרות למחקר המשך היא בדיקת הקשר בין אזור הכרייה והסיתות ביפיע לבין אתרים ניאוליתיים בסביבה, כגון כפר החורש, עין ציפורי ויפתחאל.