נחפרו 14 נקודות ארכיאולוגיות (איור 2): שתי גתות, שמונה ספלולים, אגן שבור, חציבות בסלע ושני ריכוזי צור.

גתות. נחפרו שתי גתות פשוטות חצובות בסלע האם (איור 2: F14 ,F10). בשתי הגתות, בדופן שלצד משטח הדריכה, נחצב חור מפולש, ייתכן ששימש להתקנת אמצעי עזר בתהליך הפעלת הגת. על הגתות הצטברה אדמה חרסיתית שהכילה חרסים שחוקים אחדים, שנראה כי נסחפו לאתר.
לגת 10 משטח דריכה (L119; כ-1.85 מ' אורך, 1.9 מ' רוחב, 0.25 מ' עומק מרבי; איורים 3, 4), שמתארו מלבני-סגלגל, והוא נוטה לתעלה (0.1 × 0.7 מ', 8 ס"מ עומק), שהוליכה אל בור איגום סגלגל (L120; כ-1.4 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב, 0.5 מ' עומק מרבי), שבמרכזו שקערורית שיקוע (0.3 מ' קוטר, 4 ס"מ עומק).
לגת 14 משטח דריכה (L121; כ-2.75 מ' אורך, 3.3 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק מרבי; איורים 5, 6), שמתארו מלבני-סגלגל, והוא נוטה מערבה. בדופן המערבית של משטח הדריכה נחצב חור מפולש (0.15 × 0.25 מ') שהוליך אל בור איגום סגלגל (L122; כ-1.2 מ' אורך, 1.05 מ' רוחב, 1 מ' עומק מרבי). הבור דופן בשכבת טיח (0.5 ס"מ עובי ממוצע), ששולבו בה חרסים — שברים של קנקני זיר המתוארכים לתקופה העבאסית (איור 1:7, 2) — בדומה לגת סמוכה שנחפרה (ספיבק 2010).
ספלולים. הספלולים (איור 2: F13 ,F9 ,F8 ,F6–F4 ,F2 ,F1) נחצבו במחשופי סלע (0.4 מ' קוטר ממוצע, 0.2 מ' עומק ממוצע). בשניים מהם (F9 ,F8; איור 4) נתגלתה שקערורית רדודה החצובה במרכזם (7 ס"מ קוטר ממוצע, 2 ס"מ עומק ממוצע). בכל הספלולים נמצאה הצטברות של אדמת סחף חרסיתית.
אגן. נתגלה שבר של אגן מלבני (F3; כ-0.35 × 0.55 מ', 0.25 מ' עומק; איור 3:7), עשוי מאבן, לא באתרו.
חציבות בסלע. זוהו חציבות של תעלות בסלע (2 × 6 ס"מ, 4 ס"מ עומק), כנראה הכנה לניתוק אבן מהסלע שלא הושלם.
ריכוזי צור. תועדו שני ריכוזים של צור טבעי (F12 ,F11) בתוך מחשוף סלע: בולבוסים, גושים וחתיכות צור. בעת חשיפתם ובסביבתם הקרובה פונתה הצטברות של אדמת סחף חרסיתית ובה שברי צור ופריטי צור מסותתים שאינם באתרם, המתוארכים לפי מחקרי עבר באזור מודיעין לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (ספיבק 2012א).
 
תוצאות החפירה תואמות את ממצאי חפירות העבר בשטחים הקרובים, שבהן נחפרו מתקנים חקלאיים בעורף היישובים הסמוכים, ומכאן שבאזור הייתה פעילות חקלאית ענפה בתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה וקרוב לוודאי שהמתקנים היו פעילים לפחות באחת מתקופות אלו. תיארוך גת 14 לתקופה העבאסית מאשר הנחה זו. ייתכן והגת קדומה יותר ובתקופה האסלאמית הקדומה הוסבה לייצור תוצרת שאינה יין.