1 (נ"צ 201085/643318). במדרון סלע נחצב קבר, שבחזיתו חצר מלבנית (1.75 × 2.00 מ'; איורים 2, 3). לקבר פתח חצוב, שמעליו קטע מסותת בעדינות (1 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק). 4 מ' צפונה-מערבה נחשפה גת פשוטה חצובה במשטח סלע משופע, שלה משטח דריכה (2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) המתנקז אל בור איגום (0.75 מ' קוטר, 0.7 מ' עומק מרבי).

2 (נ"צ 201071/643585). במשטח סלע נחשפה חצר (2.9 × 4.6 מ'; איורים 4 ,5), שחציבתה לא הושלמה ובמרכזה נותר גוש סלע. סביב גוש הסלע חצובות תעלות ניתוק, שמהן אפשר לשער את גודל האבנים שנחצבו (0.35–0.40 × 0.35–0.40 מ'). מתעלת ניתוק (0.9 מ' עומק), שבדרום המשטח, הוצאו שתי שורות של אבנים. בצפון-מזרח המשטח אפשר להבחין בחציבה רדודה בזווית ישרה, במקום של פינת החצר — עדות לתכנון מוקדם. במערב החצר חצובה חזית כניסה לקבר (2.5 מ' גובה) — שלושה משטחים רבועים המסותתים זה בתוך זה אל תוך פני הסלע ופתח מקומר (0.8 מ' קוטר) לקבר. פנים הקבר לא נחפר, אך הוא דומה בתכניתו לקברים מתקופת הבית השני. 
3 (נ"צ 200945/643168). בחזית מערה חצוב מבוא (2 מ' אורך) שהוביל לפתח (1.3 × 1.2 מ'), שאליו יורדות שתי מדרגות בנויות מלוחות אבן מסותתים (0.4 × 1.0 מ') ועוד מדרגה חצובה בסלע גיר רך. המערה לא נחפרה ולכן אין אפשרות לתארכה או לקבוע אם שימשה לקבורה. כ-0.5 מ' ממזרח למדרגות חצוב אסם סגלגל (1.00–1.25 מ' קוטר, 1 מ' עומק), קדום כנראה למדרגות ולמערה.
4 (נ"צ 201016/643290). במשטח סלע המשופע דרומה חצובה גת, ולה משטח דריכה (0.10–0.35 מ' עומק; איור 6) המתנקז לבור איגום (0.5 מ' עומק). מצפון לגת נמצא ספלול (0.5 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) וממזרח לו ספלול אחר (0.25 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק). ממערב לגת נמצא משטח רבוע רדוד (0.15 מ' עומק), כנראה ששימש לאחסנת ענבים לפני הדריכה. סביב הגת זוהו שלוש חציבות או פתחים טבעיים שהובילו לחלל תת-קרקעי שנמצא תחת משטח הסלע שבו חצובה הגת.
5 (נ"צ 200972/643425). במשטח סלע המשופע דרומה חצובה גת, ולה משטח דריכה (0.5 מ' עומק מרבי; איור 7) ובור איגום (0.5 מ' עומק). בפינה הצפונית-מערבית ובדופן הצפונית של משטח הדריכה שרדה שכבת טיח כהה ובה גריסי אבן, המתוארכת לתקופה הרומית הקדומה. במרכז משטח הדריכה נותרו שרידי ספלול (0.15 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק). 
6 (נ"צ 201016/643355). במשטח סלע המשופע דרומה חצובה גת ולה משטח דריכה (2.7 מ' קוטר; איור 8) המתנקז דרך שני חורי ניקוז חצובים (0.15 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) לבור איגום מלבני, שדופנו הדרומית הרוסה. ממזרח לגת חצוב ספלול (0.3 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק), ששימש כנראה בתהליך הפקת היין.
7 (נ"צ 201062/643558). במשטח סלע המשופע צפונה חצובה גת, ולה משטח דריכה (0.3 מ' עומק מרבי; איורים 9, 10) המתנקז דרך מעבר חצוב (0.15 מ' קוטר, 0.1 מ' רוחב) לבור איגום מלבני (0.9–1.1 מ' עומק). משני צדי בור האיגום חצובות מגרעות מלבניות קטנות (0.05 × 0.10 מ'), ששימשו אולי בסיס לציר המכסה שכיסה את הבור. בדופן הצפונית של בור האיגום נחצב שקע רדוד (0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק), שנפתח אל הבור ואולי שימש לריכוז ענבים שנדרכו, כדי למצות מהם את מרב התירוש. אפשר שעוד כמה חציבות ושקעים טבעיים שזוהו סביב משטח הדריכה שימשו למגוון צרכים בתהליך הפקת היין. מצפון לגת נמצא ספלול (0.2 מ' קוטר, 0.14 מ' עומק).   
8 (נ"צ 201019/643528). על משטח סלע מוגבה חצובה גת, ולה משטח דריכה (1.5 × 1.8 מ') החצוב במדרון סלע טבעי ומתנקז לבור איגום סגלגל (1.10–1.25 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק). 0.3 מ' ממערב לבור האיגום נחצב ספלול רדוד (0.5 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) הנפתח לבור האיגום, כנראה שימש למיצוי תירוש נוסף מהענבים הדרוכים.
9 (נ"צ 200862/643568). במשטח סלע המשופע צפונה חצובה גת, ולה משטח דריכה מלבני (0.3 מ' עומק; איור 11) המתנקז לבור איגום קטן (0.3–0.4 מ' קוטר, 0.6 מ' עומק). ייתכן שבור חצוב סמוך (0.4 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) שימש להצללת התירוש.
10 (נ"צ 200988/643405). במשטח סלע המשופע דרומה חצובה גת רבועה, ולה משטח דריכה (0.45 מ' עומק מרבי; איור 12) שבמרכזו ספלול (0.2 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק) ששימש לניקוז. תעלה חצובה (0.10–0.15 מ' קוטר, 0.4 מ' אורך) חיברה בין המשטח לבין בור איגום רבוע (0.9 מ' עומק מרבי), שבבסיסו בור שיקוע (0.15 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). בדופן הדרומית של משטח הדריכה, סביב בור האיגום, זוהתה חציבה רדודה (0.1 מ' עומק), אולי תשליל של קיר הפרדה (1.9 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב). מצפון ומדרום לגת נחצבו שתי תעלות הטיה למי נגר. התעלה הצפונית הוליכה מים לבור האיגום; ייתכן שהמים שימשו להשקיית עדרי הצאן בקיץ.
11 (נ"צ 200986/643547). במחשוף סלע המשופע מזרחה חצובה גת, ולה משטח דריכה (0.2 מ' עומק מרבי; איור 13). במקביל לדופן המזרחית של המשטח חצובה תעלה רדודה (0.2 × 2.5 מ', 5 ס"מ עומק) שממנה יוצאת בניצב תעלה נוספת (0.1 × 0.7 מ', 0.1 מ' עומק) שהוליכה את התירוש אל בור איגום (0.95 מ' עומק). בפתח הבור חצוב מעין מרזב (0.2 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב) ובצדו הצפוני מדף סלע (0.15 מ' רוחב) שנועד אולי לתמוך בכיסוי שהיה מעליו.
12 (נ"צ 200961/643443). במשטח סלע חצובה גת, ולה משטח דריכה רבוע (0.2 מ' עומק; איורים 14, 15) ובור איגום (0.6 מ' עומק). בקרקעית בור האיגום חצוב בור קטן (0.15 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) לניקוז תירוש שנאסף. בתחתית בור האיגום נמצאה אבן גיר עגולה (0.3 מ' קוטר, 0.8 מ' אורך), כנראה משקולת למיצוי ענבים שנדרכו. בשולי הגת חורים אחדים חצובים בסלע (0.15 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק), שנועדו אולי לעמודי עץ שתמכו בקירוי ארעי, שהצלה על הגת ועל העובדים בה.
13 (נ"צ 200881/643568). על משטח סלע (1.7 × 2.3 מ'; איור 16) חצובה גת, ולה משטח דריכה רבוע (1 × 1 מ', 5 ס"מ עומק) ובור איגום סגלגל (0.5–0.6 מ' קוטר, 0.1–0.3 מ' עומק).
14 (נ"צ 200818/643052). על משטח סלע חצובה גת, ולה משטח דריכה (1.80 × 2.15 מ', 0.4 מ' עומק מרבי) ובור איגום סגלגל (0.8–1.0 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק) שבתחתיתו ספלול סגלגל (0.25–0.35 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). כ-3 מ' דרומה חצובים שני ספלולים: סגלגל (0.2–0.5 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק) ועגול (0.2 מ' קוטר ועומק).
15 (נ"צ 200962/643161). בסלע חצובה גת, ולה משטח דריכה מלבני (3.4 × 3.8 מ', 0.3–0.9 מ' עומק), שבמרכזו שרדו שני קטעי טיח, כנראה ביזנטי. בדופן הדרומית של משטח הדריכה (0.5 מ' מתחת לקצה העליון) חצוב מעבר (0.2 מ' קוטר) שהוביל לבור איגום גדול (0.9 × 1.3 מ', 1.2 מ' עומק). בדופן המזרחית של משטח הדריכה נמצא מתקן רבוע (0.9 × 0.9 מ', 0.4 מ' עומק) שחציבתו לא הושלמה.
16 (נ"צ 201095/643044). על משטח סלע חצובה גת, ולה משטח דריכה קטן (1 × 1 מ', 0.1 מ' עומק) המתנקז לבור איגום סגלגל (1.5–2.0 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק), שבתחתיתו ספלול לניקוז תירוש (0.5 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). ממזרח לגת חצובים שני ספלולים (0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק).
17 (נ"צ 201086/642986). על משטח סלע המשופע קלות מערבה חצובה גת, ולה משטח דריכה (2.3 × 2.8 מ', 0.25 מ' עומק מרבי). המשטח מתנקז לבור איגום סגלגל (0.75–1.20 מ' קוטר, 0.7 מ' עומק), שבתחתיתו ספלול (0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). מצפון לגת נמצאו שלושה ספלולים (0.15 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק).
18 (נ"צ 200997/643310). על משטח סלע נמצאו שרידי שומרה (3.0 × 3.5 מ') הבנויה מאבנים (0.6 × 0.8 × 1.2 מ' גודל מרבי). במרכז השומרה מילוי של אבנים קטנות (0.25 מ' גובה) ומתחתיו הסלע.
19 (נ"צ 201080/643353). על משטח סלע מוגבה נמצאו שרידי מבנה שומרה (4.7 × 5.0 מ') שהשתמר לגובה נדבך אחד. המבנה בנוי מאבנים (0.7 × 0.7 × 0.9 מ' גודל מרבי) שתחמו תשתית מעפר ומאבנים קטנות. נמצאו מעט חרסים מהתקופה ההלניסטית.
20 (נ"צ 200874/643561). על משטח סלע ישר הושתתה שומרה (4.3 × 4.6 מ'; איור 17) הבנויה מאבני שדה גדולות (0.6 × 0.7 × 1.0 מ'). כנראה שהכניסה אליה הייתה דרך פתח (0.7 מ' רוחב) בקיר המערבי.
21 (נ"צ 200923/643421). נחשפה שומרה (3.6× 4.3 מ'; איור 18) בנויה מאבני שדה גדולות (0.7 × 1.0 מ') ובינוניות (0.5 × 0.7 מ') ללא חומר מליטה. שרד ממנה נדבך אחד (1 מ' גובה מרבי) מעל משטח סלע. הקיר המזרחי של השומרה הוא חלק מקיר ארוך (כמה עשרות מטרים) הבנוי בציר צפון–דרום, ששימש כנראה גדרה.
22, 23 (נ"צ 200803/643049, 201098/643044). תועדו שני בורות מים, שלא נחפרו למלוא עומקם ואי אפשר לתארכם.
כן התגלו ספלולים רבים בשישה מקבצים, ששימשו אולי את תושבי האתר הסמוך, מהתקופה הכלקוליתית (ון דן ברינק 2005); ותועדו 13 ערמות סיקול וגלי אבנים, המעידים על עיבוד חקלאי אינטנסיבי שבו נוצלו מטליות קרקע שנצברה בין משטחי הסלע. כל ערמות האבנים הונחו על משטחי סלע שאי אפשר היה לנצלם לחקלאות. בחתכים שנעשו באחת הערמות נמצאו חרסים מהתקופה החשמונאית ובאחרת — מהתקופה הביזנטית.
 

המתקנים הרבים שהתגלו בחפירות מתחם בוכמן שייכים כנראה לעורף החקלאי של ח' חדת וח' אום אל-עומדאן הסמוכות. מתקנים דומים נחשפו בעקבות עבודות פיתוח בשפלת לוד. הגתות הרבות מעידות כי הענף המרכזי היה גידול גפנים להפקת יין.