בחודש יוני 2014 נערכה חפירת הצלה בח' אל-בירה, שבאזור התעשייה הצפוני של שוהם (הרשאה מס' 7151-A; נ"צ 196489-97/658476-88; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון א' יהב, נוהלה על ידי י' אלישע, בסיוע י' עמרני (מנהלה), ר' מישייב ור' לירן (מדידות וסרטוט), ח' בן-ארי (GPS), א' פרץ (צילום), פ' גנדלמן (כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור), ו' אשד (אנתרופולוגיה פיזית) וכן ג' יטאח וע' עזב.
נחשפו מחצבה ומערת קבורה גדולה המתוארכת לתקופות הרומית והביזנטית (איור 2). בח' אל-בירה נערכו בעבר סקרים וחפירות והתגלו שרידי יישוב וממערב לו אזור חקלאי (אלישע 2014).
נחפרה מחצבה (L100; כ-6 × 8 מ', 1.5 מ' עומק; איור 3), ובה ניכרים סימני חציבה של אבנים ותעלות ניתוק (כ-1 × 2 מ' מידות האבנים). במחצבה התגלו שברי כלי חרס, ובהם קנקן מהתקופה הרומית הקדומה (איור 3:4), קערת LRC מהמאה הה' לסה"נ (איור 4:4) וקנקנים (איור 7:4–9) מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).
בדופן הסלע האנכית, המערבית, של המחצבה נחצב פתחה (0.5 × 0.6 מ') של מערת הקבורה. הפתח מוביל אל חדר קבורה, שבמרכזו נחצב בור עמידה (L101 ;כ-2.0 × 2.7 מ', 0.7 מ' עומק) ובכל אחת מדופנותיו הצפונית, הדרומית והמערבית נחצבו ארבעה כוכי קבורה (L113–L102; כ-0.5 × 1.8 מ' בממוצע; איורים 5–8). המערה נשדדה בעבר והתמלאה במהלך השנים באדמת סחף כהה. בשל חשש מהפגנות של חרדים נגד החפירה נחפרו רק הכוכים המערביים וחלק מבור העמידה. הכוכים שבדופן המערבית נפגעו בעבודה של כלי מכני במקום. על פי דמיון למערות קבורה דומות שלהן כוכים (
לוי תשמ"ח), נראה כי אל בור העמידה הובילו מדרגות. בבור העמידה התגלו שברים של גלוסקמות מאבן גיר רכה מעוטרות ברוזטות (איור 1:9–4), ממצא קרמי ועצמות אדם. גלוסקמות דומות מאבן גיר שעוטרו ברוזטות תוארכו לתקופה הרומית הקדומה (
Vitto 2000). הממצא הקרמי כולל שברים של קנקנים (איור 1:4, 2) מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ עד למאה הא' לסה"נ) וכן קערת
LRC (איור 5:4) וקדרת
LRC (איור 6:4), המתוארכות למאה הה' לסה"נ. עצמות האדם כוללות עצמות גפיים תחתונות ושברי עצמות גולגולת של שני פרטים בוגרים לפחות.
במחצבה ובמערת הקבורה התגלה ממצא קרמי דומה, המתוארך לתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. בנוסף לכך במערת הקבורה התגלו שברי גלוסקמות מהתקופה הרומית הקדומה. נראה כי המחצבה קדומה למערת הקבורה. אי אפשר לתארך את תחילת החציבה במחצבה, אך נראה כי השימוש בה פסק בתקופה הרומית הקדומה ואז נחצבה מערת הקבורה. על סמך הממצא הקרמי מהתקופה הביזנטית נראה שהמערה נשדדה במהלך תקופה זו, אולי במאה הה' לסה"נ.
לוי י' תשמ"ח. גדרה. חדשות ארכיאולוגיות צב: 50.
Vitto F. 2000. Burial Caves from the Second Period in Jerusalem (Mount Scopus, Giv‘at Hamivtar, Neveh Ya‘aqov). ‘Atiqot 40:65–108.