הממצא הקיראמי בשטח מתוארך במקצתו לתקופה ההלניסטית המאוחרת (המאות הב'-הא' לפסה"נ; איור 4-1:3) ובעיקרו לתקופה הרומית (המאות הא'-הד' לסה"נ; איור 21-5:3). כן התגלו שברי כלי חרס אחדים מן התקופות האסלאמית הקדומה והצלבנית–האיובית. הממצא מהתקופה ההלניסטית כולל שברי מורטריום (איור 1:3), קנקנים (איור 2:3, 3) ובסיס קערה מעוטר בטביעת עלים (איור 4:3). הממצא מהתקופה הרומית כולל שברים של קערות עמוקות דומות לקדרות מטיפוס שיחין מהמאה הב' לסה"נ (איור 5:3, 6), קערות הנפוצות בבניאס במאות הב'-הד' לסה"נ (איור 10-7:3), קערה מטיפוס כפר חנניה 1A (המאות הא'-הג' לסה"נ; איור 11:3), סירי בישול מטיפוסים כפר חנניה 3A (המאה הא' לפסה"נ–המאה הב' לסה"נ; איור 12:3) ו-4C (המאות הב'-הד' לסה"נ; איור 13:3, 14), אמפורה (איור 15:3), קנקנים (איור 20-16:3), בהם קנקן ETS מן התקופה הרומית הקדומה (איור 16:3) וקנקנים יטוריים מן התקופה הרומית המאוחרת (איור 17:3, 18, 20), ונר הרודיאני (איור 21:3).
 
במרחק של 70 מ' מצפון לשטח א', בתוך ערמה של אבנים מסוקלות שנערמה בשנות השבעים של המאה הכ', התגלו פריטי בנייה אחדים הכוללים שבר של גמלון מונומנטלי מעוטר וחוליות עמודים. פריטים אלה מצטרפים לפריטים נוספים שנמצאו בעבר בסביבה, ומאחר שזהו אזור קבורה נרחב נראה שהם שייכים למאוזוליאום שמקומו טרם אותר.
 
טבלה 1. שטח א': ממצא מטבעות

שליט מטבעה תאריך טיפוס מס' ר"ע
חרתת הד'   9 לפסה"נ - 40 לסה"נ קרני שפע מצטלבות 88493
הנציב פסטוס ירושלים 59 לסה"נ כף תמר 88492
ברקוק (שלטונו הראשון) דמשק 1389-1382 לסה"נ מגן דוד 88495
ברקוק (שלטונו השני) טריפוליס 1399-1390 לסה"נ כתובת 88496
 
בשטח החפירה התגלו ארבעה מטבעות ברונזה (טבלה 1), שניים מן התקופה הרומית הקדומה ושניים, שהתגלו על פני השטח, מהתקופה הממלוכית.
הממצא שהתגלה בכל החפירה היה מעורב. לא התגלו לוקוסים חתומים ולכן לא ניתן לתארך בביטחון את זמן בניית המבנה. עם זאת, סביר להניח שהמבנה נבנה במהלך המאות הא'-הד' לסה"נ, להן מיוחס רוב הממצא שהתגלה בשטח, וכנראה בראשית התקופה כפי שרומזים המטבעות מן התקופה הרומית הקדומה. אפשר שמאוחר יותר בתקופה הרומית המאוחרת המשיך לשמש האתר לקבורה או לפולחן הקשור בקבורה. נראה שהממצא הקיראמי המועט מהתקופה ההלניסטית מצביע על פעילות, אולי חקלאית, שקדמה לבנייה באתר.
 
בעבר התגלה על ידי מ' הרטל בבניאס במרחק של כקילומטר מצפון-מזרח לאתר מתחם קבורה הדומה למתחם שנחשף בחפירה, ובו שבעה תאי קבורה מלבניים, מקבילים זה לזה, בכיוון צפון-דרום; התאים נשדדו והתגלה בהם ממצא מועט מהמאות הג'-הד' לסה"נ (ר' חדשות ארכיאולוגיות קד:7-6). שני המתחמים מלמדים על מסורת בנייה של מבני קבורה מפוארים שהתקיימה באזור בתקופה הרומית. יש לציין כי במדרון הגבעה שממערב לשטח החפירה התגלו בעבר מערות קבורה רבות וקברי ארגז חצובים, השייכים לבית הקברות הנרחב של בניאס בתקופה הרומית.
 
 
שטח א' (איור 1). נחשפו שרידי מתחם ובמרכזו מבנה אבן (3.8 × 4.0 מ'; איור 2), הכולל שני תאים מלבניים (לוקוסים 10, 14), ששימשו כנראה לקבורה. חלקו התחתון של המבנה נחצב בסלע (0.85 מ' גובה לפחות) וחלקו העליון נבנה מארבעה נדבכים של אבני טרוורטין שסותתו היטב בפן הפונה כלפי פנים (0.3 × 0.4 × 0.4 מ' מידות ממוצעות). הקיר המערבי של תא 10 נטוי מעט כלפי חוץ, אולי כתוצאה מזעזוע קרקע לאחר בנייתו. בדופן המערבית של תא 14 הותקנו שלוש גומחות קטנות ששימשו כמדרגות. בתאים לא התגלו שרידי קבורה, ונראה שאלה טמונים עדיין באדמה מתחת למפלס שנחפר.
ממזרח ומצפון למבנה נחשפו קטעים של שני קירות (W501 ,W500) התוחמים את המבנה. הם נבנו משתי שורות של אבני טרוורטין מהוקצעות ובתווך מילוי של אדמה ואבנים קטנות (0.8 מ' רוחב ממוצע). הקירות הושתתו על מסד של אבני גוויל קטנות שהונחו על הסלע. קיר 500 נחשף לאורך של 13 מ' והשתמר לגובה של 0.7-0.3 מ'. הקיר נפגע לכל אורכו, כנראה כתוצאה מעיבוד חקלאי של הקרקע. במקטעים אחדים של הקיר הונחו האבנים בשיטת ראש ופתין. הקיר נמשך לכיוון מזרח מעבר להצטלבותו עם קיר 501, ולכן אפשר שממזרח לקיר 501 יש מבנה קבורה נוסף שטרם נחשף. קיר 501 נחשף לאורך של 10 מ' והשתמר לגובה של נדבך אחד (0.3 מ'). הפן המערבי של קיר 501 מוחלק היטב, יותר מהפן המזרחי של הקיר. אופן הצטלבות הקירות מעיד כנראה ששניהם נבנו באותו פרק זמן.
 
שטח ב' (איור 4). התגלו שרידי קיר (W600) וכמה רצפות, שבהם הובחנו שני שלבי בנייה לפחות. הקיר (5 מ' אורך חשיפה, 0.6 מ' רוחב) נבנה באבני טרוורטין מסותתות והשתמר לגובה נדבך אחד (0.3 מ'). בשלב הקדום הוא נבנה משורה אחת של אבנים (W600A). לשלב זה שייכות גם שתי רצפות של חלוקי אבן, האחת (לוקוס 55) נמוכה בכ-5 ס"מ מהשנייה (לוקוסים 54, 56) וכנראה קדומה לה; נראה שהרצפה העליונה היא תיקון של זו התחתונה. נראה שהשרידים בשלב הקדום שייכים לבריכה, ששימשה אולי לאגירת מים. בשלב המאוחר עובה הקיר בבנייה של שורת אבנים נוספת (W600B) ופגע ברצפות החלוקים. לשלב המאוחר שייכת רצפת עפר ואבנים קטנות שהתגלתה בכמה מקומות מעל רצפת החלוקים העליונה וכן אבן רבועה ששימשה כנראה בסיס עמוד. נראה שבשלב המאוחר נבנה במקום מבנה אחר שתפקידו אינו ברור.
 
על הרצפות לא התגלה ממצא קיראמי. בתוך אדמת מילוי שכיסתה את שרידי הבנייה התגלו שברי כלי חרס מן התקופה ההלניסטית (מעט) ומן המאות הא'-הב' לסה"נ (הרוב), ובהם קערה (איור 22:3) וסיר בישול (איור 23:3), וכן שלושה מטבעות ברונזה (טבלה 2), האחד מן המאה הא' לסה"נ, השני מן המאה הב' לסה"נ והשלישי לא זוהה. על סמך הממצא נראה כי זמנו של המבנה, על שני שלביו, המאות הא'-הב' לסה"נ.
 
טבלה 2. שטח ב': ממצא מטבעות

שליט מטבעה תאריך טיפוס מס' ר"ע
אוטונומי פניאס 169 לסה"נ (?) סירינקס (חליל פן) 88494
אוטונומי צידון המאה הא' לסה"נ ספינת קרב 88497