בחלק הדרומי של הריבוע, בעומק של כ-2.5 מ' מפני השטח, נחשפה שכבה של אדמה ואבנים שמתארן לא סדור (כ-1 מ' רוחב, 1.0–1.2 מ' עובי; איורים 2, 3); שולי שכבת האבנים אותרו גם בצפון הריבוע (L106 ,L105). בחתכי בדיקה שנחפרו (L107 ,L103 ,L102) נחשף קיר אבנים בן שני נדבכים (W101; איור 4), שעליו הונחה שכבת האבנים. מעל שכבת האבנים נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה הצלבנית (המאה הי"ג לסה"נ). ייתכן כי קיר 101 נבנה במטרה לשמש קיר תמך.

 

בחתכי הבדיקה 102 ו-103 נמצאו חרסים אחדים מן התקופה ההלניסטית, בהם ידיות רודיות ושברי קערות מטיפוס סיגילטה מערבית. בתחתית שכבת האבנים נמצאו חרסים אחדים מן התקופה הביזנטית. עיקר הממצא הקרמי מתוארך לתקופה הצלבנית (המאה הי"ג לסה"נ). נמצאו קערת אפייה (איור 1:5) וסיר בישול (איור 2:5) שלהם דופן עבה וזיגוג חום; כלים אלה שייכים לקבוצת BE.CW.2, מוצאם בביירות והם היו נפוצים באגן המזרחי של הים התיכון במאה הי"ג לסה"נ (Stern 2012:42–44). עוד נמצאו קערה מזוגגת בירוק וצהוב (איור 3:5) שיובאה מנמל סן סמיון שבצפון סוריה, וכמוה נמצאו במגוון חפירות בעכו (Stern 2012:57–58, NSY.GL.4); וכן שתי קערות מזוגגות מטיפוס מונוכרום (איור 4:5, 5), חלק ממכלול גדול של כלי יבוא מקפריסין שנמצאו בכמויות גדולות בעכו, והיו נפוצות מאוד גם באתרים בני התקופה ברחבי ארץ ישראל (Stern 2012:60–61, CY.GL.3). עוד נמצא שריד של פריט אבן מפוסל (איור 6:5) קשה לזיהוי, אולי חלק מלבוש, ואי אפשר לקבוע אם הוא צלבני או מאוחר. בין אבני קיר 101 נמצא מטבע של אנטיוכוס הג' מהשושלת הסלווקית שנטבע בצור (223–187 לפסה"נ; ר"ע 106774).

 

ממצא החרסים מהתקופות ההלניסטית והביזנטית מעיד על התפשטות העיר מזרחה, לא הרחק משרידי התיישבות (Hartal 1997) וממנזר (הרשאה מס' 5639-A) שנחפרו בעבר. השרידים הצלבניים שנחשפו בחפירה יחד עם שרידי החפיר ושרידי מבנים צלבניים (בועז ומלוני 2005) שנחשפו בחפירות קודמות מעידים שבתקופה הצלבנית ההתיישבות התרחבה מזרחה.