בקיץ 2014 נערכה חפירת הצלה מצפון לנחל שובל ומדרום לצומת דבירה (הרשאה מס' 7178-A; נ"צ 17967/59155; איור 1), לקראת הרחבת כביש 40 ושילובו בכביש 6. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל בע"מ, נוהלה על ידי י' עבאדי-רייס (צילום), בסיוע א' אזולאי (ניהול שטח), י' אלעמור (מנהלה), א' האג'יאן ומ' קאהן (מדידות וסרטוט), ד' ייגורוב (בדיקות מקדימות) וד' ורגה, א' שמואלי וח' טורגה (ייעוץ).
נפתח שטח חפירה (כ-10 × 50 מ'; איור 2) בראש גבעה ובמדרונותיה הצפוני והדרומי, מצפון לאפיקו של נחל שובל וממערב לכביש 40. התגלו שרידי יישוב מהתקופה העבאסית (סוף המאה הח' והמאה הט' לסה"נ), ובו הובחנו כמה שלבי בנייה. מסקירת פני השטח נראה כי האתר נמשך למערב. השרידים באתר נפגעו בעבר בעבודות תשתית.
בכמה חפירות שנערכו במרחק של פחות מקילומטר אחד מדרום לחפירה, מדרום לאפיקו של נחל שובל, התגלו ממצאים מהתקופה הרומית הקדומה ושרידי יישוב משלהי התקופה הרומית ומהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (
ישראל 1991;
דניאל 2005;
פארן 2008; הרשאה מס' 6362-
A).
נחשפו שרידים של שלושה מבנים מלבניים (1–3) בציר צפון–דרום וכן חצרות ובהן מתקנים. קירות המבנים נבנו מאבני קירטון ורצפותיהם עשויות מאדמה מהודקת. במבנה 1 (5 × 12 מ') התגלו קירות מחיצה פנימיים (W126 ,W123; איור 3), שתחמו חדרון קטן. כן התגלו במבנה 1 קירות (W176 ,W120), שנבנו על אדמה שהצטברה מעל הרצפה המקורית, ועל כן נראה כי קירות אלה שייכים לשלב מאוחר במבנה. צמוד למבנה 1 מצפון נחשפה חצר, ובה בור אחסון דמוי פעמון (L170; כ-2 מ' עומק; איור 4). נראה כי בשלב כלשהו מולא הבור באדמה ויצא מכלל שימוש. לאחר שהבור יצא משימוש נבנו בחצר שני טבונים (איור 5). מבנה 2 (כ-9 × 12 מ') נבנה סמוך מאוד למבנה 1 ממערב. בפינה הצפונית-מזרחית של המבנה התגלה טבון. מרכזו של המבנה נהרס בחפירת בור (L115); בבור התגלו ממצאים מהתקופה האסלאמית הקדומה המתארכים את זמן חפירתו. מבנה 3 (כ-7 × 10 מ') נבנה בהמשכו של מבנה 1 לצפון.
בחפירה התגלה מכלול קרמי אחיד, המתוארך כולו לתקופה העבאסית; אי אפשר לזהות בו שלבי משנה. במכלול קערות, חלקן מעוטרות, ספלים, קדרות, סירי בישול, פכים (איור 6), צפחות ונרות, ובהם כלי ח' מפג'ר (איורים 7, 8). עוד התגלו באתר שלושה לוחות משחק מאבן (איור 9), כלי עבודה מאבן, פריטי זכוכית ומתכת.
נראה כי שרידי המבנים שהתגלו באתר שייכים ליישוב כפרי מהתקופה העבאסית. הממצאים במבנים מלמדים שהתושבים במקום היו אמידים וכי היו להם קשרים הדוקים עם המרכז העירוני של התקופה ברמלה. המכלול הקרמי שהתגלה בחפירה קטן יחסית למכלולים קרמיים באתרי יישוב אחרים בני התקופה ואף אינו כולל קנקני אגירה הנפוצים באתרי יישוב אחרים, ועל כן נראה כי היישוב באתר נעזב באופן מסודר ומתוכנן.
דניאל ז' 2005. נחל שובל. חדשות ארכיאולוגיות 117.
ישראל י' 1991. נחל שובל. חדשות ארכיאולוגיות צז:82–83.
פארן נ"ש 2008. נחל שובל. חדשות ארכיאולוגיות 120.