שטח AB (איורים 2, 3)

התקופה ההלניסטית. בבור בדיקה קטן מאוד התגלו מתחת לשכבה הרומית שתי אבני בנייה מסותתות ושחוקות מגיר, שהיו חלק מקיר (W114) שהושתת הישר על סלע האם הלא מיושר. על סלע האם ליד הקיר (L115 ,L113) התגלו שברים אחדים של קנקני שק בגוון לבנבן וצלהב (איור 1:4), המתוארכים לתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ). כן התגלה על סלע האם (L115) גוש קטן של סיגי ברזל (9 ס"מ קוטר). נראה שקיר 114 היה חלק ממבנה מהתקופה ההלניסטית.
 
התקופה הרומית. מעל השרידים מהתקופה ההלניסטית התגלו שני קירות רחבים (W107 ,W105), היוצרים פינה, וסמוך אליהם שני קטעי רצפות של אדמה מהודקת (L112 ,L110), כנראה חלק ממבנה נרחב. על הרצפות התגלו כמה עצמות בקר וצאן ושברים אחדים של כלי חרס ממשפחת כלי כפר חנניה מהתקופה הרומית, ובהם קערה (טיפוס B1; איור 2:4) וסיר בישול (טיפוס A4; איור 3:4). הממצא הקרמי מתארך את המבנה לתקופות הרומית הקדומה והתיכונה (שלהי המאה הא'–המאה הג' לסה"נ). על רצפה 110 התגלה מטבע אוטונומי יחיד שנטבע בצור (93/4–195/6 לסה"נ; ר"ע 158244), המחזק את תיארוך הממצא הקרמי.
 
התקופה הביזנטית. מעל שרידי הבנייה מהתקופה הרומית התגלה קיר אבן (W103), ואליו קשורה רצפה של אדמה מהודקת וחלוקי נחל קטנים (L106 ,L102). הנדבך העליון שהשתמר מקירות 105 ו-107 מהתקופה הרומית שולב ברצפה זו ויצר אזור מרוצף אבן. על הרצפה ובהצטברות שמעליה (L106 ,L104 ,L102) התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ), ובהם קערות LRRW (איור 4:4, 5), קערות פשוטות ואגנים (איור 6:4), קדרות בישול רבות (איור 7:4), סירי בישול (איור 8:4) וקנקנים (איור 9:4, 10). עוד התגלו על הרצפה ובהצטברות שמעליה כמה עצמות ושיניים של בקר, חפץ קטן עשוי מחמר ובו חור, כנראה משקולת נול (איור 11:4), כמה שברים של קערות מורטריה מבזלת (איור 12:4), שבעה מטבעות (להלן), מסמר ברזל, שברים אחדים של כוסות זכוכית וכוסות יין מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, כמה אבני פסיפס לבנות גדולות ושברים אחדים של רעפים. משבעת המטבעות שהתגלו זוהו שישה: מטבע של קונסטנטינוס הב' (351–361 לסה"נ; ר"ע 158243), פוליס של  אנסטסיוס הא' (507–512 לסה"נ; מטבעת קונסטנטינופול; ר"ע 158239), פוליס של יוסטיניאנוס (537–539 לסה"נ; נטבע באנטיוכיה; ר"ע 158238), פוליס ערבי-ביזנטי (645–670 לסה"נ; ר"ע 158242), פוליס של קונסטנס הב' (עם כיתוב אסלאמי 'טייב'; 666–668 לסה"נ; נטבע בקונסטנטינופול; ר"ע 158241) ופלס אסלאמי (675–680 לסה"נ; נטבע בטבריה; ר"ע 158240). הממצאים, ובהם כלי הבישול הרבות, שברי המורטריה מבזלת ועצמות בעלי החיים, מלמדים כנראה שאזור זה היה חצר של מבנה מהתקופה הביזנטית, ובה נערכו בישול ועבודות בית אחרות. שלושת המטבעות המאוחרים ביותר מלמדים כי חצר זו המשיכה לשמש, או לפחות הייתה נגישה, עד סוף המאה הז' לסה"נ.
 
שטח AC
השטח נפתח בקצה הצפוני של המגרש המיועד לבנייה, ורובו נמצא מכוסה בשכבה עבה של פסולת בת ימינו (1.2 מ' עומק ממוצע); השרידים הקדומים בשטח זה היו מעטים. רק בקצה הצפוני של השטח נחשפה שכבה דקה של שרידים קדומים הישר מתחת לפני השטח ועל סלע האם, ללא שכבת פסולת מודרנית. סלע האם משתפל מטה מצפון לדרום, ויש בו שקעים קטנים שנוצרו מבליה של מי נגר עילי בסלע (איור 5). סלע האם הלא אחיד כוסה בשכבה דקה של אבנים קטנות (0.1 מ' קוטר) ואדמה, שיישרה ופילסה את הסלע ויצרה מפלס חיים פתוח. שכבה דקה זו נמשכה מעבר לגבולות החפירה לצפון ולמזרח. בשכבה זו, על סלע האם ובשקעים, התגלו כמה שברי כלי חרס, שברים של קערת שחיקה מבזלת ומעט שברים של עצמות בעלי חיים. שברי כלי החרס (לא צוירו) מתוארכים ברובם לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ) ובמקצתם לראשית התקופה הביזנטית (שלהי המאה הד' והמאה הה' לסה"נ). נראה כי המפלס הותקן בהתקופה הרומית הקדומה, ונותר חשוף גם בתקופה הביזנטית.
 
שרידי הבנייה מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית שנחשפו בשטח AB מלמדים שבתקופות אלה עמדו מבנים במורד הדרומי-מזרחי של גבעת כרם א-ראס, ועל כן השטח המיושב שהיה מוכר עד כה מתרחב מעט לדרום-מזרח (ר' איור 1). שטח החפירה המצומצם מונע הבנה של תכנית המבנה ואופיו. שלושת המטבעות בני המאה הז' לסה"נ שהתגלו באזור זה מלמדים שבכרם א-ראס הייתה נוכחות בשלהי התקופה הביזנטית, זאת למרות שחפירות קודמות לימדו על נטישה של היישוב בתחילת המאה הו' לסה"נ (Alexandre forthcoming).
מפלס החיים הפתוח בשטח AC, המתוארך לתקופה הרומית הקדומה ואולי אף לתקופה הביזנטית, שימש כנראה חצר או שטח פתוח בשולי היישוב, שם התקיימו פעולות לעיבוד תוצרת חקלאית. לאור ממצאים אלה ברור כי נחוץ מחקר ארכיאולוגי נוסף בסביבה הקרובה כדי להבהיר מהם הגבולות המזרחיים של היישוב בכרם א-ראס בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית.